פסגות מזהירים: "דו"חות הבנקים יהיו חלשים - וגם לגבי Q4 אין בשורה"
הבנקים בישראל צפויים לפרסם את התוצאות הכספיות לרבעון השלישי בסוף החודש הנוכחי. האנליסט אהוד ניר מפסגות שחרר היום למוסדיים נייר עמדה לקראת הדו"חות, תחת הכותרת שמשתמעת כאזהרה למשקיע - "הבנקים צפויים להציג דוחות חלשים ברבעון השלישי - אשר יסתכמו לתשואות חד ספרתיות על ההון".
בעבודה כותב ניר, כי "רווח המימון יהווה פקטור משמעותי בחולשת תוצאות הבנקים. החולשה בשווקי אג"ח הקונצרניות תפגע בשווי ההוגן של אגרות חוב למסחר. כמו כן ירידת התשואות באגרות החוב הממשלתיות בישראל תוביל לשערוך שלילי של השווי ההוגן של מכשירים נגזרים."
עוד כותב ניר, כי "הוצאות בגין הפסדי אשראי צפויות לרשום עליה ברבעון השלישי בשל תחילת האטה בצמיחת המשק ובשל ירידות השערים שנרשמו בשווקי המניות שחיקת ביטחונות המשועבדים כנגד הלוואות". ועוד הוא כותב כי "יחס ההוצאות להכנסות יציג הרעה בשל האטה בגידול בהכנסות מכרטיסי אשראי, האטה בצמיחת פעילות חברות כרטיסי האשראי והפסדים בתיקי הפנסיה של העובדים שיגרמו לעלייה בעלויות שכר האפקטיביות.".
ניר מציין את בנק מזרחי טפחות כיחיד שיצליח להציג תשואה דו ספרתית, הישג הנובע לדבריו מעלייה מתונה יותר בהוצאות להפסדי אשראי ושליטה טובה בהוצאות. לגבי לאומי כותב ניר כי מצבו יהיה פחות חמור מהמצופה בעקבות הכנסה חד פעמית של 130 מיליון שקל הנובעת ממכירת ני"ע שהוסר ממנו עיקול ע"י נאמני ליהמן ברדרס'. מהעבודה עולה כי בנק הפועלים צפוי להציג רבעון חלש בעיקר בשל התאמה לשווי הוגן של מכשירים נגזרים שיגרעו כ 300 מיליון שקל מרווח המימון.
לגבי דיסקונט והבינלאומי, כותב ניר כי הם ירשמו רבעון חלש בעיקר בשל רמה נמוכה של רווחי מימון וגידול בהוצאה להפסדי אשראי.
בסיכום כותב כי צפוי "רבעון חלש שיושפע גם מגורמים חד פעמיים. אולם לנוכח שבריריות הכלכלה קשה לצפות לבשורות חיוביות משמעותית ברבעון הבא".
מניות הבנקים מאבדות גובה - האפסייד מבחינת פסגות נפתח
- 8.ריקי 07/11/2011 13:00הגב לתגובה זומשכורות העתק ויחזירו לקופת הבנק חלק ממשכורתם השמנה דירקטורים איפה אתם?
- 7.מגולם במחירים (ל"ת)קליינט 07/11/2011 12:54הגב לתגובה זו
- 6.אלי 07/11/2011 12:53הגב לתגובה זוהבנקים הולכים לחטוף גם תוצאות לא טובות וגם חשיפה לאירופה תקנו פסגות ותקנו הרבה
- 5.איציק 07/11/2011 12:49הגב לתגובה זומניות הבנקים משמשות לשמירה על מדד מעוף נמוך. כל אמצעי כשר לצורך כך. למרות כל הפירסומים מותירים לבנקים מחירי יעד הגבוהים ממסקנות הפירסום. למה ?
- כותבים דבר והיפוכו. מה הוא זומם? (ל"ת)נסראללה 07/11/2011 13:07הגב לתגובה זו
- לך הפוך (ל"ת)סוחר 07/11/2011 17:27
- 4.יאללה חלאס הפחדות...טיסות במדדים עד סוף שנה!! (ל"ת)גיא 07/11/2011 12:49הגב לתגובה זו
- 3.וגי 07/11/2011 12:43הגב לתגובה זויש להוזיל העמלות ,על מנת שהמחזורים בבורסה יגדלו. המצב כעת, עקב התשואות הנמוכות מאוד באגחי" ם אין כדאיות לבצע רכישות.
- 2.יניב 07/11/2011 12:35הגב לתגובה זובנק פועלים עדיין לא מכיר בהפסד על החוב של זיסר. צפו למחיקה של מליארד שקל בקרוב
- יהיה מעניין השבוע בכל הקשור לזיסר. (ל"ת)קובי 07/11/2011 12:59הגב לתגובה זו
- 1.כולם כבר יודעים ש-Q4 קטסטרופלי (ל"ת)קשקשנים 07/11/2011 12:32הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
