הבעת אמון בעזריאלי: מעלות העלתה את דירוג הקבוצה ל-AA, התחזית עלתה לחיובית
חברת הדירוג S&P מעלות העלתה את דירוג האשראי של קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה) לקראת פרסום דוחותיה הכספיים בזמן הקרוב. הדירוג עלה ל-AA מ- -AA ותחזית הדירוג עלתה מיציבה לחיובית.
"בשנים הקרובות תמשיך החברה להגדיל ולחזק את תיק נכסיה המניבים תוך שמירה על פרופיל פיננסי איתן ומעמד תחרותי בישראל", אומרים בחברת הדירוג.
בשנת 2011 ביצעה החברה מספר עסקאות, ביניהן זכייה במכרז דרום הקריה בתל אביב ורכישת קניון עיר ימים בנתניה (מותנה באישורים רגולטורים). לדברי חברת הדירוג, "עסקאות אלו עולות בקנה אחד עם מדיניות ההשקעות שהוצגה בפנינו, קרי, יעוד כספי ההנפקה לצורך הרחבת פעילות הליבה והעמקת האחיזה בעיקר בשוק הנדל"ן המניב המקומי. יתרת כספי
ההנפקה להיום היא כמיליארד שקל, סכום אותו איננו מנכים מהחוב בניתוח שלנו."
"בארבע השנים הקרובות ניצבת החברה בפני השקעות בהיקף של כ- 3 מיליארד שקל בתקופה מאתגרת בה המשק הישראלי עומד בפני סכנת האטה. שוק מרכזי המסחר תחרותי ומפוקח רגולטורית, דבר המוביל חברה נזילה כמו
עזריאלי לייזום עצמי לשם השגת צמיחה. לפיכך להערכתנו, היקף הייזום יעלה לכ- 12% מסך הפורטפוליו מכ- 7% כיום אך אנו סבורים כי, לחברה יכולת מוכחת לאתר הזדמנויות, להתמודד עם פרויקטים גדולים, לבנות ולרכוש נכסים ולהשביחם", מסבירים בחברת הדירוג. אולם לדבריהם, לצורך ההשקעות המתוכננות תזדקק הקבוצה גם למימון חיצוני של כ-50% מהיקף הפרויקטים, עם זאת להערכתם הפרופיל הפיננסי יישאר איתן ויאופיין במנוף נמוך ויכולת כיסוי חוב טובה.
בחברת הדירוג לא רואים במיזוג מליסרון ובריטיש ישראל איום על הקבוצה. "להערכתנו, בשנים הקרובות תשמור החברה על מעמד תחרותי, על אף האפשרות להתגברות מסוימת של התחרות להערכתנו, פתיחת שני הקניונים בעכו ובקרית-אתא חיזקה את אחיזת החברה בצפון, ומנגד בבאר שבע עלול מעמדה התחרותי להיחלש בטווח הבינוני עם השלמת הקניון החדש על ידי בריטיש ישראל". לדבריהם איחוד גרנית הכרמל מטה במידה מסוימת לשלילה את היחסים מאחר ומדובר בחברה ממונפת. "תמיכה בגרנית, באם תדרש, לא תפגע מהותית ביכולת שירות החוב של עזריאלי לאור יתרת המזומנים הגדולה, הנגישות הטובה למקורות מימון מגוונים ופעילות הנדל"ן החזקה."
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
