הצרות של ד"ר אקרמן - האם דויטשה בנק יעמוד ביעדים?
דויטשה בנק השכיל להפנים לקחים ממשבר 2008 ולהתמודד עם הקשיים הרבים שהציב בדרכו. הבנק נתון בבעיית הון משמעותית, אך תימחורו זול ויכולתו לגייס את ההון הנחוץ תשיבו לפסי צמיחה.
בדויטשה הבינו את הנוסחה: קמעונאות שווה יציבת
בדויטשה בנק הבינו די מהר את הפרנציפ במשבר האחרון, עסקי קמעונאות מסורתית (אשראי ופיקדונות למשקי הבית) מניבים רווחים יציבים לאורך זמן (לבטח בתקופות מיתון), אך מנגד, בנקאות להשקעות, ניהול תיקים וייעוץ בנושאי מיזוגים ורכישות יכולים להביא לזינוק ברווח בתקופות גאות, וגם לנפילה חדה בתקופות שפל.
כדי לנטרל תנודתיות זו, החליט הבנק לרכוש את Postbank, הבנק הקמעונאי הגדול בגרמניה. המהלך הכפיל את נתח השוק של דויטשה בנק בגרמניה, ומשקל הבנקאות הפרטית והלקוחות העסקיים ברווחיו גדל בתוך שנה מ-20% ל-30%. בנוסף, הכריזה הנהלת הבנק לפני מספר ימים כי תציע למכירה לבנקים הגדולים בעולם את פעילות הנכסים הגלובאלית הענקית שלו בתמורה ל-2 מיליארד דולר. כמו כן, האסטרטגיה של דויטשה עונה למגמה הרגולאטורית המתגבשת כיום בעולם. אסטרטגיה של הפרדת ניהול השקעות מהבנקים המסחריים. בבריטניה עלתה לאחרונה הצעה כזו ע"י שר האוצר.
ובנוסף, חתך הבנק את חשיפתו לחוב ריבוני...
מתחילת השנה צמצם דויטשה בנק את חשיפתו הישירה ברוטו למדינות הפריפריאליות באירופה (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) מ-7.5 ל-2 מיליארד אירו. זאת לנוכח התרחבות משבר החוב באירופה.
אמון המשקיעים נותר יחסית גבוה...
סוכנות הדירוג סטנדרד אנד פורס הודיעה כי היא בוחנת הורדה של דירוג דויטשה בנק. סוכנות פיץ' כבר עשתה זאת. המשקיעים ערים לכך, אך עדיין רוכשים איגרות חוב בתשואות פדיון נמוכות ממתחריו ביבשת. עלות ביטוח אג"ח ל-5 שנים בסך 10 מיליון אירו שהנפיק דויטשה בנק, עומדת עתה על 215 אלף אירו לשנה, נמוך בהרבה מעלות ביטוח אג"ח דומות שהנפיקו מתחריו, לרבות Societe Generale הצרפתי (370), Santander הספרדי (389), או Commerzbank הגרמני (323). לשלושה מתומחר סיכון גבוה יותר. הכרזת הבנק לפני שמונה חודשים על תכנית גיוס של 26 מיליארד אירו הצליחה עד כה והדבר מהוות עדות נוספת לאמון המשקיעים בבנק.
...אם כי עמידתו בדרישות הון עדיין בעייתית
עננה כבדה אחת מרחפת בכל זאת על הבנק - יכולת מוגבלת לעמוד בדרישות הון מחמירות. בנקים גדולים בעולם כגון דויטשה בנק חויבו להחזיק הון בשיעור 9.5% לפחות מסך הנכסים המסוכנים שלהם עד שנת 2013 (תקנות באזל 3). מדובר בהון ליבה, הכולל כריות ביטחון הוניות. מנכ"ל הבנק, ד"ר יוסף אקרמן, הביע במספר רב של הזדמנויות ביטחון בהגעה ליעדים, אך בשוק ההון לא בטוחים בכך.
אנליסטים רבים חוששים כי בשנה הבאה יחסר לבנק הון בסך 11-10 מיליארד אירו. הודעת הבנק כאמור, כי ימכור את פעילות הנכסים הגלובאלית תסייע לפתור את הבעיה, בצד מכירת נכסים מאזניים היסטוריים של Postbank. עם זאת, בשל לחץ הזמן, ייתכן כי התמורה שיקבל תהיה נמוכה, דבר שישליך רבות על מבנהו העתידי.
