מה מידת הכדאיות של השקעה באג"ח לפידיון ב-2012?
שוק ההון של שנת 2012 הנמצאת בפתח טומן בחובו סכנות רבות ולצידן לא פחות הזדמנויות. בין יתר הסכנות ניתן למנות את זו של אי פיתרון המשבר האירופי שיוביל לקריסה בשווקים, סיכוי למיתון עולמי, גל הסדרי חוב ופשיטות רגל של חברות בארץ ובעולם ועוד. סבירותן של שתי הסכנות הראשונות להערכתי נמוכה, אם כי קיימת. איני רואה את העולם נכנס למיתון בעיקר בגלל הצמיחה בשווקים המתעוררים. להבדיל, בהחלט עשוי להתפתח מיתון במדינות ספציפיות שונות.
במהלך שנת 2012 אמורות חברות רבות לפדות ריבית וקרן של אגרות החוב שגייסו בשוק ההון בהיקף של מיליארדי שקלים. מרבית החברות מבססות את המודל העסקי על יכולותן למחזר חובות ולא על החזר מלוא התחייבויות. כך גם פועלות חברות ומדינות בעולם שמגייסות חוב כדי להחזיר חוב ישן. במצב שוק רגיל מרבית החברות מסוגלות למחזר את חובן ולהמשיך את פעילותן העסקית.
אנו נכנסים בשנת 2012 לתקופה משברית בה קשה עד בלתי אפשרי לחברות רבות לגייס כסף לא בשוק ההון ולא מהבנקים. חברות ללא נכסים שניתן לשעבד לטובת ההלוואה ייתקלו בקשיי מימון חוזרים קשים במיוחד. יחד עם זאת, לצד חברות אלה ישנן חברות רבות בעלות נכסים ויכולות פיננסיות טובות שיעמדו בתשלומים הן מכספים שנמצאים בחברה והן בדרך של מחזור חוב.
שיפור בכלכלה ובאווירה בשוק ההון יהווה רכיב נוסף ביכולת גיוס החוב. כיום, שוק ההון מתמחר מספר רב של חברות, גדולות כקטנות, איתנות כחלשות פיננסית, במחירי פשיטת רגל. ירידות השערים באגרות נבע בעיקר מחשש להשפעות המחאה החברתית ולהשלכות וועדות הריכוזיות וטרכטנברג.
ניתוח וניהול סלקטיבי של תיק אגרות חוב קונצרני מדורגות ומפוזרות מאפשר לנו לבנות תיק ברמת סיכון לא גבוהה עם תזרים מזומנים עתידי ידוע מראש ולתקופה מוגדרת מראש - תיק אג"ח לפדיון. כלומר, משקיע עם אופק השקעה של 3-4 שנים ומעלה המעוניין לנצל את מחירי השוק הנמוכים היום, יכול לקבע לעצמו תשואה גבוהה למשך מספר שנים קדימה.
החוכמה בבניית תיק שכזה היא בבחירת אגרות החוב אחרי ניתוח מדוקדק של יכולתן לשלם את חובן לבעלי האג"ח לאורך כל הדרך ואת משך חייהם של כל אגרת ושל כל התיק גם יחד. תיק כזה מתעלם מרווחי או הפסדי הון, אולם צריך להיות דינמי לאורך כל הדרך בהחלפת אגרות שעלה החשש לגבי יכולת ההחזר שלהן, ומימוש רווחי הונם ככל שאלה מספקים מעבר לחלופה חדשה בעלת תשואה טובה יותר.
בשנת 2012 יהיו חברות רבות שיבקשו להגיע להסדר חובות ולתספורת. אך לצד אלה, ישנן חברות טובות המתומחרות בחסר ומהוות הזדמנות השקעה. לכן אני סבור שישנו חלון הזדמנויות שבמהלך השנה, לצד התפתחות ניהול המשבר באירופה, ניתן יהיה לייצר תיקי אג"ח בתשואה גבוהה לפדיון עם סבירות גבוהה לתזרים מריביות ורווחי הון כבר השנה.
- 8.איזה לאטך (ל"ת)ללא 21/12/2011 08:34הגב לתגובה זו
- 7.דן חסכן 21/12/2011 08:01הגב לתגובה זובלי דוגמאות הכתבה לא שוה כלום
- 6.5112680 20/12/2011 18:53הגב לתגובה זולא ממליץ ולא יודע דבר, כל אחד פועל על פי שיקול דעתו :)
- 5.מה דעתך לגבי אגח אמפל לאחר ההודעה? (ל"ת)כימאי 20/12/2011 12:02הגב לתגובה זו
- 4.דני 20/12/2011 11:51הגב לתגובה זולא ברור מה דעתך
- 3.מאמר סתמי ,ברברת בלי סוף -איזה אגחים מומלצים? (ל"ת)אלון 20/12/2011 11:49הגב לתגובה זו
- 2.כתבה שלא אומרת כלום 20/12/2011 11:27הגב לתגובה זוגם ב2012 מי שיודע איך יוכל לעשות הרבה כסף. יופי.
- 1.תן דוגמאות לאגחים מענינים לדעתך ? (ל"ת)רם 20/12/2011 10:37הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
