פישר: "אם יהיה צורך להגדיל את תקציב הבטחון אין לממן זאת באמצעות הגדלת הגירעון"

הדברים נאמרו בפגישה הרבעונית של הועדה המוניטרית של בנק ישראל עם קבוצת החזאים. נגיד בנק ישראל מעודד מהנתונים מארה"ב ולגביי סין אמר כי "מסתמנת האטה בקצב ההתרחבות הגבוה שם"
שרות Bizportal | (3)

הועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד, קיימה היום את הפגישה הרבעונית עם קבוצת החזאים אשר מספקים לבנק ישראל באופן שוטף תחזיות עבור האינפלציה, הריבית ושער החליפין. המפגש משמש להחלפת דעות והערכות בין בנק ישראל לגופים הפיננסיים החשובים במשק.

במפגש דיבר הנגיד על ההתרחשויות באירופה ועל כך שמרבית הנתונים שהתפרסמו לאחרונה על כלכלת ארה"ב היו יחסית חיוביים, כך שככל הנראה יש שיפור מסוים בכלכלת ארה"ב. ביחס לסין אמר הנגיד כי מסתמנת האטה בקצב ההתרחבות הגבוה שם. לגבי ישראל, הדגיש הנגיד כי אם יהיה צורך להגדיל את תקציב הבטחון, הרי שאין לממן זאת באמצעות הגדלת הגרעון.

נזכיר כי מחלקת המחקר של בנק ישראל עידכנה את תחזיות הצמיחה הריאליות שלה מטה. התחזית לתמ"ג ב-2012 היא 2.8% - צפי להאטה בצמיחת התוצר והיבוא עקב האטה בצמיחה של כל רכיבי הביקושים. תוואי ריביות צפוי נמוך יותר, תחזית האינפלציה עומדת על 2.1% והריבית בסוף השנה על 2.2%.

בנוסף בנק ישראל צופה מיתון באירופה ומעדכן כלפי מטה של התחזיות לצמיחת הסחר העולמי. מחלקת המחקר רואה תקופה של אי וודאות גבוהה בעולם: "נראה שהסיכונים ביחס לתחזית הבסיסית נוטים מטה; השלכות חמורות יותר של משברי החוב באירופה". עם זאת, מציינים בבנק כי ייתכן ותהיה הפתעה לטובה ולסימנים המעודדים מארה"ב יצטרפו הערכות אופטימיות ביחס לאירופה.

מוקדם יותר היום נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר סיפק היום ריאיון אופטימי לגלי צה"ל. בריאיון העריך פישר שגוש האירו לא יתפרק ושכל המדינות החברות בו כיום ימשיכו להתקיים לצד המטבע האירופאי - האירו.

פישר ציין בריאיון שבשנה האחרונה העריך שהאירופים היו מוכנים לתת למדינה או שתיים לצאת מהגוש, אך אז התברר שבאירופה חשבו על ההשלכות והחליטו לנסות ולשמר את הגוש כפי שהוא היום.

בריאיון התייחס פישר גם לתוכנית לרכישת איגרות חוב על ידי הבנק המרכזי באירופה, תוכנית לה מצפים בשווקים וציין: "הגרמנים למדו דבר אחד על האינפלציה שהביאה לעולם את היטלר - הם למדו שאסור לבנקים מרכזיים לקנות אג"ח של הממשלות. מה צריך הבנק המרכזי לעשות היום? לקנות את האג"ח של המדינות".

לדבריו, "כל הגרמנים יודעים שזו טעות. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מחפשת פתרון וזה לוקח זמן, אבל בחודשיים האחרונים הם מתקדמים בקצב מהר".

פישר דיבר גם על ההתאוששות בשווקים ושידר מעט אופטימיות: "אם לא יקרה אסון באירופה, ובארה"ב יהיה בסדר, נוכל לצאת ב-2012 עם צמיחה יפה של הממוצע ב-30 שנים האחרונות".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בא 29/12/2011 11:55
    הגב לתגובה זו
    שיעשה טעויות חדשות ,צריך פשוט להפעיל את הראש ,לפי המצב ,ולהפסיק לחפס נוסחאות ,אין נוסחאות .
  • 2.
    " עודד אמר" אתם מכירים?!?! אותו דבר (ל"ת)
    רפי 29/12/2011 11:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פארוק 29/12/2011 11:41
    הגב לתגובה זו
    אין מנוס מהתפרקות גוש האירו ומיתון עולמי. איזה אופטימי אני נשמע...
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי