הבעת אמון בעזריאלי: מעלות העלתה את דירוג הקבוצה ל-AA, התחזית עלתה לחיובית

בחברת הדירוג מסבירים כי בשנים הקרובות תמשיך החברה להגדיל ולחזק את תיק נכסיה המניבים תוך שמירה על פרופיל פינסי איתן ומעמד תחרותי בישראל
לירן סהר |

חברת הדירוג S&P מעלות העלתה את דירוג האשראי של קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה) לקראת פרסום דוחותיה הכספיים בזמן הקרוב. הדירוג עלה ל-AA מ- -AA ותחזית הדירוג עלתה מיציבה לחיובית.

"בשנים הקרובות תמשיך החברה להגדיל ולחזק את תיק נכסיה המניבים תוך שמירה על פרופיל פיננסי איתן ומעמד תחרותי בישראל", אומרים בחברת הדירוג.

בשנת 2011 ביצעה החברה מספר עסקאות, ביניהן זכייה במכרז דרום הקריה בתל אביב ורכישת קניון עיר ימים בנתניה (מותנה באישורים רגולטורים). לדברי חברת הדירוג, "עסקאות אלו עולות בקנה אחד עם מדיניות ההשקעות שהוצגה בפנינו, קרי, יעוד כספי ההנפקה לצורך הרחבת פעילות הליבה והעמקת האחיזה בעיקר בשוק הנדל"ן המניב המקומי. יתרת כספי

ההנפקה להיום היא כמיליארד שקל, סכום אותו איננו מנכים מהחוב בניתוח שלנו."

"בארבע השנים הקרובות ניצבת החברה בפני השקעות בהיקף של כ- 3 מיליארד שקל בתקופה מאתגרת בה המשק הישראלי עומד בפני סכנת האטה. שוק מרכזי המסחר תחרותי ומפוקח רגולטורית, דבר המוביל חברה נזילה כמו

עזריאלי לייזום עצמי לשם השגת צמיחה. לפיכך להערכתנו, היקף הייזום יעלה לכ- 12% מסך הפורטפוליו מכ- 7% כיום אך אנו סבורים כי, לחברה יכולת מוכחת לאתר הזדמנויות, להתמודד עם פרויקטים גדולים, לבנות ולרכוש נכסים ולהשביחם", מסבירים בחברת הדירוג. אולם לדבריהם, לצורך ההשקעות המתוכננות תזדקק הקבוצה גם למימון חיצוני של כ-50% מהיקף הפרויקטים, עם זאת להערכתם הפרופיל הפיננסי יישאר איתן ויאופיין במנוף נמוך ויכולת כיסוי חוב טובה.

בחברת הדירוג לא רואים במיזוג מליסרון ובריטיש ישראל איום על הקבוצה. "להערכתנו, בשנים הקרובות תשמור החברה על מעמד תחרותי, על אף האפשרות להתגברות מסוימת של התחרות להערכתנו, פתיחת שני הקניונים בעכו ובקרית-אתא חיזקה את אחיזת החברה בצפון, ומנגד בבאר שבע עלול מעמדה התחרותי להיחלש בטווח הבינוני עם השלמת הקניון החדש על ידי בריטיש ישראל". לדבריהם איחוד גרנית הכרמל מטה במידה מסוימת לשלילה את היחסים מאחר ומדובר בחברה ממונפת. "תמיכה בגרנית, באם תדרש, לא תפגע מהותית ביכולת שירות החוב של עזריאלי לאור יתרת המזומנים הגדולה, הנגישות הטובה למקורות מימון מגוונים ופעילות הנדל"ן החזקה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.