הדפסת כסף - אחד מהפתרונות למשבר
כאשר העולם הפיננסי מתנהל בחוסר ודאות עקב משבר החובות האירופים, מנהיגי המדינות מנסים לגבש פתרונות בוועדות פסגה והצהרות משותפות. בתוך כך, ההנהגה נמנעת מלקבל החלטות מרחיקות לכת שתכלנה להשפיע ולהביא לפתרון, גם אם לא מוחלט. אך כזה שיוביל להתייצבות המערכת הפיננסית האירופית.
כלל חובות מדינות גוש האירו מהווים כ-89% מהתמ"ג הכולל של הגוש עם צמיחה של 1.6%. המדינות בעלות החובות הבעייתיים הינן יוון עם 0.5 טריליון דולר המהווה כ-165% מהתמ"ג וצמיחה שלילית של 5%, ואיטליה עם חוב עצום של 2.8 טריליון דולר המהווה 121% מהתמ"ג וצמיחה מינורית של0.6%. בספרד היקף החוב מסתכם בכ-472 מיליארד דולר המהווים 61% מהתמ"ג עם צמיחה של 0.8%.
הבעיה המיידית הינה יכולת מחזור החוב של מדינות אלה. התשואות ל-10 שנים ממשיכות לעלות בחדות. במהלך השבוע תשואת האג"ח של איטליה הגיעה לרמה של 7.44% (למרות שירדה חזרה ל-7% בהמשך) ותשואות ספרד חצו את רף 6.5%.
במהלך השנה האחרונה ניסו ראשי האיחוד להציע מספר פתרונות על מנת להביא ליציבות הכלכלות האירופיות. חברי האיחוד הסכימו על הגדלת קרן הסיוע האירופית ל-440 מיליארד אירו. הגדלה זו הייתה עשויה לסייע למדינות כיוון ופורטוגל, אך אינה מספיקה להציל את איטליה. גרמניה מתנגדת בתוקף לאפשרות של הנפקת האג"ח של האיחוד האירופי. מרקל וסקרוזי, מנהיגי המדינות החזקות בגוש, יצאו בהצהרות משותפות לגבי תמיכתן בחברות האיחוד ועמידתם מאחורי הבנקים האירופים.
לאחר שפעולות אלה לא החזירו את אמון המשקיעים לשווקים, פנו ראשי האיחוד למדינות כסין ויפן על מנת שישקיעו בקרן הסיוע, ובכך תגדל אפשרות הסיוע למדינות גדולות נוספות. במהלך כל אותה תקופה, עם היאבקות האיחוד על הישרדות כל חבריו, בחר נגיד ה-ECB הקודם, טרישה, להעלות את גובה הריבית פעמיים במהלך השנה, באפריל וביולי לרמה של1.5%. המשמעות המיידית היא הגדלת עלות גיוס החוב של מדינות גוש האירו. כל עוד לא יוצע פתרון כולל, מצב השווקים ימשיך להתנהל תוך חוסר וודאות וחוסר אמון.
הפתרון הישים ביותר צריך להיות על ידי התערבותו של הבנק המרכזי האירופי. ה-ECB צריך להודיע על רכישה בלתי מוגבלת של אג"ח ריבוניות. פעולה כזו תחזיר את אמון המשקיעים. נכון, המדינות עדיין ידרשו לצעדים מרחיקי לכת לצמצום הגרעון, הפחתת רמת החוב ושינויים מבניים שונים בכלכלות, אך איום של קריסה מיידית של בנקים אירופים עקב אי יכולתן של מדינות לעמוד בהתחייבויותיהן, יפוג ויחזיר אמון המשקיעים לשווקים.
הבנק המרכזי יוכל לממן רכישת אגרות אלה על ידי הדפסת כסף ככל שידרש. לפעולה זו יהיו השלכות בטווח הארוך שהאיחוד יאלץ להתמודד עימן, אך כרגע, בטווח המיידי, פיחות של האירו יוכל להטיב עם הכלכלות האירופיות ולתמוך בהתאוששות הכלכלית. הוא בעיקר יעודד את הייצוא הגרמני שיהפוך אטרקטיבי יותר.
