חבל הצלה לעסקים הקטנים: הממשלה תפרסם מכרז להענקת אשראי בהיקף של 3 מיליארד שקל

מטרת הקרן הינה לאפשר לעסקים בעלי יכולת החזר שאינם מצליחים לגייס אשראי בנקאי לעשות זאת בעזרת ערבות המדינה.
ערן צחי | (3)

משרדי האוצר והתמ"ת מקדמים מהלך להענקת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של למעלה מ- 2.5 מיליארד שקל למשך ארבע שנים.

המהלך יקודם במסגרת מכרז שיתפרסם בחודש הקרוב. המדינה תעמיד ערבות סכום כולל של 500 מיליון שקל, אשר יחולקו בין הבנקים על פי סדר זכייתם, ויוגדלו על ידי המערכת הבנקאית להיקף של למעלה מ- 2.5 מיליארד שקל.

באוצר מסבירים כי מטרת הקרן לעסקים קטנים ובינוניים הינה לאפשר לעסקים בעלי יכולת החזר שאינם מצליחים לגייס אשראי בנקאי לעשות זאת בעזרת ערבות המדינה. ערבות המדינה משנה את פרופיל הסיכון שרואים הבנקים בעת מתן ההלוואה, ובכך מתמרצת אותם להעמיד אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, דבר אשר באופן שגרתי הבנקים נמנעים מלעשות.

במסגרת הקרן, מתחייבת המדינה לספק ערבות בשיעור של 70% לכל הלוואה ולסבסד לבנק את עלות בדיקת העסקים.

מאז תחילת פעילות הקרן, הוענקו הלוואות לכ- 6,500 עסקים קטנים בסכום כולל של כ- 2 מיליארד שקל. בנוסף, הקרן העניקה לעסקים בינוניים הלוואות לכ- 650 עסקים בסכום כולל של כ- 1.8 מיליארד שקל.

שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ציין כי "אני רואה את הקרנות למימון האשראי בערבות מדינה ככלי חשוב ומשמעותי במשק לשבירת תקרת הזכוכית בה נתקלים העסקים הקטנים והבינוניים. עסקים אלו מהווים את מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, ועל כן חשוב שהמדינה תעניק ערבות לבנקים בכדי לאפשר את הגדלת היצע האשראי עבורם. מדובר בצעד חשוב נוסף שהממשלה נוקטת כדי להרחיב את האשראי לעסקים, לקראת אפשרות של משבר כלכלי גלובלי ואנו נמשיך לבחון צעדים נוספים. כל חיזוק של העסקים הקטנים והבינוניים משמעו חיזוק במישרין של הציבור, ולכן שמירת חוסנם של עסקים אלו זהו יעד חיוני שראוי כל העת לפעול ליישומו".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ארקדי 21/12/2011 11:03
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו בנק כל הספין כי אחד המקורבים צריך כסף וע" י שטייניץ חכים מגייס כסף שלא דרך הבנקים עסק קטן יקבל קדחת
  • 1.
    מתעניין 21/12/2011 11:03
    הגב לתגובה זו
    בתור עסק קטן איך אני יכול לפנות לקרן לקבל הלוואה/סיוע.
  • ישראל 21/12/2011 17:02
    הגב לתגובה זו
    ניתן להיכנס דרך כתובת של משרד האוצר ולקבל תוך 3 שבועות הלוואה: http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/AccountantGeneral/AccountantGeneralTopNav/AGSubjects/Business/Assistance/ForSmallBusiness.htm
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי