נוטשים את מאגר "אור": השותפים בחזקת "מד יבנה" החליטו שלא לפתחו
השותפים בחזקת "מד יבנה" החליטו שלא לפתח את מאגר "אור". ההחלטה התקבלה בהתבסס על הערכת היתכנות כלכלית הנדסית של פיתוח מאגר "אור" שבוצעה על ידי חברה בינלאומית חיצונית.
על פי ההערכה האמורה, בהתבסס על דוח רזרבות הגז הטבעי במאגר "אור" ובהתחשב בעלות הפיתוח, במחירי המכירה הצפויים של הגז, בעלויות התפעול וביתר הפרמטרים הקשורים בפיתוח ובתפעול שדה "אור", אין הצדקה כלכלית בפיתוח מאגר "אור", נכתב בהודעה לבורסה.
בנוסף, מפעילת החזקה פנתה לממונה על ענייני הנפט בבקשה לבחון מתווה שיאפשר את פיתוח החזקה, אך משלא נמצא מתווה כאמור, החליטו כאמור השותפים לחזקה שלא לפתח את מאגר "אור".
מהשותפות נמסר: "מבלי להתייחס למקרה זה או אחר, לא ניתן להחזיק בחזקה מבלי לפתח אותה בפרק הזמן שנקבע".
משרד התשתיות הורה בחודש יוני האחרון לחברת אויל ישראל ושותפותיה להתחיל בפיתוח מאגר "אור" הנמצא בשטח חזקת מד יבנה, הצמוד מצד אחד ל"ים תטיס" ומצד שני לרשיון "נועה", בנסיון להתמודד עם המחסור הצפוי באספקת גז טבעי למשק הישראלי.
נזכיר כי בחודש שעבר פורסם כי דו"ח הרזרבות של המאגרים שהוכן ע"י NSAI. דו"ח המשאבים עלה על הצפיות המוקדמות לכ-1 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז טבעי, שכן האומדן הטוב ביותר מעיד על 1.2 BCM.
ההחזקות במד יבנה מתחלקות בין השותפות הבאות בשיעורים הבאים: ישראמקו מחזיקה ב-49.86%, חנ"ל - חברת הנפט לישראל שהיא נציגת המחזיקים ברישיון זה מחזיקה ב-14.77%, רציו יהש מחזיקה ב-12.3%, פטרוכימים מחזיקה ב-5.53%, י.ו.א.ל ירושלים אויל אקספלוריישין 4.4%, נפטא מחזיקה ב-3.51%, אקוויטל ב-3.32%, דור כימיקלים ב-2.76% ודור חיפושי גז ב-2.76%.
- 5.חזי 28/11/2011 16:28הגב לתגובה זוזה בכלל לא חשוב שאין גז מצרי ישראלי או בכלל גז איזשהו. זה בכלל לא חשוב שקונים סולר ופחם יקר ומזהמים.זה בכלל לא חשוב כי אפשר לגזור קופון בלי לשלם על הפופוליזם כי הוא יותר חשוב מהמדינה.מעניין גם יחימוביץ מלכיאור ועוד זבלים נעלמו ועושים קולות של שטיח
- 4.הפושעים מהקרן החדשה 28/11/2011 15:25הגב לתגובה זולהעמיד אותם למשפט ראווה
- 3.על בטוח 28/11/2011 15:08הגב לתגובה זואז קבע. חתיכת מדינה רקובה. הגנבה שנקראת ששינסקי צועקת לשמים. נראה עכשיו את המדינה עושה לבד משהו עם מאגר אור. ביבי ושטייניץ אתם זוג חלאות אדם וגנבים. בא לי להקיא עליכם יחד עם חוק לשון הרע שמצידי תדחפו אותו לרקטום.
- 2.זוועת שישינסקי 28/11/2011 15:03הגב לתגובה זוערפדים תחי מדינת ישמעאל
- 1.הקרן החדשה לישראל 28/11/2011 14:53הגב לתגובה זואני מאוד מקווה שהעתירה של ישראמקו / גבעות עולם תתקבל בבג" ץ.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
