"ניתן בקלות לבנות 25 אלף יח"ד בירושלים ולצמצם את ההגירה מהעיר"
"במשך שנים הפיתוח של בנייה למגורים בירושלים התרכז בעיקר בפיתוח שכונות גדולות בשולי העיר מצפון, מערב ודרום. בשנים האחרונות התהליך הזה נכשל וכיום מרבית השכונות הגדולות שתוכננו בוטלו או הוקפאו" כך אמר רו"ח דן אטיאס שותף וראש אשכול הנדל"ן של פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט.
אטיאס ציין כי לדעתו "קברינטי העיר צריכים לעבור למפות קטנות יותר ולהפנות את המאמצים התכנוניים לפיתוח השכונות הקיימות בתוך העיר ובשולי השכונות הקיימות ובדרך זו ניתן להערכתו לייצר עתודות של כ- 20,000 עד 25,000 יח"ד בצורה מהירה ויעילה יותר ולצמצם את ההגירה השלילית מהעיר הנובעת, בין השאר, ממלאי נמוך של דירות עממיות, כמו כן יש להרחיב את הפעילות בתחום ההתחדשות העירונית ולקדם פרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38 שכן ירושלים מפגרת באישור של תוכניות פינוי ובינוי ותמ"א 38 בהשוואה לערים אחרות".
על פי הסקירה שביצע אטיאס בסיוע נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל, 6 תוכניות גדולות המהוות שכונות חדשות או הרחבות גדולות של שכונות קיימות שתוכננו בשנים האחרונות בשולי העיר בוטלו, הוקפאו או שאישורן עוד צפוי להתעכב במשך שנים:
"מצפון לעיר תוכננה שכונה באזור מצפה נפתוח שכיום מעוכבת בשל מחלוקת סביבתית המובלת על ידי תושבי שכונת רמות, ולא ברור מתי תצא אל הפועל, שני הגושים הגדולים ממערב לעיר הידועים כהר חרת ורכס לבן ושנכללו במסגרת תוכנית ספדיה שהיו אמורים לכלול אלפי יחידות דיור כל אחד בוטלו. דרומית לעיר פיתוח מורדות גילה ואזור גבעת יעל הוקפאו מסיבות פוליטיות ואחרות וגם ההרחבה הגדולה של שכונת הר חומה - הקרויה הר חומה ד' הוקפאה והסיכויים שתצא בקרוב לפועל קלושים".
אטיאס מסביר כי "כתוצאה מכישלון הפיתוח של השכונות הגדולות , לא ניתן מענה דיור הולם לתושבי העיר, ואכן ניתן לראות כי משנת 1986 סובלת ירושלים ממאזן הגירה שלילי שבעשור האחרון התייצב סביב כ-7,000 תושבים נטו בשנה. עיקר ההגירה היא לישובי יו"ש, לישובים סביב ירושלים, לאזור מודיעין ולאזור תל אביב."
המלאי הנמוך יחסית של דירות עממיות הביא גם לעליית מחירים בירושלים, ועל פי דו"ח של מנהל הכנסות המדינה שפורסם השבוע והתייחס לרבעון השלישי של שנת 2011, למרות הקיפאון בעסקאות בחודשי הרבעון, מחירי הדירות בירושלים בשלב זה, עדיין לא ירדו.
אטיאס ציין כי גם "השוואה של קידום פרויקטים בתחום של התחדשות עירונית בהשוואה לערים אחרות אינה מחמיאה לבירה. ירושלים ממוקמת בתחתית הטבלה הבוחנת את כמות הפרויקטים הרשומים של פינוי ובינוי ביחס לשטח העיר עם 8 פרויקטים בלבד על שטח של 125,000 דונם, כאשר מעליה ממוקמות תל אביב, חיפה, פתח תקוה, נתניה, רחובות ואור יהודה."
- 1.האזרח ק' 26/12/2011 13:28הגב לתגובה זולא רק עלות הנדל" ן היא מסיבותיה של ההגירה השלילית. בשנות דור חלו שינויים מפליגים בהרכב האוכלוסייה והחילונית בה הולך ומאבד את מישקלו המכריע כבעבר. גם השאיפה להגדיר את בירת ישראל כעיר הגדולה הביא לבנייה מואצת על חשבון נוי ופנורמה מעורבת של גן ואבן שהיתה ממאפייני יופיה בעבר. הוסף לכך כישלון קולוסאלי בתחזוקה (ניקיון וכד' ) והנה לנו מכלול שלם המסביר מדוע מתרחקים מממנה קבוצות אוכלוסייה שהעיר דווקא חפצה בהן.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
