ברודקום - מניה עם זרע של פורענות

אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, סוקר את מניית ברודקום ומציג מהו כיוונה המובהק
אייל גורביץ | (9)

אני מכיר לפחות אדם אחד שהסקירה הזאת תעניין אותו. כי בסופו של דבר, כמה אנשים כבר מחזיקים את ברודקום. הסיבה שהניעה אותי לכתוב אודותיה היא רמת המובהקות שלה והסימנים השליליים אותם היא משדרת.

המגמה הראשית

בגרף החודשי אפשר לראות את המרכיבים הבאים:

1. המניה חוותה מהלך ירידות משיא של 46.5 דולר למניה ועד לשפל של 30.62 דולר למניה שנרשם לפני מספר חודשים

2. מאותה נקודה החלה המניה לדשדש. מצב זה מעיד על איזון בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע, התהליך מתקיים בטווח רמות של 30.62-38.77 דולר למניה.

3. אלא תהליך דשדוש זה טומן בחובו את זרע הפורענות והוא כולל מספר איתותי חולשה.

4. ראשית אפשר לראות שכל תהליך הדשדוש מתקיים מתחת לממוצע נע ל-13 חודשים.

5. יתרה מכך, שיפועו של הממוצע הנע הפך כיוון והוא נוטה מטה.

6. עוד אפשר לראות הממוצע הנע הקצר חצה את הארוך ולכל משך הדשדוש הוא נותר שם.

7. בנוסף, תהליך הדשדוש מייצג תיקון טכני של 33% - 66% למהלך הירידות הקודם.

8. בתחתית הגרף אפשר לראות את מדד RSI שחצה לאחרונה את רמת 50% כלפי מטה, דבר המעיד על מעבר לטריטוריה של מגמת ירידה.

9. אותו כנ"ל לגבי מדד החפיפה סטייה, MACD, שחצה מטה את רמת ה"אפס".

10. המשמעות פשוטה. תהליך דשדוש זה מייצג הפוגה טרם חידוש מהלך הירידות.

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    השוק כולו הפך לבנק זרע של פורענות... (ל"ת)
    בנקאי 24/11/2011 20:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ל-3: על גוגל שמעת? (ל"ת)
    שימי 23/11/2011 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנטי טכני 23/11/2011 11:47
    הגב לתגובה זו
    כסף שהוא לא מרוויח אפילו אגורה אחת מהשיטה הציורית הזאת. בחור לא רציני
  • לדעתי אתה טועה (ל"ת)
    יוסי 26/11/2011 20:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המלש 23/11/2011 10:27
    הגב לתגובה זו
    יפה מאד שאתה סוקר מניה .אני למשל לא יודע במה עוסקת חברה זו.כך שכל הכתבה בעיני מיותרת. חייבים לרשום מעט פרטים נוספים. אני מקווה שאייל יקח זאת לתשומת ליבו
  • אלון 23/11/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
    הוא לא יקח לתשומת ליבו מכיוון שהניתוח הטכנית מייתרת את הנתון הזה. אפשר כמובן להתווכח לגבי השיטה (אני לא אעשה את זה, זו לא הנקודה שלי כאן) אבל בהינתן גרף מחירים ומחזורי מסחר בכלל לא חשוב אם מדובר במדד, בסחורה, במטבע, במניה של חברה מתחום הביוטכנולוגיה או במניה של חברה העוסקת ביבוא אשלג מלפלנד המשוונית.
  • דן 26/11/2011 15:37
    חבל על המאמץ שלך. כל המגיבים פה מגיבים כדי להשמיץ אבל קוראים בנשימה עצורה את הכתבות
  • 2.
    אייל 22/11/2011 11:48
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין את הניתוח, אם צפויות ירידות אז מה מחיר היעד שנדע מתי לקנות, עד מתי צפויות הירידות וכו' הניתוח הטכני הוא כלי לא יעיל בפני עצמו, ושימוש בו כמו שנעשה כאן בכתבה הוא ממש לא רציני, ניתוח אמיתי צריך לקחת בחשבון נתונים נוספים: דוחו" ת כספיים, תזרים מזומנים, שווקים, טכנולוגיות, מנועי צמיחה של החברה, מתחרים וכו' מי שינתח את ברודקום יראה את דוחותיה הכספיים, ארסנל המוצרים, היכולות הטכנולוגיות המרשימות יבין שהחברה בטווח הארוך במגמת התפתחות, התיעלות וצמיחה.
  • 1.
    קאלו 22/11/2011 09:33
    הגב לתגובה זו
    מידע פנימי
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.