פסימיות בדש ברוקראז': "הסיכון גובר על הסיכוי, ימי הזוהר של הנדל"ן חלפו"

בית ההשקעות פירסם המלצות אופרטיביות ל-2012 בצל ההתמתנות בנדל"ן. אילו מניות כדאי לשים בתיק?
לירן סהר | (5)

בית ההשקעות דש ברוקראז' פרסם היום תחזית לשנת 2012 עם המלצות אופרטיביות אשר בין היתר התמקדו בשוק הנדל"ן.

להערכת דש, המשק הישראלי עבר את נקודת השיא במחזור העסקים ותנאי הרקע של המשק מלמדים על היחלשות מנועי הצמיחה הפנימיים כך שגם בתנאי התייצבות הכלכלה העולמית, צמיחת המשק צפויה להתמתן. "המוות הקליני שבו נמצא שוק המגורים בישראל בהחלט לא תורם לחגיגה, אולם החשיפה לענף המגורים בסקטור הנדל"ן במדד תל אביב 100 היא יחסית נמוכה, כך שגם בתרחיש כלכלי קשה בענף המגורים, ההשפעה על סקטור הנדל"ן תהיה יחסית מצומצמת."

להערכת דש, ימי הזוהר של ענף הנדל"ן המניב גם כן חלפו וכרגע הסיכון גובר על הסיכוי. "מרבית החברות הפועלות בענף החלו לייזום פרויקטים חדשים בשנים האחרונות וקיים חשש שבעוד כשנתיים ייווצר מצב של עודף היצע של נכסים, בעיקר בתחום המשרדים, העלול להוביל להתגברות התחרות ולירידת מחירים. בנוסף, האטה כלכלית בישראל (וגם אם מדובר בצמיחה מתונה) תבוא לידי ביטוי בצמצום הצריכה הפרטית וירידה בפעילות העסקית ותשפיע על רמת הביקושים ומחירי השכירות בענף. מנגד, סביבת הריבית הנמוכה והיעדר אלטרנטיבות השקעה סולידיות ימשיכו לתמוך בענף."

בסך הכול סבורים בדש כי תחום הנדל"ן המניב מהווה עוגן יחסית יציב בתיק ההשקעות - "את ההוכחה לכך קיבלנו בשנה האחרונה שבה מניות הענף הציגו ביצועים עודפים אל מול מדד ת"א 100. עם זאת, התמתנות הצמיחה בישראל, החשש לעודפי היצע של נכסים והירידה המתונה במחירי מניות הענף בשנת 2012, מורידים מעט את הברק לתוך מניות הסקטור."

בנוגע לנדל"ן בחו"ל, אומרים בדש כי המשבר הכלכלי העולמי שהתחיל בשנת 2008 אשר נבע מהתפוצצות בועת הנדל"ן בארצות הברית, טרם הסתיים. "את התזכורת הכואבת לכך, קיבלנו עוד השנה לאחר שלא מעט חברות דיווחו על ירידה נוספת בערך הנכסים שנרכשו טרום המשבר. בחלק מן השווקים, כגון ארה"ב, קנדה (שלא נפגעה מהמשבר) ושוויץ, נראים סימני התייאשות אך עדיין נראה שמרבית מדינות אירופה, בדגש על מדינות מזרח אירופה, שרויות בהאטה משמעותית. האיום הכלכלי מאירופה לצד משבר האשראי המתמשך ימשיכו להקשות על התאוששות ענף הנדל"ן. נראה כי גם לאחר צניחת מחירי הנדל"ן, רמת הסיכון ממשיכה להיות גבוהה לאור חוסר הוודאות השורר כיום."

"נציין כי נוצרה התפכחות של החברות לאחר התפוצצות הבועה ב- 2008 והן מכלכלות את צעדיהן בתבונה בכל הנוגע לרכישות של נכסים חדשים. במצב הנוכחי, אנו ממליצים להתמקד בחברות המחזיקות נכסים מניבים איכותיים בכלכלות יחסית יציבות (גזית גלוב, אלוני חץ) ועדיין להימנע מחברות שמרכיב היזמות בו גבוה."

לסיכום, בדש ממליצים להחזיק בענף הנדל"ן במשקל חסר. "מכיוון שקצב ההתאוששות בעולם צפוי להיות איטי, מומלץ עדיין להתמקד בחברות הפונות לשוק המקומי שממשיך להפגין חוסן כלכלי ולהציג פרמטרים אל מול הכלכלות המפותחות האחרות. המומלצות שלנו: מליסרון, עזריאלי קבוצה ונצבא."

כתבות נוספות:

קבלן: "ירידת מחירים? לא נבנה ללא מימון, ב-2014 נרגיש את המחסור החמור"

רוצים להגר לארצות הברית? תשקיעו חצי מיליון דולר בנדל"ן וקבלו גרין קארד

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    איך מפרסמים כזאת תחזית שטחית, מצביע על הרמה (ל"ת)
    גד 21/12/2011 20:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    האזרח 21/12/2011 14:05
    הגב לתגובה זו
    זהו בדרך כלל זמן להשקעה בחברות הגדולות
  • 3.
    יובל 21/12/2011 13:57
    הגב לתגובה זו
    משרדים להשכרה,מאז לא צריך לאמר מה קרה לענף הזה, רק גדל וממשיך.
  • 2.
    הגוש הגדול 21/12/2011 13:38
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדירות שם מגיעים ל3.8 מליון לדירת 5 חדרים
  • 1.
    הצילווו !!! 21/12/2011 13:34
    הגב לתגובה זו
    יש לי קרן השתלמות של דש , מרוב הפסדים ודמי ניהול כמעט הלך כל הכסף.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.