אנליסטים על עזריאלי: "קשה לדעת מה יהיה הביקוש למשרדים בעוד 4 שנים"
קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה) פרסמה הבוקר (ה') את תוצאותיה עבור הרבעון השלישי של 2011 עם גידול של 13% בהכנסות מדמי שכירות שהסתכמו ב-320 מיליון שקל ועם היקף ההשקעות המוערך של הקבוצה במנועי הצמיחה העתידיים על למעלה מ- 3 מיליארד שקל, אשר עם השלמת בנייתם של הנכסים בהקמה, בשנים הקרובות, צפויים להוסיף כ- 50% לשטחי הנדל"ן של הקבוצה שיסתכמו ביותר ממיליון מ"ר (
אדר עציוני אנליסט הנדל"ן של מגדל שוקי הון, אומר כי "תוצאות הקבוצה עקפו את התחזיות המוקדמות לגבי ה-NOI, בעיקר לאור שיפור גבוה מהצפוי במגזר הקניונים והמסחר. "הקבוצה ממשיכה לשקוד על פיתוח נכסים חדשים, כאשר הפרוייקטים המרכזיים בבנייה כיום הם בפארק המשרדים בחולון, קניון רמלה והקמת מתחם דרום הקריה שהחלה לאחרונה. אישור הרגולטור לרכישת קניון עיר ימים טרם התקבל ומעניין יהיה לראות האם תאושר הרכישה לאור סוגיות הריכוזיות האחרונות במשק. להערכתנו, הנכסים האיכותיים, רמת המינוף הנמוכה ויתרות המזומן, ביחד עם דיסקאונט נוכחי של כ-17% לעומת השווי הכלכלי שלנו, מצביעים על מניית קבוצת עזריאלי כחוף מבטחים בתקופה הנוכחית."
אלעד קראוס, אנליסט הנדל"ן של הראל פיננסים, אומר כי מבחינת פעילות הנדל"ן החברה מראה מספרים מצוינים. "אין ספק שנכסי הנדל"ן הינם האיכותיים ביותר מבין חברות הנדל"ן המניב. יחד עם זאת, מבנה המאזן הלא ממונף ונכסים פיננסיים אשר גוררים הפסדים גוזרים תשואה נמוכה על ההון ורמת דיבידנדים נמוכה ביחס לחברות אחרות וזו נקודה שלילית עבור המשקיעים. מדובר בחברה החזקה ביותר מבחינה פיננסית מבין חברות הנדל"ן בישראל, אולם עוצמה זו גוזרת גם יעילות נמוכה של החברה - קרי מייצרת תשואה נמוכה על ההון העצמי. להערכת החברה המינוף אליו תגיע יעמוד על 50% (כיום הינו 35% בלבד). ההגעה לרמת מינוף גבוהה יותר - יעילות תפעולית גבוהה יותר הינו האתגר העיקרי של החברה."
ברורית פיין, אנליסטית הנדל"ן של דש ברוקראז', אומרת: "ללא ספק עזריאלי היא אחת החברות הסולידיות ביותר בשוק. החברה ממשיכה להציג צמיחה לצד פרופיל פיננסי איתן. אין הרבה חברות בשוק המייצרות תזרים כה חזק תוך שמירה על סיכון נמוך יחסית. אנחנו מעדכנים את מחיר היעד שלנו ל- 101 שקל (מתואם למס חברות בשיעור של 25%), גבוה בכ- 17% מהמחיר בשוק, ומותירים את המלצתנו בתשואת יתר. יש לציין, כי פער של 17% בעזריאלי אינו שקול לפער דומה בחברה אחרת בגלל המינוף הנמוך. עזריאלי היא המנייה המועדפת עלינו בענף."
- 3.נילי 26/11/2011 20:04הגב לתגובה זואולי הם גם אלה שקוטלים את המתחרים כמו אמות והצליחו לדרדר אותה אל פי תהום ?
- 2.בזק השוכר הגדול עומד לעזוב בקרוב מחוץ לת" א (ל"ת)אנליסט 25/11/2011 15:59הגב לתגובה זו
- 1.ירושלמי 24/11/2011 16:35הגב לתגובה זוביקוש לעוד 4 שנים?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
