אינסוליין מתקרבת ל-FDA: תוצאות קליניות חיוביות במוצר לחולי סכרת נעורים

ניסוי שנערך בקרב 51 חולים הצביע על כך ששיעור הספיגה של האינסולין בדם עלה בשיעור של 29.7%. בחלק השני שנערך ב-100 נבדקים בודקת החברה את בטיחותו של המוצר
תומר קורנפלד | (4)

חברת אינסוליין מספקת היום תוצאות קליניות חיוביות במוצר אותו היא מפתחת לטיפול בחולי סכרת נעורים, זאת כחלק מהניסוי אותו היא עורכת במסגרת דרישות מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA).

היום דיווחה החברה שבניסוי שנערך ב-51 חולים התברר כי שימוש במוצר ה-InsuPatch שפותח על ידי החברה העלה את שיעור הספיגה של האינסולין בדם בשיעור של 29.7%. מדובר בשיעור הגבוה מזה שדורש ה-FDA שעומד על 10%. תוצאות הניסוי התקבלו עם שיעור מוהבקות סטטיסטית גבוהה של 1.9%, נמוך יותר מאשר הדרישה שעומדת על 5%.

בחלק השני של הניסוי אשר החל בתחילת 2011 תבדוק החברה את בטיחותו של המוצר בקרב כ-100 נבדקים. בסיומו של הניסוי מתכננת החברה להגיש למינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) בקשה לשיווק המוצר.

חברת אינסוליין הונפקה באוגוסט 2010 בבורסה בתל אביב, אולם המשקיעים לא רוו נחת מהחזקתם. היום נסחרת החברה לפי שווי של 43 מיליון שקל בלבד, זאת לאחר שצנחה ב-31% מתחילת השנה. נכון לסוף ספטמבר קופת המזומנים של החברה מכילה 8 מיליון שקל בלבד והיא שורפת כשלושה מיליון שקל ברבעון.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ווווווואאאאאאאווווווווווו כל הכבוד!!! (ל"ת)
    אבירם 21/12/2011 10:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    star 21/12/2011 10:33
    הגב לתגובה זו
    על פניו נראה הפיתוח טוב מאוד וסביר מאוד שיצליח אבל הפיתרון העתידי והמוחלט שיקום הבלוטה ע" י תאי גזע. פיתוח לכשיושלם ייתר את החברה
  • מיקי 21/12/2011 10:52
    הגב לתגובה זו
    הבעייה אינה בבלוטה ( לבלב) , הבעייה במערכת החיסון שתוקפת את הלבלב . לכן, לכשימצא פיתרון למערכת החיסון ,פתרון שימנע מתקפה על הלבלב , או אז יהא פתרון לסכרת " נעורים" (סוג 1 )
  • 1.
    לדעתי המניה בחינם (ל"ת)
    ד.ש. 21/12/2011 10:30
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.