האם נטישה של יוון או איטליה את הגוש תשפר את מצבן?

רונן מנחם, מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה במזרחי-טפחות, כותב על האפשרות לשינויי סטטוס של מדינות האיחוד האירופי וגוש האירו
רונן מנחם | (6)

ראשי ממשלות איטליה ויוון ירדו מקדמת הבמה, אך תלאותיו של גוש האירו רחבות ומקיפות בהרבה. שוקי ההון קיבלו את פרישת השניים בהתלהבות, אבל הדשדוש הכלכלי בגוש ישוב עד מהרה להעסיקם.

גוש האירו נראה כיום רע יותר בהשוואה לאזורים אחרים, לרבות ארצות הברית ומדינות מתעוררות נבחרות. על רקע זה, מדובר לאחרונה על עזיבה אפשרית של מספר מדינות בקשיים, תוך אימוץ מודל חדלות הפירעון הארגנטיני. אולם, אם לשפוט לפי מצבן של עשר מדינות האיחוד האירופי שלא הצטרפו לגוש האירו, מצבן של הנוטשות לא בהכרח ישתפר.

הגירעונות והחובות הגדולים של ממשלות גוש האירו מככבות בראש החדשות - בשנה שעברה הסתכם ממוצעם ב-6.2 ו-85.4 אחוזים מהתוצר, בהתאמה. השנה תחול הרעה נוספת. אמנם מדובר בחריגה קשה מהיעדים המעוגנים באמנת מאסטריכט (גירעון בשיעור 3% וחוב בשיעור 60% מהתוצר), אך מצבן של המדינות שאינן בגוש האירו אינו טוב יותר. לראיה, לגירעונות והחובות של כל 27 מדינות האיחוד האירופי שיעורים דומים: 6.6% ו-80.2% בהתאמה.

גם בנושא האינפלציה אין הבדלים גדולים. לדוגמא, ב-12 החודשים האחרונים, עמד קצב השינוי הממוצע במדדי המחירים לצרכן בקרב 17 חברות גוש האירו על 2.5%, בעוד באיחוד האירופי כולו הסתכם השינוי ב-2.9%. עם זאת, השונות בין המדינות גבוהה, והדבר מעמיד בחיסרון את מדינות גוש האירו, הכפופות לריבית אחידה ומתקשות לנהל מדיניות מוניטארית עצמאית.

המדדים המקובלים לפעילות העסקית (בטור זה בחנתי את מדד הייצור התעשייתי ומדד המכירות הקמעונאיות המשקפים בהתאמה את ההיצעים והביקושים הכלכליים) אינם מציגים תמונה אחידה:

ב-12 החודשים האחרונים רשם מדד הייצור התעשייתי של מדינות גוש האירו עלייה בת 5.3%, כנגד עלייה נמוכה יותר בת 4.3% בלבד בכל 27 מדינות האיחוד האירופי. לחברות הגוש היה יתרון קל במדד זה בששת החודשים האחרונים. מנגד, לפי מדד המכירות הקמעונאיות מדינות גוש האירו נמצאות בחיסרון עקבי בהשוואה למדינות מחוץ לו. לדוגמא, ב-12 החודשים האחרונים, ירד המדד ב-1% בגוש האירו וב-0.8% בכל מדינות האיחוד. עם זאת, לא מדובר בחיסרון של ממש.

המצב הכלכלי משליך על שוקי העבודה ומצבן של שתי הקבוצות לא מלהיב, בלשון המעטה: שיעור הבלתי מועסקים גדל בהתמדה, בחודש ספטמבר 2011 הסתכם בממוצע ב-10.2% בגוש האירו ו-9.7% בכל מדינות האיחוד. כאן ניתן להצביע על יתרון למדינות שאינן חברות בגוש, אך לא במידה שתצדיק מבחינתן עזיבה.

לבסוף, בחנתי גם את שיעורי החיסכון של משקי הבית והשקעות של המגזר העסקי בשתי הקבוצות, ובגוש האירו הן החיסכון והן ההשקעות נוטים להיות גבוהים יותר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אבל החוב שלהן ביורו אז מה יעזור אם יעזבו? (ל"ת)
    קובי 16/11/2011 20:22
    הגב לתגובה זו
  • רונן מנחם 17/11/2011 08:13
    הגב לתגובה זו
    אכן כך, זו בדיוק התסבוכת המשפטית. הם ירצו להנפיק חוב חדש במטבע מקומי והשאלה אם יהיו מוכנים להלוות להם לאחר תספורות הענק יייגרמו מעצם הנטישה.
  • 2.
    יוסי עמית 16/11/2011 10:38
    הגב לתגובה זו
    האם הנטישה אמורה לאפשר למדינות מצב שבו הן תוכלנה, אולי במקרה קיצון, להדפיס כסף ואז להמנע מחדלות פרעון?
  • רונן מנחם 16/11/2011 11:22
    הגב לתגובה זו
    שלום, יוסי. הנטישה אמורה לאפשר למדינות היוצאות לנקוט מדיניות מוניטארית עצמאית (הן תוכלנה להחליט שהריבית תהייה כמו בארה" ב נניח ולא כמו בגוש) ולפחת את שער החליפין. גם ההיסטוריה של ארגנטינה לטובתן, למרות ההבדלים בין שני המקרים. מנגד ברור שהחסרונות עצומים – הסתכנות בבריחת הון ואובדן אמון המשקיעים, המרות מטבע, שאלות משפטיות אפשריות ועוד.
  • 1.
    אנליסטית בחופשה 16/11/2011 09:06
    הגב לתגובה זו
    שלום רונן, כרגיל נהנתי לקרוא את טורך. נשאלת השאלה, אמנם מצב המדינות מחוץ לגוש האירו אינו יותר טוב מהמדינות בגוש, אך מעולם לא קרה שמדינה יצאה מהגוש. היום מצבן של איטליה, ספרד, יוון אירלנד ופורטוגל כל כך קשה, שאולי באמת בלעדיהן תהיה השפעה חיובית על הגוש. האם בחנת את הנתונים הכלכליים שציינת בנטרול המדינות הנ" ל. בכל מקרה, גם אם הנתונים יובילו למסקנה זהה, אולי עצם הוצאתם מהגוש ישפר את המצב שלו, כאשר לא יצטרכו לתמוך במדינות הללו והן עצמן יוכלו לפחת את המטבע שלהן על מנת להגדיל ייצוא?
  • רונן מנחם 16/11/2011 10:37
    הגב לתגובה זו
    שלום. אכן, הוצאתן של המדינות הללו מהרשימה תציג את הגוש באור פחות שלילי, אך אם מטבעותיהן יפוחתו בשיעורים חדים לאחר הוצאתן, האחרות תיפגענה בתחרותיות הייצוא. בנוסף, עצם ההוצאה עלולה לגרום זעזוע בשוקי ההון ולדרדר עוד יותר את ביטחון המשקיעים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.