אלי הורביץ מנכ"ל טבע לשעבר הלך הלילה לעולמו והוא בן 79 במותו
אלי הורביץ, המנכ"ל המתולוגי של טבע, הלך הלילה לעולמו והוא בן 79. הלוויתו תתקיים ביום ה' בגבעת השלושה. בשבוע שעבר אושפז הורביץ בבי"ח תה"ש בשל המחלה הקשה ממנה סבל ובימים האחרונים חלה הידרדרות במצבו ואתמול נפטר.
הורביץ היה הרוח החיה מאחורי חברת טבע והפך אותה לחברה הגנרית הגדולה בעולם. הורביץ, באישיות שלו, ביכולת הניהול שלו ובדבקות באסטרטגיות שטווה לעצמו הצליח להצמיח את טבע גם אורגנית, אך גם באמצעות מיזוגים ורכישות כאשר כל צעד קדימה נעשה בשיקול דעת וכחלק מאסטרטגיה ארוכת טווח. הורביץ היה המנהל הראשון שרכש ומיזג חברות גדולות בישראל ובהצלחה.
בשנת 1976 התמזגו החברות אסיא-צורי-טבע לחברה אחת ואלי הורביץ מונה כנשיא ומנכ"ל של הקבוצה. שלוש החברות הנ"ל נוסדו, בשלבים שונים, החל משנת 1901 ע"י המשפחות סולומון, לוין ואלשטיין, חלוצי התעשייה הרפואית בישראל. לא הכול הסכימו אז למינויו של הורביץ כמנכ"ל, העובדים לא אהבו זאת וגם לא מעט עיתונאים גיחכו למינוי אבל האיש לקח חברה ישראלית קטנה והפך אותה לחברה המובילה בעולם בתחום הגנרי.
בשנת 2002 מונה ישראל מקוב כנשיא ומנכ"ל טבע ואלי הורביץ לקח את תפקיד היו"ר (עד אז בידי ד"ר מאיר חת). בשנים 2002-2003 עברה החברה שידרוג מערכות הניהול והתאמה לגלובליזציה. התוצאה, בין 2003 ל-2008 זינקה החברה זינוק משמעותי ועלתה להובלה גלובאלית בתחום הגנרי.
הורביץ היה מאותם בודדים, נדירים במקומותינו, שהאמין (בצדק כמובן) שתרבות האקזיט היא אסון כלכלי לישראל ואנשים כמו אלי נולדים פעם במאה שנים.
נשיא ומנכ"ל טבע שלמה ינאי שלח הלילה מכתב לכלל עובדי טבע: "בהנהגתו של אלי הפכה טבע לחברה הישראלית המובילה, ולחברת התרופות הגנרית הגדולה בעולם. חזונו של אלי, בשילוב יכולת חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, מצויינות ניהולית ומנהיגות אישית מהמעלה הראשונה, הביאו את חברת טבע להיות חברה ייחודית מובילה בתחומה ודוגמא לישראליות במיטבה".
ינאי ציין כי "במשך שנים רבות הנהיג אלי את חברת טבע, ובמקביל כאיש ציבור היה אחד מעמודי התווך של התעשיה הישראלית. אלי תרם תרומה ייחודית לקידומה של הכלכלה והחברה בישראל, במגוון רחב של תפקידים ובפעילות ציבורית ענפה במרכז ההוויה הישראלית במשך שנים רבות. אלי זכה להוקרה והערכה רבה על היותו סמל ומופת אישי להגשמת החזון הציוני".
- 10.הלך אדם יקר, תהי נשמתו צרורה בצרור החיים אמן (ל"ת)דוד איש 23/11/2011 01:43הגב לתגובה זו
- 9.lior 22/11/2011 10:33הגב לתגובה זויהי זכרו ברוך
- 8.קופקסון 22/11/2011 09:44הגב לתגובה זומשהו יודע מדוע הלוויה יומיים לאחר הפטירה ?? האם ח" ו תרם ..... למדע
- 7.רומי 22/11/2011 09:42הגב לתגובה זואת שאמר בקיץ בזמן המחאה.....זה היה מנוכר תלוש וחסר כל התחשבות ברוב המכריע של העם......ינוח בשלום על משכבו ותנחומים למשפחה.....איש עסקים ובעל חזון בתחומו
- 6.יהי זכרו ברוך (ל"ת)חבל שלא לקח את ינאי 22/11/2011 08:59הגב לתגובה זו
- 5.שי 22/11/2011 08:56הגב לתגובה זויהי זכרו ברוך
- 4.שאול 22/11/2011 07:32הגב לתגובה זובאמת איש יקר.חבל שהלך מוקדם...מנוחתו עדן
- eli 22/11/2011 10:59הגב לתגובה זויהיה זכרו ברוך
- 3.מיכל 22/11/2011 07:28הגב לתגובה זואיש מדהים, מנהיג, בעל יושרה ואמינות ברמה הגבוהה ביותר. אבדה גדולה לכלכלה ולמדינת ישראל בכלל. תנחומי למשפחה ולחברת טבע..
- 2.משקיע 22/11/2011 03:08הגב לתגובה זויהי זכרו ברוך
- 1.יהי זכרו ברוך (ל"ת)אורי 22/11/2011 02:29הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
