חבל הצלה לעסקים הקטנים: הממשלה תפרסם מכרז להענקת אשראי בהיקף של 3 מיליארד שקל
משרדי האוצר והתמ"ת מקדמים מהלך להענקת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של למעלה מ- 2.5 מיליארד שקל למשך ארבע שנים.
המהלך יקודם במסגרת מכרז שיתפרסם בחודש הקרוב. המדינה תעמיד ערבות סכום כולל של 500 מיליון שקל, אשר יחולקו בין הבנקים על פי סדר זכייתם, ויוגדלו על ידי המערכת הבנקאית להיקף של למעלה מ- 2.5 מיליארד שקל.
באוצר מסבירים כי מטרת הקרן לעסקים קטנים ובינוניים הינה לאפשר לעסקים בעלי יכולת החזר שאינם מצליחים לגייס אשראי בנקאי לעשות זאת בעזרת ערבות המדינה. ערבות המדינה משנה את פרופיל הסיכון שרואים הבנקים בעת מתן ההלוואה, ובכך מתמרצת אותם להעמיד אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, דבר אשר באופן שגרתי הבנקים נמנעים מלעשות.
במסגרת הקרן, מתחייבת המדינה לספק ערבות בשיעור של 70% לכל הלוואה ולסבסד לבנק את עלות בדיקת העסקים.
מאז תחילת פעילות הקרן, הוענקו הלוואות לכ- 6,500 עסקים קטנים בסכום כולל של כ- 2 מיליארד שקל. בנוסף, הקרן העניקה לעסקים בינוניים הלוואות לכ- 650 עסקים בסכום כולל של כ- 1.8 מיליארד שקל.
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ציין כי "אני רואה את הקרנות למימון האשראי בערבות מדינה ככלי חשוב ומשמעותי במשק לשבירת תקרת הזכוכית בה נתקלים העסקים הקטנים והבינוניים. עסקים אלו מהווים את מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, ועל כן חשוב שהמדינה תעניק ערבות לבנקים בכדי לאפשר את הגדלת היצע האשראי עבורם. מדובר בצעד חשוב נוסף שהממשלה נוקטת כדי להרחיב את האשראי לעסקים, לקראת אפשרות של משבר כלכלי גלובלי ואנו נמשיך לבחון צעדים נוספים. כל חיזוק של העסקים הקטנים והבינוניים משמעו חיזוק במישרין של הציבור, ולכן שמירת חוסנם של עסקים אלו זהו יעד חיוני שראוי כל העת לפעול ליישומו".
- 2.ארקדי 21/12/2011 11:03הגב לתגובה זובדיוק כמו בנק כל הספין כי אחד המקורבים צריך כסף וע" י שטייניץ חכים מגייס כסף שלא דרך הבנקים עסק קטן יקבל קדחת
- 1.מתעניין 21/12/2011 11:03הגב לתגובה זובתור עסק קטן איך אני יכול לפנות לקרן לקבל הלוואה/סיוע.
- ישראל 21/12/2011 17:02הגב לתגובה זוניתן להיכנס דרך כתובת של משרד האוצר ולקבל תוך 3 שבועות הלוואה: http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/AccountantGeneral/AccountantGeneralTopNav/AGSubjects/Business/Assistance/ForSmallBusiness.htm
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
