סאנפלאואר מכוונת גבוה: "נתקדם באיטליה ונכפיל את הפורטפוליו"

חברת האנרגיה המתחדשת סימנה את השוק האיטלקי והשקיעה 75 מיליון אירו בהקמת פארקים סולאריים. מייסד אקסלנס רוני בירם מדבר על האסטרטגיה של החברה. צפו בתמונות של הפארקים של החברה
תומר קורנפלד |

תחום האנרגיה המתחדשת הולך וצובר תאוצה ברחבי העולם. לא מעט חברות ישראליות החלו בשנים האחרונות לפזול לתחום האנרגיה הסולארית באירופה ולשם כך הפנו משאבים כספיים רבים בשוק אשר נהנה מקצב צמיחה גבוה.

ניתן להגיד כי מי שמובילה את ההשקעות בקרב החברות הישראליות היא חברת סאנפלאואר שבשליטת רוני בירם וגיל דויטש אשר סימנה את איטליה ורוצה להרחיב את נוכחותה במדינה.

חברת סאנפלאואר (לשעבר גילץ) השקיעה עד כה כ-75 מיליון אירו בהקמת פארקים סולאריים באיטליה המסוגלים לייצר חשמל בהיקף של 22 מגה וואט. רק בשבוע שעבר הודיעה החברה על הקמת שני פארקים סולאריים בהיקף של 2 מגה וואט נוספים בהשקעה נוספת של למעלה מ-4 מיליון אירו. פעילותה של סאנפלאואר באיטליה מתבצע בשיתוף פעולה עם איש העסקים רוני בנטוף המחזיק ב-10% מחברת הבת ולו אופציה להגדיל את החזקותיו ל-15%.

לפני כשבוע חנכה סאנפלאואר באופן רשמי פארק סולארי גדול בסיציליה בהיקף של 5 מגה וואט אליו הוזמנו כ-100 אנשי ממשל וכלי תקשורת מאיטליה ומספרד. פארק זה החל לפעול כבר בחודש יוני השנה ותרומתו המלאה צפויה לבוא לידי ביטוי בתוצאות הכספיות של הרבעון השלישי של סאנפלאואר שיפורסם עד סוף החודש.

כתב Bizportal התלווה לטקס ובהמשך נכח בסיור בפארק סולארי נוסף שהוקם על ידי סאנפלאואר כ-200 ק"מ מרומא המסוגל לייצר חשמל בהיקף של 2 מגה וואט. פארק זה הוא שיתוף פעולה ישראלי כחול לבן שנבנה על ידי חברת SBY הישראלית (solar by yourself) הפעילה בשוק המקומי ונהנית ממחזור הכנסות של כ-150 מיליון שקל בשנה.

לאחר הסיור שוחחנו עם יו"ר סאנפלאואר רוני בירם לראיון מקיף על כניסתו לתחום האנרגיה המתחדשת מאז שרכש יחד עם גיל דויטש את השליטה בחברה, לאחר שמכרו את החזקותיהם בבית ההשקעות אקסלנס. בירם דיבר על התוכניות של סאנפלאואר באיטליה, על השפעת משבר החוב של איטליה עליהם וגם על הכוונה להתרחב לתחומים משיקים בתחום האנרגיה החלופית - כגון אנרגיית הרוח.

"לפני כשלוש שנים נכנסו לאיטליה ועד היום השקענו 75 מיליון דולר בהקמת מערכות סולאריות", אומר בירם. "היום יש לנו מערכת משומנת וטובה לסגירת עסקאות ברמת סיכון נמוכה". לדברי בירם "באיטליה ישנה מסגרת רגולטורית מאוד תומכת ואני מקווה שנמשיך להתקדם למדינה ונכפיל או יותר את הפורטפוליו שלנו במדינה".

חברת סאנפלאואר היא חברה 'רזה' מבחינת הוצאות. היא מעסיקה 13 עובדים בישראל ועוד ארבעה עובדים ברחבי העולם. בירם ודויטש בנו חלק משמעותי מהצוות הניהולי על ידי אנשים שהועסקו בעבר בבית ההשקעות אקסלנס. מנכ"לית החברה היא אורלי כירם שהייתה סמנכ"לית הכספים של אקסלנס ומנהל הפיתוח העסקי הוא עדי גזית שעבד אף הוא באקסלנס.

תלות משמעותית בפעילותן של החברות בענף האנרגיה הסולארית הוא הרגולציה, וליתר דיוק הסבסוד הממשלתי שניתן לחברות המקימות פארקים סולאריים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שללא הסבסוד ממשלתי, לא הייתה כדאיות כלכליות להקים פארקים סולאריים.

