מחלוקת נוספת באירופה: גרמניה מסרבת להרחיב את יכולת המימון של ה-ESM
קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הודיעה היום (ג') כי היא מסרבת להגדלת היכולות של מנגנון הייצוב האירופי (ESM) - קרן החילוץ החדשה אשר הוקמה בשיתוף מדינות האיחוד האירופי על מנת להעניק תמיכה לאלה אשר נפגעו ממשבר החובות המתפשט ברחבי היבשת.
ה-ESM צפוי להחליף באופן קבוע את קרן הייצוב הפיננסית האירופית (EFSF) במהלך המחצית של שנת 2012 וצפוי לעמוד לרשותו יכולת מימון של עד 500 מיליון אירו עבור מדינות אירופה. נשיא האיחוד האירופי, הרמן ואן רומפי, הגיב כי סקירה על הרחבת היכולות המימון של ה-ESM תושלם במרץ ורק אז יוחלט סופית אם לאמץ את החלטתה של מרקל.
בתגובה לדבריה של מרקל החלו מדדים באירופה וארה"ב לשנות את צבעם לאדום ברקע לחששות המשקיעים מפני העמקת המיתון לדעת אנליסטים צפוי לפגוע במספר מדינות אירופיות בתחילת 2012. בנוסף, ערכו של האירו מול סל המטבעות המובילים ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז ינואר השנה.
- 4.מאקרו 14/12/2011 14:25הגב לתגובה זואם לא הולך במלחמה, אז אפשר בעזרת מדיניות כלכלית
- 3.יאיר 13/12/2011 20:17הגב לתגובה זום להם יש מומחי כלכלה שכנראה מייעצים לא לעשות כך,אולי הם מבינים יותר?!עובדה שהכלכלה הכי גדולה באירופה היא גרמניה,לא?!!!!!
- צחצח 13/12/2011 20:32הגב לתגובה זוהרעיון לאחד את אירופה תחת מטבע חזק היא דרך מעניינת להשלים את מה שלא הספיקו ב- 1945 אני מקווה שלא יצליחו לעולם. בכל מקרה מי שחושב שהכלכלה הגרמנית חסינה בפני הסינים יותר מהכלכלה האמריקאית צפוי להתבדות הסינים יוכלו את הגרמנים בלי מלח. אבל הם לא יצליחו לעשות את זה לא ליוונים ולא לאיטלקים בגלל פשטות החיים סביב הים התיכון
- 2.בא 13/12/2011 19:46הגב לתגובה זויש אנשים חכמים ויש אנשים שמהמרים בבורסה ,במיוחד בימים טרופים אלה .
- 1.צחצח 13/12/2011 19:28הגב לתגובה זווהמדיניות נקבעת ע" י איטלקי. ועוד יותר מעצבן אותם שהאיטלקי הזה הולך לעשות את מה שברננקי עושה לדולאר: ריבית אפס והרבה כסף בשווקים. אבל למה לנו להצר על הגרמנים. שיאכלו את הלב הם הורסים את אירופה והם לא מסוגלים להבין ולשנות משום שלא נשארו שם יהודים, הם כולם בארה" ב.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
