תגובות אנליסטים לפישר: "נתון האבטלה שפורסם היום הקל על ההחלטה"

כך אמר רונן מנחם אשר הוסיף כי מחירי הדירות לא הופיעו הפעם בשיקולי פישר. בפסגות צופים כי הריבית תוסיף לרדת עד ל-2.25% בשנה הקרובה
ג'וש דוקרקר | (5)

בנק ישראל הותיר הערב את הריבית על כנה ברמת 2.75% בניגוד לתחזיות בשוק. העדכון של תחזיות הצמיחה לשנה הבאה גם היא הפתיעה רבים. להלן ניתוחי אנליסטים להודעות מפתיעות אלו.

רונן מנחם, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק טפחות: "לא מדובר בהפתעה. לא מן הנמנע כי נתון האבטלה הנמוך והמפתיע שפורסם היום הקל עליו לקבל את ההחלטה. בנק ישראל לא שילב הפעם את מחירי הדירות ברשימת ההסברים. יצוין, כי תחזית העלייה שנה קדימה במחירי שכר הדירה של בנק ישראל הופחתה מ-5.5% ל-4%".

ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "לדעתנו, הסיבה המרכזית להחלטה היא העובדה שהריבית הופחתה בחודש שעבר, ושני חברי ועדה (המהווים שליש מהחברים) הצביעו אז נגד ההפחתה. במצב זה, לא סביר שהרוב בועדה ירצה ללחוץ להפחתה נוספת ורצופה בריבית, בהיעדר התפתחויות שליליות בולטות התומכות בכך". על פי התחזיות המעודכנות של בנק ישראל צופים עתה במחלקת המחקר כי "לפחות עוד שתי הפחתות ריבית בשנה הקרובה".

יאיר דרורי, האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט: "הנגיד סטנלי פישר מעדיף לא לבזבז את תחמושת הריבית מהר מדי, ולהשאיר לעצמו יותר מרחב פעולה לקראת האתגרים הכלכליים הצפויים בשנת 2012. עם זאת, אנו ממשיכים להעריך כי פישר יוריד את הריבית פעמיים- שלוש בחצי השנה הקרובה, בהתאם להתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם".

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "אנו סבורים כי המילה האחרונה במשבר החובות באירופה טרם נאמרה וכי צרכי המחזור באירופה בשנת 2012 ישיבו את הטלטלה לשוק אגרות החוב הריבוני ביבשת אירופה. בהינתן הנחת העבודה שלנו כי שיא המשבר באירופה עדיין לפנינו יידרש נגיד בנק ישראל להמשיך בביצוע הרחבה מוניטארית בהקדם".

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "בנק ישראל רומז שהורדות הריבית יימשכו, זאת לאור הסיכונים הגלובליים וההשלכות על התמתנות הצמיחה בישראל. יתכן שההחלטה על אי שינוי בריבית הושפעה מהירידה בשיעור האבטלה ושיפור בייצור התעשייתי בחודש אוקטובר. בכל מקרה, לפי הערכתנו, בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית עד ל- 2 אחוז ברבעון ב 2012".

איילת ניר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות: "על פניו, ניתן היה להפחית את הריבית בהתבסס על כל אחד מהפרמטרים. אולם, על בנק ישראל לשמור תחמושת למועד בו תירשם החרפה במשבר באירופה, או בסביבת הפעילות הכלכלית המקומית. אנו מוסיפים להעריך, כי ריבית בנק ישראל, מתוך מטרה לתמוך בצמיחה (דרך היצוא) ובתעסוקה, תוסיף לרדת בשנה הקרובה לרמה של 2.25%".

מנכ"לית פריקו ניהול סיכונים, ורד יצחקי: "דווקא היום היה מקום להפחית את הריבית כדי לתת זריקת מרץ לשוק כולו וליצואנים בפרט על רקע אי הוודאות השוררת בשווקים והמשבר החמור באירופה.רמת המחירים כיום במשק מצביעה על יציבות עם מגמה כלפי מטה כך שגם מהבחינה הזו של שמירה על יציבות מחירים אין איום מיידי שבגללו היה צריך בנק ישראל להמתין עם הפחתת הריבית".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שרון 26/12/2011 23:31
    הגב לתגובה זו
    הריבית גבוהה מדי העסקים מפסידים והבנקים מרויחים. במצב היום היה צריך להפחית הריבית לתמוך בעסקים ולהקטין עלויות גם לצרכנים.
  • 3.
    דן 26/12/2011 23:28
    הגב לתגובה זו
    ריבית בוודאות ? נו באמת. חבורת מוכים
  • אנליסט בכיר 27/12/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
    דעתם אינה נחשבת
  • 2.
    ישר 26/12/2011 19:09
    הגב לתגובה זו
    איזה פתרון יצירתי יש לאוצר ברגע שהכנסות ממסים יורדות פשוט דוחפים את היד לתיק ההשקעות שלי ולוקחים זהירות זה עוד יהפך לנורמה ...
  • 1.
    זה שקר מפטרים הרבה מההיטק. זה ההתחלה (ל"ת)
    נתון האבטלה 26/12/2011 18:42
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.