סופרין ותדהר יקימו מגדל בן 52 קומות בגבעתיים; כמה תעלה דירה?
אם מישהו חשב שטרנד קבוצות הרכישה דעך אז כדאי שיבחן את הנושא שוב. ל-Bizportal נודע כי קבוצת סופרין, שבבעלות האחים לי-און וצחי סופרין, וקבוצת תדהר מגבשות קבוצת רכישה לרכישת קרקע במתחם הסיטי של גבעתיים.
בהתאם לתכנון, הפרויקט יהיה מגדל עם שימושים מעורבים של כ- 52 קומות. הקומות הראשונות של המגדל יהיו קומות מסחריות ומעליהן כ- 30 קומות משרדים בשטח של כ- 50,000 מ"ר. בראש המגדל ייבנו כ- 140 דירות מגורים בנות 2 ו- 3, ופנטהאוזים. עלות הפרויקט מוערכת בכמיליארד שקל.
הקרקע נמצאת בבעלות משותפת של שטראוס ויורוקום כשסופרין ותדהר מגבשות קבוצת רכישה לרכישת חלקה של שטראוס. אומדן המחירים - דירות 2 חדרים החל מ- 1.33 מיליון שקל, כולל חניה, דירות 3 חדרים החל מ-1.59 מיליון שקל כולל חניה ופנטהאוז החל מ- 5 מיליון שקל כולל 2 חניות.
קלמן סופרין מסר: " קבוצות הרכישה אכן מאפשרות להוזיל את המחיר אך זאת בתנאי שהן מנוהלות כראוי ובאופן מקצועי. אנו שמים דגש מיוחד בפרויקט, לכך שהתכנון יאפשר תמהיל דירות אשר יכלול גם דירות קטנות במחירים אטרקטיביים מאד, שיאפשרו לאוכלוסיה צעירה להתגורר באחד מהמתחמים המרכזיים בלב גוש דן. דיירי הפרויקט ייהנו מחווית מגורים ייחודית.בדומה לזו אשר מציעים בנייני יוקרה בבירות הגדולות בעולם."
מתחם הסיטי בגבעתיים, ברחוב ערבי נחל, ממערב לשכונת בורוכוב, עתיד לקרוא תיגר על מתחם הבורסה ברמת גן הסמוך לו ועל מתחם המע"ר תל אביב העתיד להתפתח בין עזריאלי לתחנת הרכבת ארלוזורוב. המתחם עתיד לכלול כחצי מליון מ"ר משרדים ואת המגדל הגבוה בישראל בשטח של כ-84 אלף מ"ר בגובה של כ-70 קומות שתקים יורוקום נדל"ן.
- 11.המיקום מעולה אבל העיתוי כנראה יכשיל את " בסר 5 (ל"ת)מה לעשות יש האטה 29/12/2011 13:15הגב לתגובה זו
- 10.כל בלון סופו להתפוצץ (ל"ת)רווה, קיבוץ כנרת 28/12/2011 21:11הגב לתגובה זו
- 9.ראובן אטיאס, ארסוף 28/12/2011 21:07הגב לתגובה זומתאים לסופרין להיכנס לבורות, לפחות הוא עיקבי - חחחח
- 8.אנא פרסמו... (ל"ת)איך יוצרים קשר? 28/12/2011 19:16הגב לתגובה זו
- מקורב שיודע היטב 28/12/2011 21:00הגב לתגובה זוהפצעים של הציבור ששילם 800 מיליון דולר הפסד בפרוייקט קבוצת הרכישה בשנה שעברה בלאס ווגאס עדיין פתוחים ומדממים - ראה אזהרתם - פריירים לא מתים, הם מתחלפים. אתם
- 7.קלמן זה מותג נדל" ן 28/12/2011 17:59הגב לתגובה זולא כמו יתר החובבנים שבשוק!!!! 30 שנה של ביצוע וניהול פרויקטים
- 6.למי זה איכפת . (ל"ת)בא 28/12/2011 14:07הגב לתגובה זו
- לאנשים מוצלחים, ולא לנקניקים כמוך... (ל"ת)אכפתי 29/12/2011 13:54הגב לתגובה זו
- 5.החברות המובילות בקבו 28/12/2011 11:14הגב לתגובה זואור סיטי,בסר . קבוצות רכישה זאת אומנות המצריכה נסיון וידע בגיבוש ובניהול.
- 4.איפה זה מתחם הסיטי ? (ל"ת)יאיר 28/12/2011 10:37הגב לתגובה זו
- בגבעתיים מול הבורסה בר" ג לתחנת ארלוזרוב ת" א (ל"ת)יורם 28/12/2011 13:04הגב לתגובה זו
- 3.תפסת מרובה לא תפסת 28/12/2011 10:13הגב לתגובה זונבלות רוצים הכל בבנין אחד ? שכחו גם להוסיף בריכה צבורית. אולמות קולנוע. מנחת מטוסים. תצפית לכוכבים. יש הרבה פוטנציאל לטמטום הזה. תאוות הבצע לא יודעת גבולות?
- 2.מי יקנה שם? 28/12/2011 10:11הגב לתגובה זואחזקה?
- 1.מי יגור שם מי שיכול לשלם אחזקה 2000 שח לחודש (ל"ת)מגדל בבל לעשירים 28/12/2011 10:09הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
