פשוט מקומם: הממשלה מתנגדת להצעת חוק להקצאת קרקעות לנכים בנגב
ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום בהצעת חוק להקצאת קרקעות לנכים בנגב, ובמהלך הישיבה התברר כי מינהל מקרקעי ישראל לא מקפיד על הוראת הנוהל להקצאת 10% מהקרקעות במכרזים לנכים. לטענת היועץ המשפטי של המינהל, עו"ד יעקב קוינט, אמר כי "רק מאילוצים טופוגרפיים לא מצליחים להקפיד על הנוהל הזה".
ח"כ משה (מוץ) מטלון, שהגיש את הצעת החוק, אמר כי כיום נכים רבים זכאים למענק סיוע לרכישת דירה בשיעור של 50% ממחיר הדירה והלוואות בתנאים נוחים למימון 50% הנותרים. לדבריו, ההצעה נועדה לאפשר לנכים לבחור להתגורר בנגב או בגליל בקרקע שיקצה להם מינהל מקרקעי ישראל ללא תשלום. ההצעה לטענת מטלון תחסוך למדינה את כספי המענקים ותעודד את הנכים להתיישבות בפריפריה.
רכז הבינוי באוצר, יאיר פינס, אמר כי הממשלה מתנגדת לחוק. לדבריו, "הגישה אומרת שמדיניות המקרקעין נקבעת במועצת מינהל מקרקעי ישראל ולא בחקיקה ראשית, שכן המינהל הוא זה שיש לו ראייה מערכתית שמאפשרת לו קביעת מדיניות. בהתאם לכך יש החלטות לגבי הקצאת קרקעות לנכים. הטבה בקרקע ולא בכסף היא לא שקופה, שכן יש קרקע ששווה חצי מיליון שקל ויש קרקע שווה אפס."
ח"כ חמד עמאר ומטלון התייחסו לנושא השקיפות ודרשו מהאוצר נתונים לגבי המענקים שמקבלים הנכים. הם הציעו להגביל את מתן הקרקע לפי שווי המענק. השמאי הממשלתי הראשי, טל אלדרוטי, אמר כי "בשום מקום לא כתוב גובה המענק, אולם השונות בדירות שניתנות כיום היא לא גבוהה בעוד השונות בשווי הקרקעות בנגב היא גבוהה".
עו"ד קוינט הסביר כי היום יש הוראת נוהל של המינהל להקצאת 10% מהמכרזים לנכים כי רק מאילוצים טופוגרפיים לא תמיד מצליחים להקפיד על הנוהל. מנהל המינהל, בנצי ליברמן, ציין כי המינהל משתדל לעמוד בנוהל ההקצאה לנכים והציע להפוך את זה להחלטת מינהל מחייבת. "צריך לראות איך מעבירים החלטה במועצה שנותנת ב-10% מכל מכרז עדיפות לנכים, המדיניות נכון שתעשה בהחלטת מועצה לא בחקיקה", אמר.
ח"כ מטלון הבהיר כי אם תהייה החלטת מועצה כזו אפשר יהיה למשוך את החוק, שכן מבחינתו מה שחשוב הוא העזרה לנכים. הוא הוסיף כי ייפגש עם נציג המינהל לדון בעניין ואם החלטת המועצה לא תתקבל תוך זמן סביר הוא ימשיך לקדם את החקיקה בנושא.
- 3.משה ג. 24/11/2011 09:21הגב לתגובה זוהממשלה צריכה לעזור למי שאינו מסוגל לקיים חיים נורמליים, אבל מה פתאום לחלק קרקעות לנכים ולא לנרדפי הנאצים, או חולי איידס, או אתיופים וכו,
- 2.בן 24/11/2011 09:14הגב לתגובה זולא כדאי לנכים אפילו לחשוב על מעבר לדרום אין מודעות ואין שום נגישות כמה שבתל אביב גרוע לכם בדרום פשוט בלתי אפשרי לצערי כמובן
- 1.ברק 23/11/2011 14:00הגב לתגובה זואולי מישהו יסביר למה צריך להעביר את הנכים לנגב.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
