פישר חושש: הריבית הורדה ל-2.75%, "המשבר באירופה מעמיק והשפעתו מתגברת"
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה לחזור ולהפחית את הריבית במשק ברבע האחוז זאת בצל ההרעה במשבר החובות הריבוניים באירופה וההשלכות על הצמיחה הגלובלית והכלכלה הישראלית.
ההחלטה להעמיד את הריבית לחודש דצמבר על 2.75% תאמה את
"ההחלטה להוריד את הריבית עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית", נכתב בהודעת בנק ישראל.
קובעי המדיניות ראו לנגד עיניהם בעיקר את העמקת משבר החוב באירופה והתפשטותו למדינות נוספות והחשש לגלישה למיתון באירופה והאטה משמעותית בכלכלה העולמית. בהקשר זה נכתב, כי "התפתחויות שליליות אלה כבר משפיעות על המשק הישראלי והשפעתם צפויה להתגבר".
הנתונים שהתווספו בנובמבר תומכים בהערכה שברביע השלישי ובאוקטובר נמשכה ההאטה בקצב הגידול בפעילות. עיקר ההאטה בקצב ההתרחבות בכלכלה המקומית באה כתוצאה מהתמתנות הביקושים העולמיים והשפעתם על הייצוא ובמידה מסוימת גם מהתמתנות בביקושים המקומיים.
כניסתה של תחזית האינפלציה ל-12 החודשים גם תרמה להחלטת הבנק המרכזי להוריד את הריבית. התחזיות, כפי שנמדדות משוק ההון, נמצאות קרוב למרכז יעד האינפלציה. כמו כן, האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים נמצאת בתוך היעד זה החודש השני ברציפות. בבנק ישראל מעריכים שהיא תישאר כך גם בשנה הקרובה.
בבנק התייחסו גם לירידה שנרשמה לראשונה מאז 2008 במחירי הדירות בישראל בחודשים אוגוסט-ספטמבר. המשך הגידול במספר התחלות הבניה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן, נכתב בהחלטה, צפויים להמשיך ולהשפיע להתמתנות במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה.
בתגובה לחששות שהורדת הריבית יתדלקו מחדש עליות מחירים בשוק הדיור אמרו בבנק ישראל כי המגבלה האחרונה שהציבו על חלקן של ההלוואות לדיור בריבית משתנה מקטינה את ההשפעה שיש להפחתת הריבית על שיעור הריבית הממוצע למשכנתאות.
"ההתלבטות הייתה האם להוריד ב-0.25% או ב-0.5%"
הורדת הריבית לא מפתיעה כלל, זאת על רקע ההרעה במשבר החוב באירופה והתמתנות בפעילות בישראל", אמרו בתגובה יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון. "לפי הערכתנו, ההתלבטות בוועדה המוניטארית הייתה בין 0.25% ו- 0.5% ולא בין 0.25% ואי שינויי". בלידר מעריכים שהריבית תרד בהמשך לרמה של 2.25% ואפילו נמוך מזה.
יאיר דרורי, האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט, מעריך כי "אנו צופים עוד 3-4 הפחתות ריבית בשנה הקרובה, כאשר התזמון יהיה בהתאם להתפתחויות הכלכליות בעולם. שער הדולר הנוח יחסית והאינפלציה הנמוכה, יאפשרו לנגיד להמשיך בהפחתות הריבית ויביאו לנחיתה רכה למשק הישראלי, על רקע המשבר העולמי".
- 10.גם הוא לא מגלה הכל המצב גרוע לצאת לפניי הקריס (ל"ת)הסנדק 29/11/2011 10:57הגב לתגובה זו
- 9.דני 29/11/2011 06:01הגב לתגובה זולכל המגיבים - הבינו, מה יותר טוב למשק: מחירים קצת גבוהים של הנדלן או קריסה טוטאלית של הכלכלה ואבטלה גואה??
- 8.אמיר 28/11/2011 20:02הגב לתגובה זוריבית 5.5% אם אני לא טועה הכריז וטען רפי גוזלן, כמה מפתיע שהוא לא פגע. כרגיל ניחושים אקראיים פוגעים בצורה יותר טובה מכלכלנים שאוהבים להתראיין.
- 7.תתעוררו , היה צריך להוריד לפחות 0.5 אחוז (ל"ת)רן 28/11/2011 19:55הגב לתגובה זו
- 6.אפי 28/11/2011 19:31הגב לתגובה זופישר אתה מלך ! כן מלך הטעויות !!!! עדיף לך לחזור לאמריקה.
- 5.אברום 28/11/2011 19:28הגב לתגובה זוכל הכבוד למר פישר .. נראה שמבין הנגיד אשר עומד להתחולל לפנינו בזמן הקרוב !! בעיני רוחי רואה אני מסכים אדומים " מדם" ... כל הכבוד למר פישר הנגיד המוכשר .
- 4.צדק חברתי 28/11/2011 19:04הגב לתגובה זוחוצפה,אל תעצרו פרויקטיים שייגנו על חיילנו,תעלו את גיל הפנסיה גם ככה הם לא עובדים קשה כמו השוק הפרטי כמו כן כל קצין עורפי צעיר מקבל רכב ולימודים,תתגמלו קצינים קרביים ולא יכול להיות שנגדים וקצינים לומדים תארים מפגרים (זה הרמה) קיבנימט תעשו להם מבחנים בסיסיים ואתם תהיו בהלם מי שומר עלינו,מקווה לטוב מזל שיש שמירה מלמעלה
- 3.איזו טעות!!! 28/11/2011 18:33הגב לתגובה זומה בער לו כל כך להוריד את הריבית?
- יבגני 28/11/2011 18:54הגב לתגובה זוהרי השיטה הכי טובה לגרום לטיקונים להוסיף לעצמם עוד ועוד זה לגרום לאינפלציה כך העניים מתענים והמילונרים חוגגים!!! באמת תודה פישר
- 2.הנגיד שוב מנפח בועת נדלן והורס את מאמצי אטיאס (ל"ת)מזמן את המשקיעים שוב 28/11/2011 18:28הגב לתגובה זו
- 1.ממתין 28/11/2011 17:51הגב לתגובה זוכדי שהפיצוץ יהיה כואב יותר
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
