העסקה הבאה של לבייב? הבנות רציניות לרכישת חניון האפימול ב-128 מיליון דולר
חברת אפי פיתוח, זרוע הפעילות של קבוצת אפריקה ישראל ברוסיה, מדווחת היום (ה') כי קידמה באופן משמעותי את המשא ומתן עם עיריית מוסקבה בעניין רכישת החניון התת קרקעי של קניון "אפימול סיטי" (AFIMall City) הכולל 2,700 מקומות חנייה תמורת 128 מיליון שקל. עם עיריית מוסקבה לרכישת 25% משטחי הקניון "אפימול סיטי" (AFIMall City) ב-180 מיליון דולר.
עד כה כ- 65% מעבודות ההקמה של החניון הושלמו. על פי ההבנות עם העירייה, התמורה תשולם במספר תשלומים, כשהתשלום האחרון ישולם במהלך שנת 2014. החברה מקיימת מגעים עם בנק VTB בעניין מימון רכישת החניון והשלמת עבודות ההקמה בו. יצוין כי בנק VTB, בין היתר, הביע עניין ברכישת כ- 600 חניות בחניון לאחר השלמתו, לצרכים עצמיים.
מדובר ביישום כלל ההבנות עם עיריית מוסקבה עליהן דווחה החברה ב-24.3.2011, לאחר שבחודש יולי השלימה את רכישת 25% משטחי הקניון "אפימול סיטי" (AFIMall City) ב- 180 מיליון דולר. בעקבות הרכישה אחזקותיה של אפי פיתוח בקניון גדלו מ-75% ל-100%.
ה-AFIMall הינו אחד מפרויקטי הקמעונות הגדולים ביותר שנבנו באירופה בשנים האחרונות והמרכז המסחרי הגדול ביותר במרכז מוסקבה, המשתרע על שטח כולל של כ- 180,000 מ"ר (פי 6 משטחו של קניון רמת אביב). הקניון צפוי לכלול כ-400 חנויות ושטח של 50 מסעדות ובתי קפה.
- 5.מזה שורט?? (ל"ת)לביא 22/12/2011 17:38הגב לתגובה זו
- 4.128M$ לא ש" ח (ל"ת)תיקון 24/11/2011 17:18הגב לתגובה זו
- 3.דולר או שקל (ל"ת)המאמין 24/11/2011 16:59הגב לתגובה זו
- 2.מעופניק 24/11/2011 15:43הגב לתגובה זועד כה היה לעירייה אינטרס בהשבחת הנכס. עכשיו גם זה הלך. הקניון הזה כבר עכשיו פיל לבן. שוכרים מבקשים לעזוב ורק 70% תפוסה... לא מבין איך לביב שהוא איש מאוד ישר והגון נותן לזה יד?
- ג' וני 24/11/2011 15:55הגב לתגובה זואפריקה מעכשיו עם יעד של 4000 עד סוף 2012
- לג' וני 24/11/2011 16:05לידיעתך אני לא בשורט עליה ודווקא כן אכפת לי מהמשקיעים ששוקעים אתה בהמשך לשער חד ספרתי. אם רוצים שהקניון יפרח חייבים שלעריה יהיה אינטרס מהותי בנכס ולצערי לה לא המצב.
- 1.משה 24/11/2011 15:42הגב לתגובה זואם אכן הקניון יחקה את מודל עזריאלי בארץ{מיקום מרכזי הסמוך לתחנת רכבת},קניון זה עשוי להיות בוננזה רצינית לחברת אפריקה ישראל ותוך 5 שנים עשוי ליצור הכנסות משמעותיות לקבוצה שבעזרתו יוכלו לקדם פרוייקטים נוספים באירופה. אני סה" כ אופטימי לגבי כלכלת רוסיה ומוסקבה בפרט שכמו ת" א,שופעת באוכלועה עמידה ואני צופה למשקיעי מניית אפריקה ברמה הנוכית עדנה רבה בעשור הקרוב אחרי 3 שנים קשות מאוד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
