הביאו כסף מהבית: לנדאו ורוטלוי מרציו רכשו אג"חים של פרוסיד ב-44% פרמיה
בימים של חוסר ודאות בשווקים והסדרי חוב שעולים לכותרות, יש גם בעלי שליטה שלא מדברים על הסדר, הם קונים אג"חים. אחת מהחברות היא קרן ההון פרוסיד שבשליטת אנשי העסקים יגאל לנדאו וליגד רוטלוי - מבעלי השליטה ברציו יהש.
אתמול ערכה פרוסיד הנפקה שבמסגרתה הורחבה סדרת אג"ח י' שנסחרת סביב מחיר של 64 אגורות המשקף תשואה לפדיון של 35%. ההנפקה בוצעה לפי מחיר מינימום של 92.2 אגורות ובמסגרתה רכשו בעלי השליטה אג"ח בהיקף של 22 מיליון שקל - כ-44% מעל מחיר השוק.
"אנחנו מזרימים היום כסף לחברה, לא רק כדי שתוכל לעמוד בפירעונות האג"ח התקופתיים, אלא כדי שתוכל לעמוד בתוכנית ההשקעות שלה", מסביר יגאל לנדאו בשיחה עם Bizportal. "האידיאולוגיה שלנו היא השקעה ועמידות לאורך זמן וקוראים לזה 'להביא כסף מהבית'. איננו מכירים נוסחת פלא אחרת כדי להגיע לתוצאות ולעתים זה מחייב לתמוך ולהשקיע סבלנות".
חברת פרוסיד היא למעשה קרן הון סיכון עם פורטפוליו של חברות בתחומים מגוונים החל מהנדסה רפואית, דרך אסתטיקה וכלל בשבבים לתקשורת מהירה. כמו כן קרן ההון סיכון שותפה בחממה לאנרגיה מתחדשת בערבה ובחממת הטכניון בחיפה.
בין ההשקעות שלה ניתן לציין את חברת EarlySence העוסקת בניטור חולים בבתי חולים, חברת פרפקשן שמפתחת טיפול בקמטי עור וחברת טהוטי אשר עוסקת בפיתוח שבב המאפשר העברה מהירה של אינפורמציה על גבי רשת תקשורת.
המודל העסקי של קרן הון סיכון הוא להשקיע בחברות הבנות בשלבים הראשוניים, ולהבשיל אותם ולבצע אקזיטים. לנדאו מסרב להתייחס לשאלה היכן הוא רואה את האקזיט הבא אבל מציין: "אם לא נתמוך ולא נגלה סבלנות ואורך רוח, אז בטוח לא יהיו אקזיטים".
גם לגבי חברות אחרות אשר לאחרונה דיווחו על כוונתן לגבש הסדר חוב מעדיף לנדאו שלא להביע את דעתו באופן פומבי: "אני מעדיף שלא לדבר על חברות אחרות. אנחנו אצלנו בבית רואים חשיבות שלא ניתן להמעיט בערכה בכל הקשור לעמידה בהתחייבויות".
- 5.רבי שמעון 24/11/2011 18:16הגב לתגובה זואם התשואה היא כ-40%, לא עדיף לרכוש מהידיים החלשות אג" ח? לא, לא במחיר הפארי! במחיר השוק. מי שמפחד שימכור. זה יעשה רק טוב לגיוס הכסף הבא. לא ככה?
- נעבך 24/11/2011 21:14הגב לתגובה זותעזור אם החברה תתרסק בגלל תזרים שלילי.
- 4.מספר נייר-1117621 (ל"ת)שני 24/11/2011 14:05הגב לתגובה זו
- 3.סוף סוף יש צדיק אחד בסדום כל הכבוד (ל"ת)אילן 24/11/2011 13:53הגב לתגובה זו
- 2.כל הכבוד 24/11/2011 13:30הגב לתגובה זויש מצגת במאיה שמצינת שפרוסיד ניסחרת נמוך מערכה האמיתי באופן קיצוני ,אם חשבנו שאלה רק דיבורים הרי שהזרמת ההון בשתי ההנפקות האחרונות מסמנת שהבעלים אכן מאמינים בפרוסיד ומשקיעים בה.
- 1.מבורך! אבל כסף קטן לעומת ה" ספרים" (ל"ת)קורא בעיתון 24/11/2011 13:24הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
