קיזזו הפסדים: קופות הגמל רשמו תשואה ממוצעת של 2.9% באוק' - צפו בטבלה
חודש אוקטובר האיר פניו לחוסכים בקופות לאחר מספר חודשיים של תשואות שליליות. ממוצע של 2.93% בקופות הגדולות בחודש אוקטובר עדיין לא העביר את הקופות לטריטוריה חיובית שנתית וההפסד הממוצע של החוסכים בקופות הגדולות עומד נכון לסוף אוקטובר על 2.34%.
אוקטובר מגיע לאחר חודשיים קשים בהם איבדו הקופות בממוצע 1.51% ו-2.5% בספטמבר ואוגוסט בהתאמה. בסיכום חודש ספטמבר ממוצע התשואה מתחילת השנה עמד על מינוס 4.57%, כך שבנתון באוקטובר ישנה הקלה משמעותית. נציין כי ההידללות בנכסי הקופות הביאה כמה קופות להפסדים של מעל 8% מערכן וכעת הקופה המפסידה ביותר השיגה תשואה שלילית של 5.78% בלבד.
בסיכום החודש האחרון הוסיף המעו"ף לערכו 5.2%, מדד ת"א 75 טיפס ב-8.1% ומדד הבנקים הוסיף לערכו 5.4%. הקופות הגדולות המנהלות מעל מיליארד שקלים הציגו תשואה של עד 4% כאשר דווקא שתיים מתוך שלוש הקופות המצטיינות של השנה הן בעלות הביצועים החלשים ביותר החודש. ההסבר לכך הוא שמדובר בקופות סולדיות עם חשיפה מזערית למניות.
קופות הגמל המצטיינות באוקטובר
באוקטובר בלטו לטובה קופות הראל: 'תעוזה' המנהלת 3.1 מיליארד שקלים עם תשואה של 3.68% נמצאת במקום הראשון ו'עוצמה' עם תשואה של 3.6% ניצבת במקום השלישי. במקום השני קופת גמל של אלטשולר שחם עם תשואה חודשית של 3.61%. עוד נציין כי 'קרן אור' של פסגות המנהלת 1.9 מיליארד שקלים סגרה את החודש עם תשואה של 3.49%.
שלוש הקופות המצטיינות של השנה
בראייה שנתית, במקום הראשון ממוקמת קופת 'יסודות' של אקסלנס אשר לא משקיעה כלל במניות והשיגה תשואה שנתית של 3.07%. במקום השני - 'גמל זהב' של דש (שהיקף ההשקעות שלה במניות נמוך) עם תשואה של 2% מתחילת 2011.
במקום השלישי ניצבת 'גמל' של אלטשולר שחם. מדובר בקופת גמל המנהלת 1.7 מיליארד שקלים ונהנתה מתשואה חיובית השנה של 0.27% וגם ממוקמת במקום השני בקופות המצטיינות באוקטובר. קופה זו משלבת בתוכה את מניות לצד אפיקים סולידיים יותר. מלבד שלוש קופות אלו, כל שאר הקופות הציגו תשואה שלילית ב-2011.
הקופות הגרועות של השנה
הקופות אשר בולטות לרעה הן 'גפן' ו'תמר' של כלל ביטוח עם תשואה שלילית של מעל 5%. קופות אלו מאופיינות באחוז מניות גבוה. שאר הקופות מופסדות ב-2011 בשיעור של 0.5% עד 4.5%.
- 4.חיים 16/11/2011 15:09הגב לתגובה זועל מקום ראשון או שני החודש הזה.
- 3.ניסן 16/11/2011 12:53הגב לתגובה זודמי ניהול צריך לגבות על רווחים בלבד, לא על הפסדים. להפסיד אני יודע לבד.
- צודק בהחלט ! (ל"ת)אלמרה 16/11/2011 20:58הגב לתגובה זו
- 2.נתן 16/11/2011 12:31הגב לתגובה זואלא ברוב חוצפתם גם גובים דמי ניהול גבוהים. צריך לחזור לשיטה הישנה ולהוציא מבתי ההשקעות את קופות הגמל והפנסיה ולהחזירם לבנקים.
- נעה 16/11/2011 14:03הגב לתגובה זואין לך מושג מה קרה אצל הבנקים, בשנים 1994 עד 1998 הפסדתי יותר מ 70% קופת גמל של מזרחי לאחר מכן באו בתי השקעות והעלו ב- 100% את התשואה כלומר אני עדיין מופסדת
- 1.והכסף השבוי שלנו ממשיך לזרום לבורסה ע" י (ל"ת)המוסדיים! בושה!! 16/11/2011 12:21הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
