משבר החוב: למה גם בלגיה מצטרפת לרשימת המדינות שעלולות לפשוט את הרגל?
גל הורדות דירוג עבר אתמול על אירופה. דירוג האשראי של הונגריה ירד לרמת 'זבל' והחשובה יותר, בלגיה, 'זכתה' אמש להורדת דירוג אשר העיבה על הנעילה בוול סטריט.
עד כה הבעיה של מדינות כמו יוון ואיטליה היתה ידועה וקבוצה של מדינות חלשות אלו זכתה לכינוי מדינות ה-PIIGS (פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד). אך עבור משקיעים רבים הורדת הדירוג הבלגית היתה הפתעה. אם כן.. מה קורה בבלגיה?
טור שפורסם באתר ביזנסאינסיידר מסביר את הנסיבות הבלגיות שהביאו להורדת הדירוג. ראשית, יש להתחיל בעובדה הפשוטה והבסיסית שלבלגיה אין ממשלה יציבה מזה 627 ימים. בבחירות האחרונות שהתקיימו ב-13 ביוני 2010 נבחרו 11 מפלגות כשלאף אחת מהן אין יותר מ-20% בפרלמנט ומאז מתאמצים בבלגיה להקים ממשלה. ראש הממשלה הציע את התפטרותו המיידית לפני 5 ימים לאחר שספג ביקורת קשה על היקף הקיצוצים שרצה להעביר. מפלגות האופוזיציה תקפו את התוכנית בטענה ש"הרפורמות קטנות מדי והמעמסה על משלם המיסים גדולה מדי".
הממשל הנוכחי שאין לו שליטה וסמכות מלאים על הפעילות במדינה, הבין מאוחר מדי ששילם מחיר גבוה מדי לצרפתים עבור החלק הבלגי בבנק דקסיה - סכום של כ-4 מיליארד אירו. גרוע מכך, התגלה כי הערבויות שניתנו על ידי משלם המיסים הבלגי לרכישה אינם ניתנים למימוש. עתה מנסים בבלגיה לבחוש מחדש בעסקה עם הצרפתים אך הסיכון של איבוד דירוג ה-AAA הצרפתי צפוי למנוע מהם לשנות את התנאים.
מחקר מעלה שהיקף הערבויות שניתנו למערכת הבנקאות הבלגית על ידי הממשלה מסתכמים ב-130 מיליארד אירו. לשם השוואה, התמ"ג בבלגיה עומד על 353 מיליארד אירו בשנה. קריסה של מספר בנקים או קריסה כללית עלולה להביא את המדינה לחדלות פרעון.
- 2.מילה אחרונה לא נאמרה 27/11/2011 11:57הגב לתגובה זותמים מי שחושב שהגרמנים יתנו לזה לקרות. יש להם יותר מידי בעיות עם עצמם בגלל מה שקרה במלחמות העולם, בעיקר בשנייה. בניגוד לפוליטקאים הישראלים חסרי הבגרות והשרלטנים, הפוליטיקה בגרמניה היא נקייה יחסית. אף מנהיג פוליטי בגרמניה לא יעיז להעדיף צרכי עצמו על פני צרכי בוחריו. כמו במקרה של נתניהו וברק המגלומנים שמרוכזים אך ורק בהישרדותם האישית. ולכן אין מצב שהיורו יקרוס כשיש עוד אמצעי חזק מכולם שעדיין לא הופעל: הדפסת כסף ואינפלציה מבוקרת שמטבע הדברים וההסיטוריה הוא צעד דרמטי וטראומטי לגרמנים
- 1.אירופה 26/11/2011 21:57הגב לתגובה זובלגיה מזמן היתה צריכה להיות על הכוונת! האירו מחוסל האמריקאים בבעיה אולי בכל זאת ראלי סוף שנה?????? רמאים!!!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
