האם נטישה של יוון או איטליה את הגוש תשפר את מצבן?
ראשי ממשלות איטליה ויוון ירדו מקדמת הבמה, אך תלאותיו של גוש האירו רחבות ומקיפות בהרבה. שוקי ההון קיבלו את פרישת השניים בהתלהבות, אבל הדשדוש הכלכלי בגוש ישוב עד מהרה להעסיקם.
גוש האירו נראה כיום רע יותר בהשוואה לאזורים אחרים, לרבות ארצות הברית ומדינות מתעוררות נבחרות. על רקע זה, מדובר לאחרונה על עזיבה אפשרית של מספר מדינות בקשיים, תוך אימוץ מודל חדלות הפירעון הארגנטיני. אולם, אם לשפוט לפי מצבן של עשר מדינות האיחוד האירופי שלא הצטרפו לגוש האירו, מצבן של הנוטשות לא בהכרח ישתפר.
הגירעונות והחובות הגדולים של ממשלות גוש האירו מככבות בראש החדשות - בשנה שעברה הסתכם ממוצעם ב-6.2 ו-85.4 אחוזים מהתוצר, בהתאמה. השנה תחול הרעה נוספת. אמנם מדובר בחריגה קשה מהיעדים המעוגנים באמנת מאסטריכט (גירעון בשיעור 3% וחוב בשיעור 60% מהתוצר), אך מצבן של המדינות שאינן בגוש האירו אינו טוב יותר. לראיה, לגירעונות והחובות של כל 27 מדינות האיחוד האירופי שיעורים דומים: 6.6% ו-80.2% בהתאמה.
גם בנושא האינפלציה אין הבדלים גדולים. לדוגמא, ב-12 החודשים האחרונים, עמד קצב השינוי הממוצע במדדי המחירים לצרכן בקרב 17 חברות גוש האירו על 2.5%, בעוד באיחוד האירופי כולו הסתכם השינוי ב-2.9%. עם זאת, השונות בין המדינות גבוהה, והדבר מעמיד בחיסרון את מדינות גוש האירו, הכפופות לריבית אחידה ומתקשות לנהל מדיניות מוניטארית עצמאית.
המדדים המקובלים לפעילות העסקית (בטור זה בחנתי את מדד הייצור התעשייתי ומדד המכירות הקמעונאיות המשקפים בהתאמה את ההיצעים והביקושים הכלכליים) אינם מציגים תמונה אחידה:
ב-12 החודשים האחרונים רשם מדד הייצור התעשייתי של מדינות גוש האירו עלייה בת 5.3%, כנגד עלייה נמוכה יותר בת 4.3% בלבד בכל 27 מדינות האיחוד האירופי. לחברות הגוש היה יתרון קל במדד זה בששת החודשים האחרונים. מנגד, לפי מדד המכירות הקמעונאיות מדינות גוש האירו נמצאות בחיסרון עקבי בהשוואה למדינות מחוץ לו. לדוגמא, ב-12 החודשים האחרונים, ירד המדד ב-1% בגוש האירו וב-0.8% בכל מדינות האיחוד. עם זאת, לא מדובר בחיסרון של ממש.
המצב הכלכלי משליך על שוקי העבודה ומצבן של שתי הקבוצות לא מלהיב, בלשון המעטה: שיעור הבלתי מועסקים גדל בהתמדה, בחודש ספטמבר 2011 הסתכם בממוצע ב-10.2% בגוש האירו ו-9.7% בכל מדינות האיחוד. כאן ניתן להצביע על יתרון למדינות שאינן חברות בגוש, אך לא במידה שתצדיק מבחינתן עזיבה.
לבסוף, בחנתי גם את שיעורי החיסכון של משקי הבית והשקעות של המגזר העסקי בשתי הקבוצות, ובגוש האירו הן החיסכון והן ההשקעות נוטים להיות גבוהים יותר.
- 3.אבל החוב שלהן ביורו אז מה יעזור אם יעזבו? (ל"ת)קובי 16/11/2011 20:22הגב לתגובה זו
- רונן מנחם 17/11/2011 08:13הגב לתגובה זואכן כך, זו בדיוק התסבוכת המשפטית. הם ירצו להנפיק חוב חדש במטבע מקומי והשאלה אם יהיו מוכנים להלוות להם לאחר תספורות הענק יייגרמו מעצם הנטישה.
- 2.יוסי עמית 16/11/2011 10:38הגב לתגובה זוהאם הנטישה אמורה לאפשר למדינות מצב שבו הן תוכלנה, אולי במקרה קיצון, להדפיס כסף ואז להמנע מחדלות פרעון?
- רונן מנחם 16/11/2011 11:22הגב לתגובה זושלום, יוסי. הנטישה אמורה לאפשר למדינות היוצאות לנקוט מדיניות מוניטארית עצמאית (הן תוכלנה להחליט שהריבית תהייה כמו בארה" ב נניח ולא כמו בגוש) ולפחת את שער החליפין. גם ההיסטוריה של ארגנטינה לטובתן, למרות ההבדלים בין שני המקרים. מנגד ברור שהחסרונות עצומים – הסתכנות בבריחת הון ואובדן אמון המשקיעים, המרות מטבע, שאלות משפטיות אפשריות ועוד.
- 1.אנליסטית בחופשה 16/11/2011 09:06הגב לתגובה זושלום רונן, כרגיל נהנתי לקרוא את טורך. נשאלת השאלה, אמנם מצב המדינות מחוץ לגוש האירו אינו יותר טוב מהמדינות בגוש, אך מעולם לא קרה שמדינה יצאה מהגוש. היום מצבן של איטליה, ספרד, יוון אירלנד ופורטוגל כל כך קשה, שאולי באמת בלעדיהן תהיה השפעה חיובית על הגוש. האם בחנת את הנתונים הכלכליים שציינת בנטרול המדינות הנ" ל. בכל מקרה, גם אם הנתונים יובילו למסקנה זהה, אולי עצם הוצאתם מהגוש ישפר את המצב שלו, כאשר לא יצטרכו לתמוך במדינות הללו והן עצמן יוכלו לפחת את המטבע שלהן על מנת להגדיל ייצוא?
- רונן מנחם 16/11/2011 10:37הגב לתגובה זושלום. אכן, הוצאתן של המדינות הללו מהרשימה תציג את הגוש באור פחות שלילי, אך אם מטבעותיהן יפוחתו בשיעורים חדים לאחר הוצאתן, האחרות תיפגענה בתחרותיות הייצוא. בנוסף, עצם ההוצאה עלולה לגרום זעזוע בשוקי ההון ולדרדר עוד יותר את ביטחון המשקיעים.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
