רבעון טוב לבריטיש ישראל: "רבעון חזק נוסף עם שיפור במרבית הפרמטרים"
חברת בריטיש ישראל, הנמצאת בעיצומו של תהליך מיזוג עם חברת מליסרון מקבוצת עופר השקעות, מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם הכנסות מהשכרה, ניהול ואחזקה של נדל"ן להשקעה של כ-223 מיליון שקל, זאת לעומת 193 מיליון שקל בתקופה המקבילה, גידול של כ-15.5%. הגידול נובע בעיקר מהכנסות שנוספו עקב רכישת מרכזים מסחריים ונדל"ן מסחרי בשנים 2010 ו-2011 וכן מהשבחה ומשיפור בביצועים התפעוליים של מרכזים מסחריים קיימים.
נזכיר כי אתמול (ג') דיווחה החברה, כי בהתאם להבנה עקרונית, שכפופה לאישור ועדת הביקורת והדירקטוריון של החברה וחברת מליסרון, תמורת המיזוג שתשולם לבעלי המניות מהציבור של בריטיש תורכב חלקה (70%) מתשלום מזומן בסך של 14 שקל למניית בריטיש, ויתרתה (30%) בהקצאת מניות מליסרון ע"פ יחס החלפה של 16 מניות בריטיש ל - 3 מניות מליסרון.
ברבעון השלישי רשמה החברה רווח נקי לבעלי המניות של כ- 58 מיליון שקל לעומת כ-94.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי נבעה בעיקרה מעליה בהוצאות המימון, כתוצאה מרכישת נכסים ופיתוח נכסים קיימים, כתוצאה מעליית המדד הגבוהה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (2.75% לעומת 1.62%) עקב, הפסדים בתיק ני"ע למול רווחים בתקופה מקבילה אשתקד וכן עקב זקיפה של הכנסות משערוך בהיקף נמוך יותר.
החברה רשמה הרבעון גידול של כ-13% ב-NOI (רווח מהשכרת נכסים והפעלתם) אשר הסתכם בכ-151 מיליון שקל, זאת לעומת 134 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. סך ה-NOI הושפע מגידול בתזרים מנסכים קיימים וכן מרכישת 50% נוספים בקניון חדרה וכן מרכישת קניון סירקין בפתח תקווה. מנגד, סך ה-NOI הושפע לשלילה מהמכירה של המרכז המסחרי בביתר עילית וכן ממכירת מבנה המשרדים בבית גלים בחיפה.
דירקטוריון החברה החליט אתמול (ג') על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך של כ-20.54 מיליון שקל (12.5 אגורות למניה). יום התשלום נקבע ל-20 בדצמבר 2011.
אבי לוי, מנכ"ל החברה, אמר: "בולטת לחיוב העובדה שהמנוע העיקרי לצמיחת החברה הרבעון הוא הגידול בתזרימים התפעולים מנכסים זהים (Same Property NOI). לאור הפוטנציאל אותו אני מזהה בנכסים בבעלות החברה וכן לאור סטטוס של פרויקטים בביצוע, אני מעריך כי הצמיחה מנכסים זהים תמשיך להיות מנוע הצמיחה העיקרי של החברה גם בטווח הקצר עד הבינוני. כחלק ממדיניות ארוכת טווח לניהול פיננסי של החברה, החלטנו להקטין את היתרות הנזילות של החברה, יתרות אלה נותבו בעיקרן לפירעון של חלויות חוב שוטפות (לבעלי האג"ח ולמערכת הבנקאית), ביצוע השקעות לפיתוח והשבחת נכסים, רכישת 50% נוספים בקניון חדרה, חלוקת דיבידנד רבעוני לבעלי המניות וכן לביצוע רכישה עצמית של מניות ואג"ח להמרה של החברה."
לוי הוסיף כי "היכולת הגבוהה של החברה לייצר תזרימי מזומנים מפעילותה השוטפת, היציבות היחסית המאפיינת את תחום פעילותה לצד המינוף הנמוך יחסית כנגד הנכסים המשועבדים וכן השתייכותה לקבוצת מליסרון, יאפשרו לחברה לעבור בצורה טובה את המשבר הפוקד את השווקים הגלובליים בימים אלה, יאפשרו את מחזור חלויות החוב השוטפות של החברה וכן יאפשרו לחברה להמשיך בפיתוח והשבחת תיק הנכסים שבבעלות, לצורך המשך יצירה של ערך לבעלי המניות".
שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI אומר: "כנראה שפרסום זה הוא הפעם האחרונה כחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה. התוצאות טובות ומצביעות על שיפור ברוב הפרמטרים בחברה, תוצאות הקניונים מתחזקות המשרדים מתייצבים (דווח כי הושכרו רוב השטחים שהתפנו בבית המילניום ברעננה)."
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
