אנלייט מתרחבת בישראל: תקים 3 פארקים סולאריים בהיקף של 3.2 מגה וואט

חלקה של אנלייט עומד על 50% כשלצידה קיבוץ יזרעאל. עלות ההקמה של הפרוייקט מסתכמת ב-35-40 מיליון שקל והוא צפוי להניב הכנסה שנתית של 5-6 מיליון שקל
תומר קורנפלד | (3)

חברת אנלייט אנרגיה מקבוצת יורוקום מרחיבה את נוכחותה בישראל. היום מדווחת חברת האנרגיה המתחדשת שקיבלה הודעה מרשות החשמל להענקת שלושה רישיונות מותנים להקמת שלושה פארקים סולאריים בהיקף כולל של 3.23 מגה וואט.

חברת אנלייט מחזיקה ב-50% מן השותפות אשר זכתה ברישיון והיתרה מוחזקת על ידי קיבוץ יזרעאל. עלות הקמתם של הפרוייקטים במצטבר מוערכת ב-35-40 מיליון שקל (חלקה של אנלייט הוא 17.5-20 מיליון שקל). ההכנסה השנתית הצפויה מן הפרוייקט מסתכמת ב-5-6 מיליון שקל וחלקה של אנלייט מסתכם ב-2.5-3 מיליון שקל.

הקמת המערכות כפופה להשלמת תהליך הרישוי מול רשות החשמל ולקבלת אישורים רגולטורים ותכנוניים נוספים. החברה תפעל לשם השלמת תהליכי הרישוי וההקמה בשנת 2012. עם זאת, יודגש כי אין בקבלת הרישיונות המותנים כדי להוות גורם וודאי בדבר כניסת הפרויקט למכסות החשמל שנקבעו למערכות פוטו-וולטאיות המתחברות לרשת החלוקה, וזאת נוכח התחרות העזה של פרויקטים יזמיים נוספים על מכסות אלה.

גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט אנרגיה מתחדשת, מסר כי "בשנה האחרונה הרחבנו את חלקנו בפרויקטים לתכנון והקמה של מערכות בינוניות בישראל, כולם בבעלות מלאה או חלקית של החברה. פרויקטים מסוג זה דורשים השקעות משמעותיות בטווח המיידי מחד, ומאידך, מבטיחים הכנסות קבועות ממכירת חשמל למשך 20 שנים".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד 21/12/2011 10:56
    הגב לתגובה זו
    החברה צריכה הרבה כסף בשביל לממן את הפרויקטים, עלות המימון רצחנית, כל עוד המימון גבוה מההכנסה של הפרויקטים המניה לא שווה כלום.
  • אלון 21/12/2011 17:59
    הגב לתגובה זו
    הכנסה של 5-6 מליון לשנה... אחרי קצת פחות מ7 שנים הם מרוויחים. (עלות הפרוייקט 40 מליון). הייתה מת לכזאת עיסקה.
  • 1.
    צביקה ג 21/12/2011 10:10
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד על המהלכים של החברה והעומד בראשה .....ומה עם מחזיקי הנייר הוא רק מדרדר לנקודה העל חזור ??????????
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.