הדרך הנכונה להשקעה בחיסכון של המשקיע הפרטי
סוף השנה מתקרב וזהו זמן טוב עבור כל אחד ואחת לשבת עם עצמו ולערוך סיכום לגבי פועלו בשנה האחרונה ולתכנן תוכניות לשנה הבאה. בין יתר הדברים, ראוי שכל אחד יעשה בדיקה לגבי נכסיו הפיננסים ויבדוק האם השיג את מטרותיו בשנה החולפת, ומהן ציפיותיו לשנים הקרובות.
לחלקנו הצטבר במשך השנים סכום כסף כלשהו שאנו מיעדים לחיסכון. סכום זה כמובן שונה מאחד לשני ויכול לנוע בין כמה עשרות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים לברי המזל שבינינו. אין זה משנה אם סכום זה נצבר במשך שנים ארוכות של עבודה קשה וחסכון של שקל לשקל, או שנחת עלינו בהפתעה מכספי ירושה או זכיה בלוטו. הדבר החשוב הוא, שכרגע יש בידינו סכום כסף מסויים, שאנו לא מייעדים לו שימוש כלשהו בטווח הקרוב. אנו רוצים להשקיע אותו בתבונה, כך שישמור על ערכו ואף יניב לנו רווחים.
ישנם כמה מושגים שחשוב שנבין כאשר אנו מדברים על כסף וחיסכון:
אג"ח - ני"ע המונפק ע"י ממשלות ופירמות. מייצג הלוואה שמעניק רוכש האג"ח לגוף המנפיק, המתחייב לפרוע אותה בתנאים שנקבעו מראש.
מניה - תעודת השתתפות כספית בהונה של החברה המקנה בעלות חלקית בזכויות והשליטה בחברה ובכלל זה זכות הצבעה, זכות לקבלת דיבידנד וזכויות בפירוק.
ריבית - פיצוי כספי ללווה הניתן ע"י המלווה, עבור שימוש בכסף לתקופת זמן מוגדרת.
אינפלציה - תופעה כלכלית של עלייה במחיריהם של סחורות ושרותים וירידה בכח הקנייה של המטבע.
יש להבין כי השקעת הכסף בצורה לא נבונה, עלולה להוביל לשחיקתו, אף אם לכאורה לא נגרמים לנו הפסדים. בתקופה הנוכחית, בה הריבית במשק נמוכה מאוד, הריבית אותה אנו מקבלים בפיקדון בבנק נמוכה גם כן, ומה שחשוב יותר, נמוכה מרמת האינפלציה במשק. כלומר, מי שהפקיד את כספו בפיקדון בשנה האחרונה וקיבל עליו בממוצע 1%, בעוד האינפלציה במשק התקרבה ל-3%, הפסיד ריאלית כ-2%. כעת, הכסף שיש בידיו יכול לרכוש עבורו פחות מוצרים ושירותים מאשר לפני שנה.
בניית תיק השקעות שאינו מתאים לנו יכול לגרום לנו נזק אדיר. אם אנו משקיעים שונאי סיכון, ונשקיע את כספנו בצורה מסוכנת מדי, לכשתגענה הירידות נלחץ, נמכור ני"ע, ונפסיד כסף רב. גם משקיעים נועזים עלולים למצוא עצמם זקוקים לכסף שהשקיעו, בדיוק בעיצומן של ירידות בשווי התיק, ויאלצו למכור בהפסד. לכן, קביעת אסטרטגיית השקעות ותמהיל נכון עבור כל אחד ואחד, הם החשובים ביותר בבניית תיק ההשקעות.
אז איך בונים תיק השקעות לטווח ארוך?
צריך להבין כי אין תיק אחד נכון. התיק האופטימלי יתברר ככזה רק בדיעבד. כאשר אנו בונים תיק השקעות לטווח ארוך, נצטרך לענות על מספר שאלות, שהתשובות עליהן יעזרו לנו בבנית התיק. התשובות משתנות מאחד לשני, ולכן תיק ההשקעות הינו אישי ומותאם לכל אחד ואחת. בין השאלות שנרצה לשאול ישנן, מהי מטרת ההשקעה? למה מיועד הכסף? מהו טווח ההשקעה? האם קיים סיכוי שאזדקק לכסף לפני תום תקופת ההשקעה? מהן ציפיותיי לתשואה? האם אני מוכן לספוג הפסדים וכמה? מהי מידת הצער שאני חש כאשר נגרמים לי הפסדים? מהו מצבי הפיננסי? האם אני תלוי בכספי החיסכון?
לאחר שענינו על כל אותן שאלות, נוכל לבנות תיק השקעות שמתאים לנו. תיק שמורכב מתמהיל נכון של אג"ח ומניות. תיק בו שמנו דגש על אילו מניות נחזיק - בארץ או בחו"ל, חברות קטנות או גדולות, מניות ערך או מניות צמיחה, אילו אגרות חוב נחזיק - שקליות או צמודות, ארוכות או קצרות, אג"ח מדינה או קונצרני. תיק עם בסבירות גבוהה שישרת אותנו בצורה טובה בשנים הקרובות. תיק שיניב לנו תשואה מחד, ומאידך נוכל ללכת לישון איתו בשקט.
רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט
- 10.אולי תכבוב לנו דוגמה של תיק? (ל"ת)שחר 22/12/2011 09:33הגב לתגובה זו
- 9.תום 22/12/2011 00:17הגב לתגובה זומושגי יסוד למי שאינו מכיר עדיף שיתרחק. הכתבה אינה תורמת דבר . מי שרוצה ללמוד להשקיע בבורסה שיידע ששכר הלימוד גבוה מאוד והא משולם יום יום.
- 8.קוני למל 21/12/2011 21:14הגב לתגובה זומהי הדרך הנכונה להשקעה למשקיע הפרטי ? למישיבים הי-דד. במיוחד דד.
- 7.שיר אלמליח 21/12/2011 19:33הגב לתגובה זורביב שיחקת אותה,אפילו אני דוגמנית יפה וחברה של הכדורגלן אלרואי כהן מבינה כתבה כל כך שטחית,אתה צריך להמשיך בקו הזה.
- 6.אילן 21/12/2011 18:21הגב לתגובה זוהכתבה מתאימה לפירסום במקומון ולא באתר כזה. לא נכתב כאן שום דבר.
- 5.אם הכל יתברר רק בדיעבד, אז בשביל מה? (ל"ת)גד 21/12/2011 13:45הגב לתגובה זו
- 4.כריש אדום 21/12/2011 10:33הגב לתגובה זולמדתי המון! מקווה שתרחיב בכתבה הבאה
- 3.דור 21/12/2011 10:01הגב לתגובה זומה חדשת פה? עאלק מלמד אותנו מה זה אג" ח ומניות.... מי שמגיע לכאן לא צריך את השטויות האלו
- מבין ענין 21/12/2011 22:42הגב לתגובה זוהקנאה מכרסמת בך, וזה נראה למרחקים, תנסה לפרגן אולי. זה יאיר את עינך
- 2.בני היועץ 21/12/2011 10:00הגב לתגובה זושניהם כותבים בשביל לכתוב כתבות משמימות ללא תוכן
- סחבק גמיש 21/12/2011 13:14הגב לתגובה זושניהם כותבים תגובות בשביל להראות שהם יודעים לכתוב תגובות
- 1.אבי ג 21/12/2011 09:42הגב לתגובה זוהיא השקעה בזהב. תעודת סל צמודת זהב היא היציבה ביותר לאורך שנים
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
