מירוץ החימוש האנרגטי - המעצמות בהיסטריית רכישות
בעשור האחרון הייתה זו רוסיה, המחזיקה בלמעלה מרבע ממאגרי הגז המוכחים בעולם (במקום השני והשלישי אחריה נמצאות אירן וקטאר עם כ-15% וכ-14% בהתאמה), שניסתה להעביר מאבקי כוח מדיניים לזירה שבה היא נהנית מיתרון מובהק.
מחירי האנרגיה ורציפות האספקה של נפט, גז, ובמקרים אחרים גם אורניום ופלוטוניום, החליפו במשחק הפוליטי של מוסקווה את אספקות הנשק המסורתית. צנרת הגז שרישתה את מרכז אירופה עוד מימי ברית ורשה, הפכה את רוסיה לספקית הגז הטבעית ביבשת. התלות בגז הרוסי השפיעה בשנים האחרונות לא אחת על מדיניות החוץ האירופית.
בחורפים הקשים של 2007 ו-2009 בעיצומם של גלי קור וסופות שלגים, סבלו משקי הבית במערב אירופה משיבושי אספקה של גז וחשמל עקב מתיחויות חוזרות ונישנות בין רוסיה לשכנותיה, אוקראינה ובלארוס שצינור הגז למערב עבר דרך שטחיהן.
החודש השיקו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא רוסיה דמיטרי מדבדב את הקו הראשון בצינור הגז התת-ימי (Nord-Stream), או כפי שהוא מכונה הצינור הבלטי הראשון. צינור זה, שעובר לאורך 1,200 ק"מ מתחת לקרקעית הים הבלטי, עוקף את אוקראינה ובלארוס. מרבית הגז העובר ב-Nord-Stream מסופק ע" גזפרום וושותפיה מאתר יוז'נו-רוסקויה שנמצא בסיביר, ונחשב לגדול בעולם. הגז זורם מוויבורג שליד סנט פטרבורג ישירות ללובמין שבגרמניה.
הקונסורציום שהקים את ה-Nord-Stream הינו קונסורציום בינלאומי של חברות שותפות מרוסיה, גרמניה, הולנד, צרפת ובלגיה. אולם לא כולם באירופה מתלהבים מצינור הגז הצפוי לספק כעשירית מצריכת הגז של האיחוד האירופי. הקנצלר הגרמני לשעבר, גרהרד שרודר, שנחשב ליזם הפרויקט, הפך לדמות שנויה במחלוקת מאז זכה בתפקיד בכיר בגזפרום.
שרודר מסמל את התלות האירופית בגז הרוסי, שהתבטאה לא אחת גם במישור הפוליטי ועוררה חששות אסטרטגיים בארה"ב. אותה תלות הפכה למשמעותית אף יותר לאחר שגרמניה הודיעה השנה, כי בעקבות האסון הגרעיני ביפן יש בכוונתה לדמם את כל הכורים הגרעיניים. מובן מאליו כי נטישת האנרגיה הגרעינית מגבירה את התלות בגז, ולא מדובר רק בתופעה אירופית.
המחיר הממוצע שיפן נאלצת לשלם על LNG (גז נוזלי) נע סביב 8.5-9 ד' ל-mmbtu, בתוספת כ-4.5 ד' עלויות המרה. מחיר זה מבטא את המצוקה של מדינה שאין לה משאבי גז ונפט. מחירים אלה צפויים לרדת על-פי התחזיות בעשור הקרוב, אך יש מי שמבקשים לשמר אותם. בחודשים האחרונים, יזמו רוסיה וקטאר ניסיונות לייצר שיתופי פעולה בתחום ה-LNG. הניסיון להביא לתאום עמדות של שתי מדינות החולשות יחדיו על 40% ממקורות הגז המוכחים בעולם, עורר דאגה אצל צרכנים רבים, בייחוד בדרום מזרח אסיה. אחת מהן היא ללא ספק סין.
אם רוסיה הפכה את מקורות האנרגיה שלה לנשק יום הדין, הרי שמבחינת סין מדובר בחמצן לתהליכי הצמיחה, ובראש ובראשונה הבטחת יציבות פוליטית וכלכלית. סין בעלת תוכניות ממשלתיות רחבות היקף לאנרגיה אלטרנטיביות, אך אין זה מספיק. מסיבה זו, יוצאות חברות אנרגיה סיניות בבעלות ממשלתית וממשלתיות למחצה כשהן מצוידות בעשרות מיליארדי דולרים לתור אחרי רכישות. אך למרות ההצלחות הרבות עליהן מדווחת התקשורת, דוגמת עסקת רפסול הפורטוגלית, עדיין לא מדובר במספרים שהם משמעותיים דיים לסין, אשר עברה בשנת 2010 לפי נתוני BP את ארה"ב בצריכת נפט.
הניסיונות המשמעותיים של סין לרכוש חברות אנרגיה בעשור האחרון, נחסמו לא אחת ע"י מדינות הרואות בכך איום אסטרטגי. לדוגמא, הניסיון לרכוש את Unocal Corporation ב-2005 שנפסל ע"י הקונגרס. סין ממקדת כיום את מאמציה בעיקר בדרום מזרח אסיה ובדרום אמריקה, אך גם העסקה המתוקשרת לרכישת ברידס בארגנטינה, ככל הנראה בוטלה סופית השבוע.
למעשה סין מעוניינת להשקיע כמעט בכל מקום. היא הביעה עניין לרכוש את חולות הנפט בקנדה ואת נכסי הגז בקזחסטאן ובתורכמניסטאן. אך גם במדינות מרכז אסיה קיים חשש מכניסה מאסיבית של סין.
על רקע נסיונות רכישה אלה, ניתן אולי להסביר את ההתנהלות התוקפנית של סין כלפי וויטנאם, הפיליפינים ותאילנד בנושא התגליות בדרום ימת סין שבאוקינוס השקט. התנהלות זו הייתה כה מאיימת, עד שהקפיצה את שרת החוץ האמריקנית לביקור בזק לאזור. המסר הסיני ברור - המעצמה מעדיפה לרכוש את מקורות האנרגיה שלה. בסופו של דבר, היא זקוקה להם ככה או אחרת.
- 4.זאב 16/11/2011 23:46הגב לתגובה זוהינה הסיבה למה תשובה רוצה להוציא אותנו מדלק אנרגיה.ולמה המניה עלתה ב50% בתקופה קצרה.
- 3.amit 16/11/2011 22:36הגב לתגובה זוזאת החכמולוגית שהמליצה על האופציה של רציו ויום אחרי זה אמרה בדיוק ההפך??????
- 2.מעניין אך הסיפור מאוד מורכב וזה קצה קרחון (ל"ת)T 16/11/2011 22:03הגב לתגובה זו
- 1.עופר 16/11/2011 17:19הגב לתגובה זוהי אלה כתבה מעניינת ומקצועית,נהנתי לקרוא
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