מניית דויטשה בנק נסחרת כיום במכפיל 0.5 על הונה העצמי, לאחר שירדה 28% מתחילת השנה. תמחור זול זה שם דגש על שאלת העמידה בדרישות ההון שטרם נפתרה. להערכתי, מימוש נכסים יסייע בגיוס ההון הנחוץ וישיב את דויטשה בנק למסלול הצמיחה.
- 6.mike 22/12/2011 02:51הגב לתגובה זוכמי שמחזיק מניות אלה מאז השפל בשנת 2008 , היה לי מענין מאד לקרוא את הכתבה הזו ואשמח מאד, אורית, אם תכתבי עוד פעם על הבנק גם בעתיד--מה עם מאמר על קרדיט סוויס--כור--
- 5.ג' ורג כהן 21/12/2011 13:27הגב לתגובה זומאמר מצויין , ניכרת בקיאות מרובה ביחוד לאחר המאמר הקודם (האם מבחני הקיצון של הפד האמריקני אכן יסייעו למגזר הפיננסי בארה" ב ) שהיה ברמה מיקצועית גבוה ולא פחות חשוב נכתב באופן מרתק . (לפחות אותי)
- 4.טל 21/12/2011 12:16הגב לתגובה זוכתבה מעניינת.מה דעתך על חברת הביטוח ההולנדית דלתא לויד? היא לא נפגעה בהשקעות במשבר הקודם,גם הפעם אין לה כמעט אגח PIIGS,יחסי ההון שלה גבוהים,היא מאוד שמרנית ומחלקת דיבידנד של 1.05 יורו למניה(מעל 8%) שכבר הודיעה שיועלה ב3% בשנה הבאה.
- 3.יש בנק מומלץ באירופה או שרק בנקים בישראל? (ל"ת)יפה 21/12/2011 11:27הגב לתגובה זו
- 2.אריאל 21/12/2011 11:21הגב לתגובה זוהי אורית האם אג" ח ממשלתי של מדינות שכרגע אינן " בעייתיות" (נגיד גרמניה אן להגביל צרפת) נחשב כהון ליבה?
- אורית 21/12/2011 11:43הגב לתגובה זושאלה טובה. היום יש הרבה בלגן עם ההגדרה של הון ליבה, כי כל מדינה עונה לתקנות אחרות בהתאם לקצב התקדמותה להיענות לדרישות באזל 3. בגדול, ההון ליבה כולל רק את המניות, קרנות והעודפים. הבנקים נדרשים ליחס הון ליבה לנכסי סיכון. השונות בין הבנקים היא באופן חישוב נכסי הסיכון. כשחשבו בהתחלה על הרעיון של נכסי סיכון אף אחד לא חשב שמדינה יכולה לקרוס. לכן, אם למשל בנק ספרדי מחזיק בעצמו אג" ח של ממשלת ספרד, זה לא הוגדר כנכס מסוכן מכיוון שמדובר באג" ח של הממשלה המקומית, ולפי התאוריה זה חסר סיכון. כלומר, אין יחסיות בין הסיכונים. באזל 3 מנסה לתקן את העיוות הזה, אבל כאמור, יחלוף זמן עד שיישמו אותו...
- 1.מנטליסט 21/12/2011 09:01הגב לתגובה זושלום אורית. נהניתי לקרוא את הכתבה. רציתי לדעת מה סדרי הגדול של הירידות במניותיהן של הבנקים המתחרים שהזכרת. האם הירידה במניית דויטשה בנק משקפת לדעתך בעיקר את בעיותיו הייחודיות, או שחלק גדול יותר ממנה נובע מהסנטימנט השלילי כלפי כל הסקטור ואירופה בכלל. תודה.
- אורית 21/12/2011 10:00הגב לתגובה זושלום ותודה על תגובתך. בגדול מניות הפיננסים האירופאיות איבדו בממוצע כ 30% מתחילת השנה, אולם השונות גבוהה. בנק סנטנדר הספרדי איבד 28%, בנק קומרזבנק הגרמני איבד 70% וסוסיטה הצרפתי כ 60%.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
