מה מידת הכדאיות של השקעה באג"ח לפידיון ב-2012?

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, מתייחס לאפשרויות ההשקעה בתקופות משבר ככלל ובשנת 2012 בפרט
אורי גלאי | (8)

שוק ההון של שנת 2012 הנמצאת בפתח טומן בחובו סכנות רבות ולצידן לא פחות הזדמנויות. בין יתר הסכנות ניתן למנות את זו של אי פיתרון המשבר האירופי שיוביל לקריסה בשווקים, סיכוי למיתון עולמי, גל הסדרי חוב ופשיטות רגל של חברות בארץ ובעולם ועוד. סבירותן של שתי הסכנות הראשונות להערכתי נמוכה, אם כי קיימת. איני רואה את העולם נכנס למיתון בעיקר בגלל הצמיחה בשווקים המתעוררים. להבדיל, בהחלט עשוי להתפתח מיתון במדינות ספציפיות שונות.

במהלך שנת 2012 אמורות חברות רבות לפדות ריבית וקרן של אגרות החוב שגייסו בשוק ההון בהיקף של מיליארדי שקלים. מרבית החברות מבססות את המודל העסקי על יכולותן למחזר חובות ולא על החזר מלוא התחייבויות. כך גם פועלות חברות ומדינות בעולם שמגייסות חוב כדי להחזיר חוב ישן. במצב שוק רגיל מרבית החברות מסוגלות למחזר את חובן ולהמשיך את פעילותן העסקית.

אנו נכנסים בשנת 2012 לתקופה משברית בה קשה עד בלתי אפשרי לחברות רבות לגייס כסף לא בשוק ההון ולא מהבנקים. חברות ללא נכסים שניתן לשעבד לטובת ההלוואה ייתקלו בקשיי מימון חוזרים קשים במיוחד. יחד עם זאת, לצד חברות אלה ישנן חברות רבות בעלות נכסים ויכולות פיננסיות טובות שיעמדו בתשלומים הן מכספים שנמצאים בחברה והן בדרך של מחזור חוב.

שיפור בכלכלה ובאווירה בשוק ההון יהווה רכיב נוסף ביכולת גיוס החוב. כיום, שוק ההון מתמחר מספר רב של חברות, גדולות כקטנות, איתנות כחלשות פיננסית, במחירי פשיטת רגל. ירידות השערים באגרות נבע בעיקר מחשש להשפעות המחאה החברתית ולהשלכות וועדות הריכוזיות וטרכטנברג.

ניתוח וניהול סלקטיבי של תיק אגרות חוב קונצרני מדורגות ומפוזרות מאפשר לנו לבנות תיק ברמת סיכון לא גבוהה עם תזרים מזומנים עתידי ידוע מראש ולתקופה מוגדרת מראש - תיק אג"ח לפדיון. כלומר, משקיע עם אופק השקעה של 3-4 שנים ומעלה המעוניין לנצל את מחירי השוק הנמוכים היום, יכול לקבע לעצמו תשואה גבוהה למשך מספר שנים קדימה.

החוכמה בבניית תיק שכזה היא בבחירת אגרות החוב אחרי ניתוח מדוקדק של יכולתן לשלם את חובן לבעלי האג"ח לאורך כל הדרך ואת משך חייהם של כל אגרת ושל כל התיק גם יחד. תיק כזה מתעלם מרווחי או הפסדי הון, אולם צריך להיות דינמי לאורך כל הדרך בהחלפת אגרות שעלה החשש לגבי יכולת ההחזר שלהן, ומימוש רווחי הונם ככל שאלה מספקים מעבר לחלופה חדשה בעלת תשואה טובה יותר.

בשנת 2012 יהיו חברות רבות שיבקשו להגיע להסדר חובות ולתספורת. אך לצד אלה, ישנן חברות טובות המתומחרות בחסר ומהוות הזדמנות השקעה. לכן אני סבור שישנו חלון הזדמנויות שבמהלך השנה, לצד התפתחות ניהול המשבר באירופה, ניתן יהיה לייצר תיקי אג"ח בתשואה גבוהה לפדיון עם סבירות גבוהה לתזרים מריביות ורווחי הון כבר השנה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    איזה לאטך (ל"ת)
    ללא 21/12/2011 08:34
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דן חסכן 21/12/2011 08:01
    הגב לתגובה זו
    בלי דוגמאות הכתבה לא שוה כלום
  • 6.
    5112680 20/12/2011 18:53
    הגב לתגובה זו
    לא ממליץ ולא יודע דבר, כל אחד פועל על פי שיקול דעתו :)
  • 5.
    מה דעתך לגבי אגח אמפל לאחר ההודעה? (ל"ת)
    כימאי 20/12/2011 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דני 20/12/2011 11:51
    הגב לתגובה זו
    לא ברור מה דעתך
  • 3.
    מאמר סתמי ,ברברת בלי סוף -איזה אגחים מומלצים? (ל"ת)
    אלון 20/12/2011 11:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כתבה שלא אומרת כלום 20/12/2011 11:27
    הגב לתגובה זו
    גם ב2012 מי שיודע איך יוכל לעשות הרבה כסף. יופי.
  • 1.
    תן דוגמאות לאגחים מענינים לדעתך ? (ל"ת)
    רם 20/12/2011 10:37
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.