תוצאות חלשות לכור: צניחת קרדיט סוויס גררה להפסד של 1.6 מיליארד שקלים

הדירקטוריון אישר תוכנית לרכישה עצמית של אג"ח ב-250 מיליון שקל. כור בוחנת אימוץ תקן חשבונאי אשר יאפשר לה לבטל את המחיקות על קרדיט סוויס
תומר קורנפלד | (14)

הסערות באירופה במהלך הרבעון השלישי וההרעה באיתנותם הפיננסים של הבנקים באירופה גררה את חברת כור אשר מחזיקה במניות הבנק השוויצרי קרדיט סוויס להפסד כבד של 1.63 מיליארד שקל ברבעון השלישי והפסד כבד של 3.43 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה.

עם זאת, לאחר תום הרבעון השלימה כור את מכירת השליטה בחברת הבת מכתשים אגן לידי כימצ'יינה הסינית. מכירה זו וההלוואה שקיבלה מכימצ'יינה אפשרו לכור להכריז על צעד של הבעת אמון ולהודיע על רכישה עצמית של איגרות חוב בהיקף של עד 250 מיליון שקל.

חברת כור היא חברת החזקות הנמנית על קבוצת IDB ששני הנכסים המרכזיים שלה הן מכתשים אגן וההשקעה בקרדיט סוויס. בחודש אוקטובר קיבלה כור 1.1 מיליארד דולר ממכירת השליטה במכתשים אגן אשר כתוצאה מכך היא צפויה לרשום ברבעון הרביעי רווח של כ-638 מיליון שקל.

במהלך הרבעון השלישי רשמה כור הפסד של 900 מיליון שקל כתוצאה מירידה ערך מניות קרדיט סוויס בהן היא מחזיקה. בנוסף, ספגה כור הפסד נוסף של 378 מיליון שקל כתוצאה ממכירת מניות של הבנק השוויצרי, זאת במטרה לייצב את השקעתה.

נכון להיום מחזיקה כור 27.8 מיליון מניות של קדיט סוויס שהם כ-2.31% מהון המניות של הבנק. סך מסגרת האשראי שאושרה להשקעה בקרדיט סוויס מסתכמת ב-7 מיליארד שקל. יתרת המסגרת להשקעה עומדת על 1.1 מיליארד שקל.

