משבר החוב: למה גם בלגיה מצטרפת לרשימת המדינות שעלולות לפשוט את הרגל?
גל הורדות דירוג עבר אתמול על אירופה. דירוג האשראי של הונגריה ירד לרמת 'זבל' והחשובה יותר, בלגיה, 'זכתה' אמש להורדת דירוג אשר העיבה על הנעילה בוול סטריט.
עד כה הבעיה של מדינות כמו יוון ואיטליה היתה ידועה וקבוצה של מדינות חלשות אלו זכתה לכינוי מדינות ה-PIIGS (פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד). אך עבור משקיעים רבים הורדת הדירוג הבלגית היתה הפתעה. אם כן.. מה קורה בבלגיה?
טור שפורסם באתר ביזנסאינסיידר מסביר את הנסיבות הבלגיות שהביאו להורדת הדירוג. ראשית, יש להתחיל בעובדה הפשוטה והבסיסית שלבלגיה אין ממשלה יציבה מזה 627 ימים. בבחירות האחרונות שהתקיימו ב-13 ביוני 2010 נבחרו 11 מפלגות כשלאף אחת מהן אין יותר מ-20% בפרלמנט ומאז מתאמצים בבלגיה להקים ממשלה. ראש הממשלה הציע את התפטרותו המיידית לפני 5 ימים לאחר שספג ביקורת קשה על היקף הקיצוצים שרצה להעביר. מפלגות האופוזיציה תקפו את התוכנית בטענה ש"הרפורמות קטנות מדי והמעמסה על משלם המיסים גדולה מדי".
הממשל הנוכחי שאין לו שליטה וסמכות מלאים על הפעילות במדינה, הבין מאוחר מדי ששילם מחיר גבוה מדי לצרפתים עבור החלק הבלגי בבנק דקסיה - סכום של כ-4 מיליארד אירו. גרוע מכך, התגלה כי הערבויות שניתנו על ידי משלם המיסים הבלגי לרכישה אינם ניתנים למימוש. עתה מנסים בבלגיה לבחוש מחדש בעסקה עם הצרפתים אך הסיכון של איבוד דירוג ה-AAA הצרפתי צפוי למנוע מהם לשנות את התנאים.
מחקר מעלה שהיקף הערבויות שניתנו למערכת הבנקאות הבלגית על ידי הממשלה מסתכמים ב-130 מיליארד אירו. לשם השוואה, התמ"ג בבלגיה עומד על 353 מיליארד אירו בשנה. קריסה של מספר בנקים או קריסה כללית עלולה להביא את המדינה לחדלות פרעון.
- 2.מילה אחרונה לא נאמרה 27/11/2011 11:57הגב לתגובה זותמים מי שחושב שהגרמנים יתנו לזה לקרות. יש להם יותר מידי בעיות עם עצמם בגלל מה שקרה במלחמות העולם, בעיקר בשנייה. בניגוד לפוליטקאים הישראלים חסרי הבגרות והשרלטנים, הפוליטיקה בגרמניה היא נקייה יחסית. אף מנהיג פוליטי בגרמניה לא יעיז להעדיף צרכי עצמו על פני צרכי בוחריו. כמו במקרה של נתניהו וברק המגלומנים שמרוכזים אך ורק בהישרדותם האישית. ולכן אין מצב שהיורו יקרוס כשיש עוד אמצעי חזק מכולם שעדיין לא הופעל: הדפסת כסף ואינפלציה מבוקרת שמטבע הדברים וההסיטוריה הוא צעד דרמטי וטראומטי לגרמנים
- 1.אירופה 26/11/2011 21:57הגב לתגובה זובלגיה מזמן היתה צריכה להיות על הכוונת! האירו מחוסל האמריקאים בבעיה אולי בכל זאת ראלי סוף שנה?????? רמאים!!!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