המרכיב העיקרי בהקמת הפארק הסולארי הם הפאנלים אשר עשויים מסיליקון אשר מיוצרים בסין. מחירי הפאנלים צנחו ב-80% בשלוש השנים האחרונות ולכן עלויות הקמת הפארקים הסולאריים ירדו במקביל לסבסוד הממשלתי. בסאנפלאואר מעריכים שבתוך מספר שנים התלות של החברות הסולאריות בסבסוד הממשלתי תמשיך לרדת ככל שמחירי הפאנלים ישחקו.

חברת סאנפלאואר עובדת בצורה שמרנית. למרות שמבחינה פיננסית היא נהנית מרמת נזילות גבוהה (כ-200 מיליון שקל) מרבית הפרוייקטים המוצעים להם אינם מגיעים לידי הסכם מחייב, בעיקר מסיבות משפטיות. שיקול נוסף מבחינתה של סאנפלאואר היא רמת התשואה אשר מהווה את אחד המרכיביםהעיקריים.

"האסטרטגיה שלנו היא להיכנס לפרוייקטים עם שולי רווח גבוהים", מסביר בירם. "אנו נערכים למצב שבו גם אם יהיה שינוי רגולטורי אנחנו נוכל להרוויח כסף". סאנפלאואר לא מצהירה על אסטרטגיית ההשקעה שלהם בעת בחינת פרוייקטים אבל הערכות הן שהחברה תעדיף להשקיע בפרוייקטים שבהן היא רואה תשואה ברוטו של 12% ותשואה להון של למעלה מ-20%.

ככלל, השקעה באנרגיה סולארית דומה באופייה לרכישת נכס מניב (כגון נדל"ן). בד"כ סכום של כ-20% מושקע באמצעות הון עצמי והיתרה הינה ממימון בנקאי ארוך טווח. ההכנסות השוטפות ממכירת חשמל אמורות לכסות את העלויות הקבועות ואת עלויות המימון השוטפות ולייצר רווח תזרימי קבוע לאורך כל חיי הפרוייקט (כ-20 שנה ויותר) עד שההלוואה הבנקאית מסתיימת.

בחודשים האחרונים השוק האיטלקי נמצא בפוקוס שלילי מצד המשקיעים. החששות באים לידי ביטוי בעלייה חדה ברמת התשואות של האג"ח הממשלתי והגיעו לשיא עם התפטרותו של ראש הממשלה סילביו ברלוסקוני. בסאנפלאואר לא ממש מוטרדים מן הנושא יתר על המידה ובירם מדגיש כי "התעשייה שלנו מייצרת תעסוקה ואנו משלמים הרבה מסים וזה לא רע עבור הממשלה".

למרות שכיום כל פעילותה של סאנפלאואר מרוכזת בתחום האנרגיה הסולארית, בחברה לוטשים עיניים לתחומים משיקים. "התחלנו אמנם בתחום השמש אך רכשנו חברת ייעוץ בתחום אנרגית הרוח", מסביר בירם. היום אנחנו מנסים לאתר פרוייקטים בתחום הרוח - גם באיטליה אבל לא רק".

למרות שסאנפלאואר פועלת בעיקר באיטליה, גם השוק המקומי מעניין אותה להשקעה, אם כי כיום יש לה נוכחות דלה ביותר בהיקף של 2 מגה וואט בלבד. בחברה מסבירים זאת בהתנהלות של משרד האוצר בנושא. "הרגולציה בשוק המקומי תומכה בייצור של כ-300 מגה וואט בשנים הקרובה וגם את זה מחלקים במשורה. השוק הזה קטן ולכן גם ההתפתחות שלו קטנה".

"השאיפה שלנו היא להגיע ל-10-15 מגה וואט בישראל. יש טעות קשה של משרד האוצר שלא מעודד את התעשייה הזאת וזה דומה לצורת ההתנהלות שלהם בתחום ההתפלה. בניגוד לאירופה, הסבסוד הממשלתי צריך להיות הרבה יותר נמוך מאחר ובישראל יש הרבה יותר שמש ביחס לאיטליה ותפוקת החשמל תהיה גבוהה יותר משם".

על התנהלות משרד האוצר אומר בירם כי "בהתחלה רצו לסבסד את הענף אבל אז האוצר החליט לחכות שמחירי הפאנלים יירדו לשפל כדי לבנות מתקנים סולאריים וזאת טעות. אם היו בונים מודל של סבסוד כמו במדינות מערביות אז היה טוב. בממשלה נתנו מיכסות להקמת פארקים סולאריים ולאחר מכן לא אישרו את התעריפים וברמת חוסר וודאות שכזאת לא ניתן לעבוד".

אנרגיה סולארית היא כמו אג"ח

אחת השאלות היותר מסקרנות הוא מה גרם לבירם ודויטש, שני אנשי שוק הון קלאסיים לבצע מעבר חד ולהשקיע בתחום האנרגיה המתחדשת. לאחר שמכרו את החזקותיהם באקסלנס לחברת הפניקס של תשובה הם נכנסו לתחום האנרגיה המתחדשת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.