תגובות אנליסטים לפישר: "נתון האבטלה שפורסם היום הקל על ההחלטה"

כך אמר רונן מנחם אשר הוסיף כי מחירי הדירות לא הופיעו הפעם בשיקולי פישר. בפסגות צופים כי הריבית תוסיף לרדת עד ל-2.25% בשנה הקרובה
ג'וש דוקרקר | (5)

בנק ישראל הותיר הערב את הריבית על כנה ברמת 2.75% בניגוד לתחזיות בשוק. העדכון של תחזיות הצמיחה לשנה הבאה גם היא הפתיעה רבים. להלן ניתוחי אנליסטים להודעות מפתיעות אלו.

רונן מנחם, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק טפחות: "לא מדובר בהפתעה. לא מן הנמנע כי נתון האבטלה הנמוך והמפתיע שפורסם היום הקל עליו לקבל את ההחלטה. בנק ישראל לא שילב הפעם את מחירי הדירות ברשימת ההסברים. יצוין, כי תחזית העלייה שנה קדימה במחירי שכר הדירה של בנק ישראל הופחתה מ-5.5% ל-4%".

ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "לדעתנו, הסיבה המרכזית להחלטה היא העובדה שהריבית הופחתה בחודש שעבר, ושני חברי ועדה (המהווים שליש מהחברים) הצביעו אז נגד ההפחתה. במצב זה, לא סביר שהרוב בועדה ירצה ללחוץ להפחתה נוספת ורצופה בריבית, בהיעדר התפתחויות שליליות בולטות התומכות בכך". על פי התחזיות המעודכנות של בנק ישראל צופים עתה במחלקת המחקר כי "לפחות עוד שתי הפחתות ריבית בשנה הקרובה".

יאיר דרורי, האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט: "הנגיד סטנלי פישר מעדיף לא לבזבז את תחמושת הריבית מהר מדי, ולהשאיר לעצמו יותר מרחב פעולה לקראת האתגרים הכלכליים הצפויים בשנת 2012. עם זאת, אנו ממשיכים להעריך כי פישר יוריד את הריבית פעמיים- שלוש בחצי השנה הקרובה, בהתאם להתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם".

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "אנו סבורים כי המילה האחרונה במשבר החובות באירופה טרם נאמרה וכי צרכי המחזור באירופה בשנת 2012 ישיבו את הטלטלה לשוק אגרות החוב הריבוני ביבשת אירופה. בהינתן הנחת העבודה שלנו כי שיא המשבר באירופה עדיין לפנינו יידרש נגיד בנק ישראל להמשיך בביצוע הרחבה מוניטארית בהקדם".

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "בנק ישראל רומז שהורדות הריבית יימשכו, זאת לאור הסיכונים הגלובליים וההשלכות על התמתנות הצמיחה בישראל. יתכן שההחלטה על אי שינוי בריבית הושפעה מהירידה בשיעור האבטלה ושיפור בייצור התעשייתי בחודש אוקטובר. בכל מקרה, לפי הערכתנו, בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית עד ל- 2 אחוז ברבעון ב 2012".

איילת ניר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות: "על פניו, ניתן היה להפחית את הריבית בהתבסס על כל אחד מהפרמטרים. אולם, על בנק ישראל לשמור תחמושת למועד בו תירשם החרפה במשבר באירופה, או בסביבת הפעילות הכלכלית המקומית. אנו מוסיפים להעריך, כי ריבית בנק ישראל, מתוך מטרה לתמוך בצמיחה (דרך היצוא) ובתעסוקה, תוסיף לרדת בשנה הקרובה לרמה של 2.25%".

מנכ"לית פריקו ניהול סיכונים, ורד יצחקי: "דווקא היום היה מקום להפחית את הריבית כדי לתת זריקת מרץ לשוק כולו וליצואנים בפרט על רקע אי הוודאות השוררת בשווקים והמשבר החמור באירופה.רמת המחירים כיום במשק מצביעה על יציבות עם מגמה כלפי מטה כך שגם מהבחינה הזו של שמירה על יציבות מחירים אין איום מיידי שבגללו היה צריך בנק ישראל להמתין עם הפחתת הריבית".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שרון 26/12/2011 23:31
    הגב לתגובה זו
    הריבית גבוהה מדי העסקים מפסידים והבנקים מרויחים. במצב היום היה צריך להפחית הריבית לתמוך בעסקים ולהקטין עלויות גם לצרכנים.
  • 3.
    דן 26/12/2011 23:28
    הגב לתגובה זו
    ריבית בוודאות ? נו באמת. חבורת מוכים
  • אנליסט בכיר 27/12/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
    דעתם אינה נחשבת
  • 2.
    ישר 26/12/2011 19:09
    הגב לתגובה זו
    איזה פתרון יצירתי יש לאוצר ברגע שהכנסות ממסים יורדות פשוט דוחפים את היד לתיק ההשקעות שלי ולוקחים זהירות זה עוד יהפך לנורמה ...
  • 1.
    זה שקר מפטרים הרבה מההיטק. זה ההתחלה (ל"ת)
    נתון האבטלה 26/12/2011 18:42
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.