אז למה בעצם ה-ECB לא עשה זאת עד כה? גרמניה השפיעה עליו להמשיך ליצור לחץ על כל המדינות ולבצע רפורמות קשות שאולי לא היה ניתן להעבירן אם האווירה בשווקים הייתה נוחה יותר. מעבר לכך, אותו בנק, תחת הנהגתו הקודמת של טרישה, התנהל כמי שיעד האינפלציה הינו משימתו היחידה, וזהו השיקול היחיד בעת קבלת ההחלטות, תוך התעלמות מיעדי צמיחה ופעילות כלכלית. על פניו, נראה כי ישנו שינוי מסוים בגישת הבנק עם מינויו של הנגיד החדש, מריו דראגי. פעולתו הראשונה לאחר מינויו הייתה להוריד את הריבית.
נראה כי המצב באירופה מתקרב מאוד לנקודת ההכרעה. מקבלי ההחלטות צריכים לפעול בנחישות ובאופן מיידי על מנת למנוע את התפרקותו של הגוש ועזיבת מדינות את האיחוד. אפשרות כזו, אם תעשה בצורה חד צדדית, לא מסודרת והדרגתית, עלולה לפגוע בצורה קשה בכלל כלכלות העולם ובכלכלות אירופיות בפרט. היא תתבטא בגידול רמת האבטלה, פגיעה במערכת הבנקאות והשבת מצב השווקים למשבר 2008 אם לא גרוע מכך.
- 15.אנליחסט בשקל 23/11/2011 16:25הגב לתגובה זווחוסר תעשייה כלכלת המערב מתנהלת על ידי קפטליזם חזירי ועצלנות שינוי מהותי בתפסת דרך החיים של האירופי הממוצע תביא לעלייה בתמ" ג , ירידה באבטלה ושגשוג כלכלי . מדינה לא יכול להישען על הבנקים .
- 14.אנליחסט בשקל 23/11/2011 16:21הגב לתגובה זומעלות את החששות במשק , כדי להיות יותר מדויק למה / למי הן מיזיקות ולמי הן מועילות אם בכלל תודה . מיטל אני מקווה לקבל תשובה מקצועית ממך כרגיל נהניתי לקרוא את הכתבה . למרות שאני מחזיק בדעה נגדית נחרצת של תוכנית מונטרית מרחיבה .
- 13.רוקי 21/11/2011 10:32הגב לתגובה זוזה מה שעושים וגם ימשיכו להדפיס כי אין ברירה אחרת. ויש גם מאמר מעניין של האוניברסיטה הפתוחה בנושא: ssrn.com/abstract=1877592
- 12.אין מספיק בסף לכולם אז צריך להדפיס עוד (ל"ת)sf 21/11/2011 09:11הגב לתגובה זו
- 11.אביג 21/11/2011 09:00הגב לתגובה זושל חולת הנפש שמנהלת את ההשקעות של תכלית דיסקונט. אם זאת התכלית של דיסקונט אז אין פלא שמצבם רק הולך ומחריף
- 10.מוטיי 21/11/2011 08:00הגב לתגובה זוהמשבר הוא אומנן בעיה קשה אך הוא משמש כהזדמנות לאכוף אחידות ולכידות כלכלית ופוליטית על מדינות האיחוד האירופי בדרך להתקדמות היסטורית באיחוד אירופה. מניעת כסף קל ממדינות בהן דרושות רפורמות מבניות עמוקות והסכמה לשלטון כלכלי יותר מרכזי היא כלי השפעה ומחולל שינוי יעיל. אירופה תחווה האטה מסויימת וקשיים פוליטיים וכלכליים וחברתיים אך תצא משופרת ומאוחדת בסופו. כל מדינה בעייתית יכולה לפתור את בעיותיה הקשות אם רק תבצע את הרפורמות הדרושות. וזה קורה ויקרה במהלך השנתיים הקרובות.