בחברת ההחזקות מציינים כי בוחנים אימוץ מוקדם של תקן חשבונאי אשר עשוי לבטל את ההכרה בהפסד שנגרם מירידת ערך מניות קרדיט סוויס ברבעון השני והשלישי של השנה. במקרה שכזה תגדל יתרת העודפים של כור ב-2.1 מיליארד שקל ותבוטל ההכרה בהפסד שנרשמה בשני הרבעונים האחרונים.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    חנן וייס, סא" ל במיל' 19/11/2011 10:59
    הגב לתגובה זו
    בני גאון, בספרו : רימיתי את הבנקים בחסות ראשי ההסתדרות ע" מ להשיג הלוואות נוספות לכור הקורסת. מנכ" ל דירקטור ואיש עסקים
  • 12.
    לא יאומן 16/11/2011 19:50
    הגב לתגובה זו
    אני לא יודע אם זאת המטרה אבל אני משער שכן ואם כן זו שערוריה. . אין לי הגדרה אחרת. הם ניסו ברבעון הקודם להימנע ממחיקה של 1.8 מיליארד ש" ח כדי שיוכלו למשוך דיבידנד אבל הרשות הכריחה אותם להציג הפסד וטוב שכך כי כפי שניתן לראות ההפסד רק העמיק. מקוה שגם הפעם הרשות תעמוד על המשמר במצב כזה חייבים להגן קודם כל על בעלי האגח וזה אומר אין דיבידנד.
  • 11.
    דרומי 16/11/2011 19:32
    הגב לתגובה זו
    תרגילים חשבונאים. בנוסףבתוך זמן קצר תמסור את המיניות של כור לבנק הסיני כדי להתפטר ממכתשיםאגן, הבעיה תהיה גורל של הפורשים לפנסיה מוקדמת כאשר כימצ' נה לא תכיר בהם שפרשו לפנסיה מוקדמת לאחר שבהסכם שנחתם מתחייבת כור עד שנה 2017. אם כור תתמזג עם חברות אחרות ושמה תשונה תיהיה בעיה לעובדים, כתוצאה מחוסר ערבויות שלא נכתבו בהסכם מכירה בין הוועדים הנהלה וההסתדרות.
  • 10.
    מומחה 16/11/2011 17:22
    הגב לתגובה זו
    זה נקרא הנדסה חשבונאית !! , בעקבות פרשת אנרון , ומשבר 2008 נקבעו כללים מחמירים שמונעים מחברה לעבור כל פעם תקן על מנת להציג דוחות טובים יותר , ולכן ראשות ני" ע לא תאשר להם מעבר שכזה !! ובמיוחד כשהמגמה היא לעבור לרישום ברווח והפסד , מעבר לרישום קרן הון זה חזרה אחורה!!!
  • 9.
    אריה ג 16/11/2011 16:32
    הגב לתגובה זו
    אני מכיר אותו
  • 8.
    רפאל 16/11/2011 14:01
    הגב לתגובה זו
    זה בנק שמרני, שיעור חשיפה נמוך ל PIGS, וכל הבנקים באירופה חטפו. יש לו גם את מכפיל הכי גבוה באירופה על ההון שלו, אז עם רמת הנזילות של כור, היא יכולה להרשות לעצמה את הסיכון, לא ככה ?
  • 7.
    באמת ? רק תוצאות חלשות ? קטסתרופליות !!!!! (ל"ת)
    נוני 16/11/2011 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ארגון נפגעי נוחי 16/11/2011 11:50
    הגב לתגובה זו
    כולנו מסתחררים באסלה יחד עם הקבוצה הכושלת הזאת. דירקטורים שלוקחים כסף ענק עבור אמירת כן ללא מחשבה, וכדאי שרשות ניירות ערך והממונה על שוק ההון יתחילו לעשות שם סדר כי מדובר בלא פחות מקטסטרופה לפנסיות של כולנו.
  • 5.
    אזרח 16/11/2011 11:15
    הגב לתגובה זו
    יתרת מזומנים ענקית של 4.6 מיליארד ש" ח בעקבות המיזוג של מכתשים אגן עם ChemChina. דירקטוריון כור אישר היום תכנית לרכישת עצמית של אג" ח החברה בסך של עד כ-250 מיליון שקל, וזאת לאור היתרות הנזילות הגבוהות של החברה המסתכמות נכון להיום בכ-4.6 מיליארד שקל. מכירות מכתשים אגן ברבעון הסתכמו בכ-638 מיליון דולר, עליה של 20% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ברבעון השלישי: הרווח הגולמי הסתכם בכ-198 מיליון דולר, עליה של 46% ביחס לאשתקד והרווח הנקי הסתכם בכ-10 מיליון דולר למול הפסד של כ-56 מיליון דולר אשתקד.
  • 4.
    יואב 16/11/2011 11:09
    הגב לתגובה זו
    שכחתם כמה כור הרויחה בשנים הקודמות
  • 3.
    חוסי 16/11/2011 11:09
    הגב לתגובה זו
    חבורת ליצנים בראשות הגאון דנקנר הימרו בחסכנות ציבור המשקיעים כמו אחרון המהמרים בקזינו. ברוב חוצפתם ממשיכים לגזול משכורות ובונוסים מוגזמים במקום לבקש סליחת ציבור המשקיעים.
  • 2.
    נוחי בהתרסקות 16/11/2011 10:38
    הגב לתגובה זו
    הוא באמת חושב שאפשר לעבוד על כל העולם עם תקן חשבונאי חדש?
  • 1.
    איך איש חכם כזה משקיע בבנקים באירופה ?????!!! (ל"ת)
    עמי עמי ..... 16/11/2011 10:18
    הגב לתגובה זו
  • זה שהוא אשכנזי לא עושה אותו חכם (ל"ת)
    בני 16/11/2011 11:03
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.