ליידרמן מודאג: "תשואה של 7% זה מעגל קסמים, איטליה וספרד הולכות להסדר חוב"

היועץ הכלכלי הראשי של הפועלים שוחח עם Bizportal בכנס של מעלות S&P. טרוור קולינאן: "דירוג האשראי של ישראל לא צפוי להשתנות בשנתיים הקרובות"

בתקופה שבה חרב הדירוג מופת מעל חברות, ואפילו מדינות גדולות וחזקות כמו ארה"ב ספגו הורדת דירוג, בחברת הדירוג מעלות s&p קיימו הבוקר כנס בו בחנו בין השאר את הנעשה בעולם ובארץ תחת כותרת "דירוג מדינות, חברות ומה שביניהם".

טרוור קולינאן, אנליסט אשראי ראשי בתחום דירוג מדינות ב-s&p העולמי אמר כי "גוש האירו כבר לא נראה חזק. התוצר המקומי גולמי בצרפת וגרמניה עלה מעט, אבל אם המצב באירופה יימשך אנחנו צפויים לראות עוד הורדות דירוג של מדינות נוספות".לגבי ישראל אמר "דירוג האשראי של מדינת ישראל לא צפוי להשתנות בשנתיים הקרובות"

פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, שהופיע על הבמה בכנס, שוחח עם Bizportal על הסיטואציה באירופה. "לא יהיה מנוס מהסדר חוב באיטליה וספרד. תשואה של 7% זה מעגל קסמים, בטח במצב של מדינה כמו איטליה - שם אין צמיחה, ובהסתכלות קדימה יחס החוב - תוצר רק יטפס. צריך להבין שבמהירות שבה השווקים פועלים כיום, תשואה של 7% הופכת מהר מאוד לתשואה של 9%. מי שמבין וכבר ראה דבר או שניים, כבר מדבר על בריידי בונדס ופתרונות דומים - כלומר תספורת שבה מחליפים את האג"חים הקיימים באג"חים ארוכים ועם בטחונות."

לדבריו של ליידרמן, "לוח הפדיונות של איטליה בתחילת השנה הבאה עמוס, ובתשואות הנוכחיות זה לא יכול להימשך, מונטי הוא אדם רציני וכלכלן טוב, אבל לבד הוא לא יוכל לעשות דבר. גם הדרך בה הוא מאמין לא תוביל כ"כ לצמיחה, זה ייקח זמן. כרגע צריך שמישהו ייקח את ההגה לידיים והכוונה לגופים היותר חזקים - גרמניה, קרן המטבע וכו'".

רונית הראל בן זאב, מנכ"ל מעלות פתחה את הכנס וסיפקה תמונת מצב לגבי התפתחיוות בתחום הדירוג בישראל: "מדירוג החברות ב-4 שנים האחרונות, ניתן לראות התייצבות. סה"כ 2011 היא שנה של התייצבות. הסקטורים פיננסים ואשראי בולטים בדירוג גבוה, וסקטור הנדל"ן וחברות אחרות בולטים עם דירוג נמוך יותר".

מנתוני דו"ח מעלות עולה כי בנובמבר 2011 כמעט 70% מדירוג החברות בישראל נותר יציב. זאב אף הוסיפה "כמו כן אנחנו לא צופים שינוי. מדובר בעלייה ביציבות לעומת 2010, אבל עלייה מאוד משמעותית לעומת 2009. עדיין מעט מאוד חברות ברשימת מעקב הנתונים".

בן זאב סקרה מספר סקטורים במשק הישראלי:

לגבי תחום התקשורת ציינה בן זאב "אחרי הדוחות של סלקום, הכניסה של מתחרים והשפעות הרגולציה מאוד יריעו על התחום. יש סימן שאלה לגבי התפתחויות בעתיד". זאב מסבירה כי חברות הסלולר המדורגות באירופה רווחיות פחות מאשר חברות התקשורת הישראליות".

קמעונאות: "השלכות המחאה החברתית לצד תחרות מצד החברות הפרטיות מעלות את החשש ליכולת התזרימית של החברות. להערכתו החברות יצטרכו לבצע צעדי התייעלות כדי להלחם בבעיות התזרימיות".

"התנודתיות מקשות על מחזור חוב, אנחנו רואים את הגיוסים בעיקר אצל חברות גדולות בעלות דירוגים. אם לא יהיה ברירה נראה פעולות כגון הכנסת שותפים, מכירת החזקות בשל הקושי למחזר חובות".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אולגה 16/11/2011 16:44
    הגב לתגובה זו
    אן כסף כל בבורסה זה לא בורסה זה הרצת מניות לא צריך להבין בורסה אני קדחתי לא יצא אבל המניה שלי עולה
  • 3.
    הכריש 16/11/2011 16:41
    הגב לתגובה זו
    כמה כף לקנות בזול שמניה עים מאזנים טבים עים פטנסייל גדול לקנות את טאואר בזול זה הזמן
  • 2.
    מי שבשורט על אפריקה הז הזמן לסגור. (ל"ת)
    שחר 16/11/2011 16:10
    הגב לתגובה זו
  • מה זה אומר בעברית קלה אים אפשר לפרט תודה (ל"ת)
    טובי 16/11/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לפרופ' מבנק הפועלים 16/11/2011 15:55
    הגב לתגובה זו
    ראוי לפרופסור שידבר במעט אחריות. כאשר כולם מדברים על מתקפת טילים על ישראל בחודשים הקרובים,שבה ישראל תדמם ותעשן,אם לא תושמד.כאשר הצמיחה יורדת,העובדים שובתים, הכל קורס. לתת תחזית לשנתיים לדירוג האשראי? זה רציני? כך מדבר פרופסור? כך מדבר סרסור מניות שרוצה להכניס את העדר לקאזינו.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.