- 9.י" ע 20/11/2011 21:33הגב לתגובה זוובנייתו מחדש בצורה הגיונית יותר.
- 8.עמית 20/11/2011 21:21הגב לתגובה זוהדפסת כסף אכן תפתור את הבעיה לטווח הקצרואולי גם הבינוני בטווח הארוך יותר אני מסכים עם דרור יש בעיות מבניות קשות באירופה - החשובה בהן היא החוסר איזון בין מדינות הצפון למדינות הדרום. בשביל לפתור זאת על מדינות כמו איטליה ויוון להתחיל לצאת לעבודה
- 7.הקלפן מלוד 20/11/2011 20:32הגב לתגובה זוסלחי לי אבל את לא בכיוון הנכון ...... המשבר הנ" ל לא יפתר בהדפסת כסף תשכחי מזה... זו טעות נוראית לטווח בינוני ..... והנזק יהיה יותר מהתועלת....
- 6.דרור 20/11/2011 17:08הגב לתגובה זוילודה שלילית הורסת כל סיכוי של צמיחה אמיתית. כל שנותר הוא להדפיס כסף ולהציג לאנליסטים " צמיחה מודפסת" שתמיד תמיד תמיד תהיה קטנה מכמות הכסף המודפס מבחינה נומינאלית בפועל.
- 5.שגיא 20/11/2011 16:19הגב לתגובה זוהיורו יצילו את הגוש כול פיתרון אחר לא קיים או לא עובד מחוסר רצון להלוות למדינות הפיגס כסף חדש ... פיחות יחד עים ההזרמה המוניטרית יעיץ בשלב הריאשון את הכלכלות של הגוש ויוריד את האבטלה עקב הוזלת מחיר היצוא ...בדיוק מה שנעשה בארה" ב ולהבדיל בארגנטינה בשנות ה90 זה הפיתרון היחידי למצב ללא מוצא וללא מקורות מימון חדשים דעתי כדעתך.
- 4.מאד מתאים לאירופאים 20/11/2011 15:25הגב לתגובה זוהאמת גם האמריקאים אוהבים את פתרון הקסמים הזה. מתמכרים לו כמו סם ובמשך הזמן המינון חייב לעלות עד להתפוצצות הבלתי נמנעת (האטה אינפלציה = סטגפלציה)
- ול על צדק 20/11/2011 16:08הגב לתגובה זואם איטליה נופלת, תהיה רעידת אדמה באירופה, וגוש היורו יקרוס לכן אין מנוס מהדפסת כסף וכן, הטובים ירויחו מעט מהמהלך והרעים ירוויחו ירוויחו הרבה - לא מדובר בצדק אלא בפתרון אבל בסופו של יום כל האירופאים ירוויחו
- 3.פיתרון קל וטיפש 20/11/2011 12:02הגב לתגובה זואמריקה קברה את עצמה ע" י הדפסת כסף ,גלגול חוב המדינה ע" י הפיכת אזרחיה לעניים זה לא פתרון .
- דווקה יש 20/11/2011 16:47הגב לתגובה זוהם שני דברים חיוביים בנוסף לכיסוי חוב במידי ממקורות יש מיש ללא טלות בזרים. בהבט השללי התשלום הוא לטווח ארוך אבל אים האבטלה ממשיכה לרדת יהיה סינכרון שיפחית את החוב גם לטווח הארוך.
- 2.להדפיס כסף ? פתרון מצויין (ל"ת)איך לא חשבו על זה ? 20/11/2011 10:42הגב לתגובה זו
- 1.אה זאת את שיודעת מה הפתרון האולטמטיבי?! (ל"ת)תמים 20/11/2011 10:04הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
