תגובות אנליסטים לפישר: "נתון האבטלה שפורסם היום הקל על ההחלטה"
בנק ישראל הותיר הערב את הריבית על כנה ברמת 2.75% בניגוד לתחזיות בשוק. העדכון של תחזיות הצמיחה לשנה הבאה גם היא הפתיעה רבים. להלן ניתוחי אנליסטים להודעות מפתיעות אלו.
רונן מנחם, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק טפחות: "לא מדובר בהפתעה. לא מן הנמנע כי נתון האבטלה הנמוך והמפתיע שפורסם היום הקל עליו לקבל את ההחלטה. בנק ישראל לא שילב הפעם את מחירי הדירות ברשימת ההסברים. יצוין, כי תחזית העלייה שנה קדימה במחירי שכר הדירה של בנק ישראל הופחתה מ-5.5% ל-4%".
ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "לדעתנו, הסיבה המרכזית להחלטה היא העובדה שהריבית הופחתה בחודש שעבר, ושני חברי ועדה (המהווים שליש מהחברים) הצביעו אז נגד ההפחתה. במצב זה, לא סביר שהרוב בועדה ירצה ללחוץ להפחתה נוספת ורצופה בריבית, בהיעדר התפתחויות שליליות בולטות התומכות בכך". על פי התחזיות המעודכנות של בנק ישראל צופים עתה במחלקת המחקר כי "לפחות עוד שתי הפחתות ריבית בשנה הקרובה".
יאיר דרורי, האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט: "הנגיד סטנלי פישר מעדיף לא לבזבז את תחמושת הריבית מהר מדי, ולהשאיר לעצמו יותר מרחב פעולה לקראת האתגרים הכלכליים הצפויים בשנת 2012. עם זאת, אנו ממשיכים להעריך כי פישר יוריד את הריבית פעמיים- שלוש בחצי השנה הקרובה, בהתאם להתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם".
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "אנו סבורים כי המילה האחרונה במשבר החובות באירופה טרם נאמרה וכי צרכי המחזור באירופה בשנת 2012 ישיבו את הטלטלה לשוק אגרות החוב הריבוני ביבשת אירופה. בהינתן הנחת העבודה שלנו כי שיא המשבר באירופה עדיין לפנינו יידרש נגיד בנק ישראל להמשיך בביצוע הרחבה מוניטארית בהקדם".
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "בנק ישראל רומז שהורדות הריבית יימשכו, זאת לאור הסיכונים הגלובליים וההשלכות על התמתנות הצמיחה בישראל. יתכן שההחלטה על אי שינוי בריבית הושפעה מהירידה בשיעור האבטלה ושיפור בייצור התעשייתי בחודש אוקטובר. בכל מקרה, לפי הערכתנו, בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית עד ל- 2 אחוז ברבעון ב 2012".
איילת ניר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות: "על פניו, ניתן היה להפחית את הריבית בהתבסס על כל אחד מהפרמטרים. אולם, על בנק ישראל לשמור תחמושת למועד בו תירשם החרפה במשבר באירופה, או בסביבת הפעילות הכלכלית המקומית. אנו מוסיפים להעריך, כי ריבית בנק ישראל, מתוך מטרה לתמוך בצמיחה (דרך היצוא) ובתעסוקה, תוסיף לרדת בשנה הקרובה לרמה של 2.25%".
מנכ"לית פריקו ניהול סיכונים, ורד יצחקי: "דווקא היום היה מקום להפחית את הריבית כדי לתת זריקת מרץ לשוק כולו וליצואנים בפרט על רקע אי הוודאות השוררת בשווקים והמשבר החמור באירופה.רמת המחירים כיום במשק מצביעה על יציבות עם מגמה כלפי מטה כך שגם מהבחינה הזו של שמירה על יציבות מחירים אין איום מיידי שבגללו היה צריך בנק ישראל להמתין עם הפחתת הריבית".
- 4.שרון 26/12/2011 23:31הגב לתגובה זוהריבית גבוהה מדי העסקים מפסידים והבנקים מרויחים. במצב היום היה צריך להפחית הריבית לתמוך בעסקים ולהקטין עלויות גם לצרכנים.
- 3.דן 26/12/2011 23:28הגב לתגובה זוריבית בוודאות ? נו באמת. חבורת מוכים
- אנליסט בכיר 27/12/2011 10:58הגב לתגובה זודעתם אינה נחשבת
- 2.ישר 26/12/2011 19:09הגב לתגובה זואיזה פתרון יצירתי יש לאוצר ברגע שהכנסות ממסים יורדות פשוט דוחפים את היד לתיק ההשקעות שלי ולוקחים זהירות זה עוד יהפך לנורמה ...
- 1.זה שקר מפטרים הרבה מההיטק. זה ההתחלה (ל"ת)נתון האבטלה 26/12/2011 18:42הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
