פשוט מקומם: הממשלה מתנגדת להצעת חוק להקצאת קרקעות לנכים בנגב

מישיבת ועדת הכלכלה היום מתברר כי מנהל מקרקעי ישראל לא מקפיד על הוראת הנוהל להקצאת 10% מהמכרזים לנכים. "רק מאילוצים טופוגרפיים לא מצליחים להקפיד על הנוהל הזה"
לירן סהר | (3)

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום בהצעת חוק להקצאת קרקעות לנכים בנגב, ובמהלך הישיבה התברר כי מינהל מקרקעי ישראל לא מקפיד על הוראת הנוהל להקצאת 10% מהקרקעות במכרזים לנכים. לטענת היועץ המשפטי של המינהל, עו"ד יעקב קוינט, אמר כי "רק מאילוצים טופוגרפיים לא מצליחים להקפיד על הנוהל הזה".

ח"כ משה (מוץ) מטלון, שהגיש את הצעת החוק, אמר כי כיום נכים רבים זכאים למענק סיוע לרכישת דירה בשיעור של 50% ממחיר הדירה והלוואות בתנאים נוחים למימון 50% הנותרים. לדבריו, ההצעה נועדה לאפשר לנכים לבחור להתגורר בנגב או בגליל בקרקע שיקצה להם מינהל מקרקעי ישראל ללא תשלום. ההצעה לטענת מטלון תחסוך למדינה את כספי המענקים ותעודד את הנכים להתיישבות בפריפריה.

רכז הבינוי באוצר, יאיר פינס, אמר כי הממשלה מתנגדת לחוק. לדבריו, "הגישה אומרת שמדיניות המקרקעין נקבעת במועצת מינהל מקרקעי ישראל ולא בחקיקה ראשית, שכן המינהל הוא זה שיש לו ראייה מערכתית שמאפשרת לו קביעת מדיניות. בהתאם לכך יש החלטות לגבי הקצאת קרקעות לנכים. הטבה בקרקע ולא בכסף היא לא שקופה, שכן יש קרקע ששווה חצי מיליון שקל ויש קרקע שווה אפס."

ח"כ חמד עמאר ומטלון התייחסו לנושא השקיפות ודרשו מהאוצר נתונים לגבי המענקים שמקבלים הנכים. הם הציעו להגביל את מתן הקרקע לפי שווי המענק. השמאי הממשלתי הראשי, טל אלדרוטי, אמר כי "בשום מקום לא כתוב גובה המענק, אולם השונות בדירות שניתנות כיום היא לא גבוהה בעוד השונות בשווי הקרקעות בנגב היא גבוהה".

עו"ד קוינט הסביר כי היום יש הוראת נוהל של המינהל להקצאת 10% מהמכרזים לנכים כי רק מאילוצים טופוגרפיים לא תמיד מצליחים להקפיד על הנוהל. מנהל המינהל, בנצי ליברמן, ציין כי המינהל משתדל לעמוד בנוהל ההקצאה לנכים והציע להפוך את זה להחלטת מינהל מחייבת. "צריך לראות איך מעבירים החלטה במועצה שנותנת ב-10% מכל מכרז עדיפות לנכים, המדיניות נכון שתעשה בהחלטת מועצה לא בחקיקה", אמר.

ח"כ מטלון הבהיר כי אם תהייה החלטת מועצה כזו אפשר יהיה למשוך את החוק, שכן מבחינתו מה שחשוב הוא העזרה לנכים. הוא הוסיף כי ייפגש עם נציג המינהל לדון בעניין ואם החלטת המועצה לא תתקבל תוך זמן סביר הוא ימשיך לקדם את החקיקה בנושא.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משה ג. 24/11/2011 09:21
    הגב לתגובה זו
    הממשלה צריכה לעזור למי שאינו מסוגל לקיים חיים נורמליים, אבל מה פתאום לחלק קרקעות לנכים ולא לנרדפי הנאצים, או חולי איידס, או אתיופים וכו,
  • 2.
    בן 24/11/2011 09:14
    הגב לתגובה זו
    לא כדאי לנכים אפילו לחשוב על מעבר לדרום אין מודעות ואין שום נגישות כמה שבתל אביב גרוע לכם בדרום פשוט בלתי אפשרי לצערי כמובן
  • 1.
    ברק 23/11/2011 14:00
    הגב לתגובה זו
    אולי מישהו יסביר למה צריך להעביר את הנכים לנגב.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.