קיזזו הפסדים: קופות הגמל רשמו תשואה ממוצעת של 2.9% באוק' - צפו בטבלה
חודש אוקטובר האיר פניו לחוסכים בקופות לאחר מספר חודשיים של תשואות שליליות. ממוצע של 2.93% בקופות הגדולות בחודש אוקטובר עדיין לא העביר את הקופות לטריטוריה חיובית שנתית וההפסד הממוצע של החוסכים בקופות הגדולות עומד נכון לסוף אוקטובר על 2.34%.
אוקטובר מגיע לאחר חודשיים קשים בהם איבדו הקופות בממוצע 1.51% ו-2.5% בספטמבר ואוגוסט בהתאמה. בסיכום חודש ספטמבר ממוצע התשואה מתחילת השנה עמד על מינוס 4.57%, כך שבנתון באוקטובר ישנה הקלה משמעותית. נציין כי ההידללות בנכסי הקופות הביאה כמה קופות להפסדים של מעל 8% מערכן וכעת הקופה המפסידה ביותר השיגה תשואה שלילית של 5.78% בלבד.
בסיכום החודש האחרון הוסיף המעו"ף לערכו 5.2%, מדד ת"א 75 טיפס ב-8.1% ומדד הבנקים הוסיף לערכו 5.4%. הקופות הגדולות המנהלות מעל מיליארד שקלים הציגו תשואה של עד 4% כאשר דווקא שתיים מתוך שלוש הקופות המצטיינות של השנה הן בעלות הביצועים החלשים ביותר החודש. ההסבר לכך הוא שמדובר בקופות סולדיות עם חשיפה מזערית למניות.
קופות הגמל המצטיינות באוקטובר
באוקטובר בלטו לטובה קופות הראל: 'תעוזה' המנהלת 3.1 מיליארד שקלים עם תשואה של 3.68% נמצאת במקום הראשון ו'עוצמה' עם תשואה של 3.6% ניצבת במקום השלישי. במקום השני קופת גמל של אלטשולר שחם עם תשואה חודשית של 3.61%. עוד נציין כי 'קרן אור' של פסגות המנהלת 1.9 מיליארד שקלים סגרה את החודש עם תשואה של 3.49%.
שלוש הקופות המצטיינות של השנה
בראייה שנתית, במקום הראשון ממוקמת קופת 'יסודות' של אקסלנס אשר לא משקיעה כלל במניות והשיגה תשואה שנתית של 3.07%. במקום השני - 'גמל זהב' של דש (שהיקף ההשקעות שלה במניות נמוך) עם תשואה של 2% מתחילת 2011.
במקום השלישי ניצבת 'גמל' של אלטשולר שחם. מדובר בקופת גמל המנהלת 1.7 מיליארד שקלים ונהנתה מתשואה חיובית השנה של 0.27% וגם ממוקמת במקום השני בקופות המצטיינות באוקטובר. קופה זו משלבת בתוכה את מניות לצד אפיקים סולידיים יותר. מלבד שלוש קופות אלו, כל שאר הקופות הציגו תשואה שלילית ב-2011.
הקופות הגרועות של השנה
הקופות אשר בולטות לרעה הן 'גפן' ו'תמר' של כלל ביטוח עם תשואה שלילית של מעל 5%. קופות אלו מאופיינות באחוז מניות גבוה. שאר הקופות מופסדות ב-2011 בשיעור של 0.5% עד 4.5%.
- 4.חיים 16/11/2011 15:09הגב לתגובה זועל מקום ראשון או שני החודש הזה.
- 3.ניסן 16/11/2011 12:53הגב לתגובה זודמי ניהול צריך לגבות על רווחים בלבד, לא על הפסדים. להפסיד אני יודע לבד.
- צודק בהחלט ! (ל"ת)אלמרה 16/11/2011 20:58הגב לתגובה זו
- 2.נתן 16/11/2011 12:31הגב לתגובה זואלא ברוב חוצפתם גם גובים דמי ניהול גבוהים. צריך לחזור לשיטה הישנה ולהוציא מבתי ההשקעות את קופות הגמל והפנסיה ולהחזירם לבנקים.
- נעה 16/11/2011 14:03הגב לתגובה זואין לך מושג מה קרה אצל הבנקים, בשנים 1994 עד 1998 הפסדתי יותר מ 70% קופת גמל של מזרחי לאחר מכן באו בתי השקעות והעלו ב- 100% את התשואה כלומר אני עדיין מופסדת
- 1.והכסף השבוי שלנו ממשיך לזרום לבורסה ע" י (ל"ת)המוסדיים! בושה!! 16/11/2011 12:21הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
