בישראל רק 2 מיטות אשפוז לאלף איש; תוחלת החיים - החמישית ב-OECD

כך עולה מדו"ח ה-OECD בנושא מצב הבריאות במדינות בארגון. שיעור ההשרדות מסרטן השד והמעי גבוה מהממוצע, שיעור המתאשפזים בשל סוכרת נמוך משמעותית מרוב המדינות
לירן סהר |

מדו"ח ה-OECD בנושא מצב הבריאות במדינות בארגון ניכר כי מצבנו בישראל לא כל כך גרוע - שיעור ההישרדות של נשים חמש שנים לאחר אבחון סרטן השד בארץ עומד על 86% לעומת 79% ב-OECD ושיעור ההשרדות מסרטן המעי הגס 5 שנים לאחר אבחון המחלה ועומדים על 64.7% לעומת 59.9% ב-OECD.

תוחלת החיים בלידה בישראל הינה החמישית החמישית בקרב מדינות ה-OECD והגיעה בשנת 2009 ל-81.6 שנים, כשנתיים יותר מהממוצע במדינות הארגון - 79.5 שנים. תוחלת החיים ביפן הייתה הגבוהה ביותר 83.0 שנים. בישראל, כמו ביפן, תוחלת החיים גבוהה יותר מהצפוי לפי התמ"ג לנפש. הפער בין המינים בתוחלת חיים עמד בישראל בשנת 2009 על 3.8 שנים (תוחלת חיים של 79.7 שנים בגברים ו-83.5 בקרב נשים) נמוך יחסית לממוצע ה-OECD שעמד על 5.5 שנים (76.7 בקרב גברים ו-82.2 בקרב נשים). שיעורי תמותת התינוקות בישראל כמו ביתר מדינות ה-OECD, צנחו בעשורים האחרונים. השיעור בישראל נמוך יחסית, עמד בשנת 2009 על 3.8 ל-1,000 לידות חי לעומת 4.4 במדינות ה-OECD בממוצע.

במדינות ה-OECD מתאשפזים מדי שנה 50 מתוך 100 אלף בוגרים בשל סוכרת לא מאוזנת. שיעורים גבוהים במיוחד קיימים באוסטריה, בהונגריה ובקוריאה. בישראל השיעור נמוך במיוחד - 7 ל-100 אלף בוגרים, זאת למרות ששיעור ההמצאות של סוכרת 6.5% דומה לשיעור הממוצע במדינות ה-OECD. שיעור האשפוזים בישראל דומה לזה הקיים בניו זילנד ובאוסטרליה. בספרד השיעור הנמוך ביותר 3 ל-100 אלף.

לעומת זאת, שיעור האנשים שאושפזו עקב אסטמה בישראל עומד על 68 ל-100 אלף בוגרים, גבוה מהנתון של ה-OECD העומד על 52 מתוך 100,000 בוגרים. שיעורים גבוהים במיוחד קיימים בסלובקיה, בארצות הברית ובקוריאה בהם השיעור יותר מכפול לעומת ממוצע מדינות ה-OECD. גם אשפוזים בשל מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) גבוהים יותר בישראל 229 ל-100,000 מבוגרים לעומת הממוצע במדינות ה-OECD 198 ל-100,000 בוגרים.

ביותר ממחצית מדינות ה-OECD, 50% או יותר מהאנשים הם עם עודף משקל (בישראל 48%). ארצות הברית היא המדינה עם שיעור השמנת יתר באוכלוסייה הבוגרת הגבוה ביותר, והוא עלה מ-15% ב-1980 ל-34% ב-2008. השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו ביפן ובקוריאה 4% בשנת 2009. שיעור השמנת יתר בישראל עמד על 14%, נמוך מממוצע ה-OECD 17%.

כ-22.1% מהאוכלוסיה הבוגרת ב-OECD מעשנת לפחות פעם ביום, אך ישנם הבדלים גדולים בין המדינות. בעוד שב-13 מדינות האחוז נמוך מ-20% (בישראל 20.3%), באירלנד ובצ'ילה אחוז המעשנים מגיע כמעט ל-30% וביוון ל-40%. ברוב מדינות ה-OECD הייתה ירידה בעשור האחרון באחוז המעשנים - ירידה של 18% בממוצע, אך לא כך בצ'כיה וביוון שם הייתה עלייה. בישראל הייתה ירידה של כ-16%.

למרות הנתונים המעודדים בנוגע למצבנו הבריאותי, הדו"ח אינו מעודד בתחום השירותים הרפואיים שניתנים בישראל - מספר המיטות לאשפוז כללי בישראל בשנת 2009 עמד על 2 ל-1,000 תושבים, נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD שעמד על 3.5 מיטות ל-1,000 אנשים. מספר המיטות לנפש ירד בעשור האחרון ברוב מדינות ה-OECD, ירידה שהייתה מלווה במדינות רבות בירידה בשיעור השחרורים מאשפוז בבתי חולים ובירידה בשהייה הממוצעת. אחוז תפוסת המיטות באשפוז הכללי בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות הארגון - 96.3% ב-2009, לעומת 76% במדינות ה-OECD בממוצע.

בשנת 2009, המדינה עם ההוצאה הגדולה ביותר לבריאות הייתה ארצות הברית - 7,960 דולר לנפש, פי 2.5 לעומת ממוצע מדינות ה-OECD. ההוצאה לבריאות לנפש הגבוהה לאחר ארצות הברית נרשמה בנורווגיה ובשוויץ, בערך שני שלישים מההוצאה בארצות הברית, ועדיין גבוהה בכ-50% מההוצאה במדינות ה-OECD בממוצע. ההוצאה לבריאות לנפש בישראל נמוכה ב-30% מההוצאה הממוצעת ב-OECD, והסתכמה ב- 2,164 דולר לנפש בשנת 2009 (במונחי כוח קנייה), בהשוואה ל- 3,233 דולר לנפש בממוצע ב-OECD. בישראל ההוצאה לנפש במחירים קבועים בשנים 2009-2000 גדלה ב-1.5% בלבד, פחות מהגידול הממוצע של 4.0% במדינות ה-OECD.

ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הסתכמה בשנת 2009 ב- 7.9% מהתמ"ג, בהשוואה לממוצע של 9.6% במדינות ה- OECD. השיעורים הגבוהים ביותר היו בארה"ב (17.4%), בהולנד (12%) ובצרפת (11.8%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.