גבעות עתרה נגד ששינסקי: טוענת שקידוחי נפט ביבשה מורכבים מקידוחים ימיים
שותפות חיפוש הנפט גבעות יהש מסירה את הכפפות במאבקה כנגד חוק ששינסקי. השותפות, באמצעות עו"ד יחיאל כשר ממשרד פרופ' יובל לוי ושות' ועורך הדין חיים אינדיג הגישו היום לבג"צ עתירה כנגד חוק תמלוגי הגז שאושר בכנסת בתחילת השנה. בכך, מצטרפת גבעות לשתי עתירות נוספות שהוגשו לבג"צ כנגד החוק - אחת של ישראמקו יהש ואחת של איש העסקים חיים דוידיאן.
העתירה של גבעות הוגשה כנגד כנסת ישראל, וועדת הכספים של הכנסת, ממשלת ישראל, ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ושר האוצר מר יובל שטייניץ. בעתירה מבקשת מבית המשפט להורות על כך שחוק ששינסקי אינו יחול על שדה 'מגד' (חזקת ראש העין) ורישיון 'מכבי' אשר נמצא בבעלותה של גבעות. לחילופין, טוענת גבעות כי בית המשפט מתבקש לבטל את תחולתו של החוק בכל הנוגע ל'שדה מגד'.
הטענה המרכזית של גבעות בעתירתה הוא שעצם מציאת גז בכמויות מסחריות, היא זו שהובילה את מהלך החקיקה. גבעות רומזת כי מדובר בתגלית הגז 'תמר' אשר שינתה את חוקי המשחק בכל הקשור לתחום חיפושי הנפט.
גבעות טוענת כי "המדינה הייתה מוכנה להיות נדיבה בעידוד משקיעים וצנועה מאוד בדרישותיה לקבלת חלק ברווחים, כל עוד נכזבה תקוותם של היזמים/המשקיעים, כל עוד אין תגליות משמעותיות וכל עוד אין רווחים.
נושא נוסף אליו מתייחס גבעות הוא היקף הסיכון שנלקח על ידי היזם בעת שבוצעו ההשקעות בחיפושים. "המהלך החקיקתי נעשה לאור תגליות מאגרי הגז בקידוחים הימיים ולכן התמקדה מלאכת החקיקה במאגרים אלו והחילה את ההסדר גם על תגלית הנפט של העותרות בלא ליתן את המשקל המתאים להבדלים המהותיים בין השניים".
- 8.המאמין 28/11/2011 19:23הגב לתגובה זוהתביעה מוצדקת ונכונה .כל מה שנאמר בתביעה היא בעיקר לטובת המשקיעים הקטנים .אין עדיין גוף מוסדי בגבעות .וזה גם לטובתינו .בבקשה להמשיך ולהדליק נר ולתת צדקה לע" נ הצדיקים .אין המלצה לפעולה כלשהי במניות .בהצלחה לכל עם ישראל ." מי שמאמין לא מפחד !!!"
- 7.לליאור 3 28/11/2011 17:51הגב לתגובה זורק נזקים עושה המניה הזאת לכיס שלנו...שיט חרא
- 6.גבעות 28/11/2011 14:56הגב לתגובה זואולי ויאגרה יעזור מה אתם אומרים?????
- 5.יגאל 28/11/2011 14:26הגב לתגובה זושלא לדבר על פגיעתו הישירה בכיסו של הציבור בגין עליית מחירי החשמל.לולא הוא ושטיינץ הדרדקים,הגז מתמר כבר היה מגיע לחברת החשמל.
- 4.מוטיק 28/11/2011 14:20הגב לתגובה זולתקן את חוק הנפט, התשי" ב-1952, במטרה להגביר את התחרותיות, להסדיר את זכויות הנפט, ולהפריד את ההסדרים לעניין נפט מצד אחד ולעניין גז טבעי מצד אחר, בין היתר בעניינים הבאים. http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=blankPage
- 3.בהצלחה לגבעות עולם!!!! (ל"ת)ליאור 28/11/2011 14:14הגב לתגובה זו
- 2.אלון 28/11/2011 14:00הגב לתגובה זויש הרבה הגיון בדברים שמציגים פה עורכי הדין של גבעות,לדעתי בג" ץ יהיה חייב להתייחס לנאמר פה. יהיו חייבים להפריד בין חיפושים בים לחיפושים ביבשה.
- 1.בהצלחה לכולם (ל"ת)אלישע 052-8928464 28/11/2011 13:44הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
