הכלכלה, הריבית והמאקרו בארה"ב והשילוב ביניהם
הוועדה המוניטארית של הפד (FOMC) תתקשה לייצר חדשות חיוביות בהחלטת הריבית היום בערב. לאחר שתי החלטות ריבית משמעותיות בחודשים אוגוסט וספטמבר בהן הכריז הפד על קיבוע הריבית האפסית לפחות עד לאמצע שנת 2013, ועל החלפת האג"ח קצרת הטווח באג"ח ארוכת טווח, ההסתברות להפתעה בדמות הרחבה כמותית נוספת (QE3) נשארת נמוכה, אך לא אפסית. פרט לכך, במסיבת העיתונאים אשר תתרחש ב-20:15 (שעון ישראל), ברננקי צפוי לספק רמזים לצעדיו הבאים של הפד.
כלכלת ארה"ב תתקשה לשמור על קצב הצמיחה הנוכחי
נתוני התוצר אשר פורסמו בשבוע שעבר, מלמדים על רבעון חזק יותר מהציפיות המוקדמות. ברבעון השלישי צמחה כלכלת ארה"ב ב-2.5% (במונחים שנתיים). זאת לאחר שהרבעון ראשון והשני הסתכמו כחלשים, בהם צמחה הכלכלה ב-0.4% וב-1.3% בהתאמה. לא כל שכן, נתוני אוקטובר מלמדים על תחילת רבעון רביעי חלש אך עדיין חיובי.
מדד מנהלי הרכש בתעשייה אשר פורסם אתמול ירד ב-0.8 נקודה לכדי 50.8 נק' מדד אך נותר בטריטוריה של צמיחה (מעל 50 נק' - מעיד על תחזית חיובית להמשך צמיחה). ירידת המדד קיזזה את העלייה החדה בחודש ספטמבר והותירה את המדד כמעט ללא שינוי בארבעת החודשים האחרונים. נכון לחודש אוקטובר, מדד מנהלי הרכש בתעשייה מנבא צמיחה של התוצר ב-2% ברבעון הרביעי.
בחינה של מרכיבי מדד מנהלי הרכש מגלה תמונה חיובית יותר. כך, בעוד רכיב הייצור ירד ב-0.1 נקודה לכדי 50.1 נק' מדד (קרוב מאוד למצב של קיפאון), רכיב ההזמנות החדשות דווקא עלה בחודש אוקטובר מרמה של 49.6 נק' לכדי 52.4 נק' מדד (מעבר מהתכווצות להתרחבות). כמו כן, מדד מנהלי הרכש אותת על ירידה בלחץ האינפלציוני מכיוון ההיצע. רכיב מחירי חומרי הגלם לייצור רשם ירידה משמעותית של 15 נק' לכדי רמה של 41 נק' מדד. כחלק ממגמת ירידת המחירים מאז תחילת השנה, המדד ירד לראשונה מאז שנת 2009 אל מתחת לרף ה-50 נק'.
הסבירות לפעולה של הפד נמוכה. זאת משום שעל מאזני הפד מצד אחד מונחת צמיחה חלשה. אך מצד שני, (ובניגוד למצב ערב שתי ההרחבות הכמותיות הקודמות) האינפלציה גבוהה. ב-12 החודשים אשר הסתיימו בספטמבר עלתה האינפלציה ב-0.1 נק' אחוז לשיא מאז חודש ספטמבר 2008 כאשר עמדה על רמה של 3.9%.
כעת, האינפלציה נמצאת הרבה מעל ליעד האינפלציה הלא רשמי של הפד (2%), ולא מעט מעל לרף העליון של טווח הנוחות (3%). המשך התייקרות המזון והאנרגיה, המהווים כ-23% מסל הצריכה, עלולים לייצר לחץ נוסף על הצרכן ובכך לפגוע משמעותית בצמיחה.
אם כן, הפד נמצא במצב מורכב היות שהמציאות הנוכחית מסבכת את יכולת התגובה שלו. נוכח המנדט הכפול של הפד, עידוד תעסוקה מלאה באמצעות עידוד הצמיחה עלול לבוא על חשבון שמירה על יציבות מחירים. נוסיף על כך שהוועדה המיוחדת לקביעת קיצוץ הגירעון ב-1.5 טריליון דולר ב-10 שנים הקרובות, אינה קרובה להסכם ולחץ נוסף על הצמיחה ממתין מעבר לפינה.
כך, למרות שנותרו לוועדה 22 יום להציג תוכנית מפורטת, אי הסכמה תפעיל מנגנון אוטומטי אשר יפחית באופן רוחבי 1.2 טריליון דולר מתקציב המדינה ב-10 שנים הקרובות. החיתוך הרוחבי בתקציב יפגע, בין היתר, בצריכה ובהתאוששות הכלכלית, היות וכ-23% מהכנסות משקי הבית בארה"ב מתבססות על תשלומי העברה מהממשלה. מצבו הנוכחי של שוק העבודה יתקשה לתמוך בקיצוץ שכזה. זאת למרות התחזית החיובית להמשך תוספת המשרות (נתוני התעסוקה לחודש אוקטובר צפויים להתפרסם ביום שישי הקרוב).
עדכון התחזיות מטה
בצמוד להחלטת הריבית בחודש יוני עידכן הפד את תחזיות הצמיחה לשנת 2011 מטווח של 3.1%-3.3% לכדי 2.7%-2.9%. ובנוסף את תחזית הצמיחה לשנת 2012 מ-3.5%-4.2% לכדי 3.3%-3.7%. הסבירות לעדכון תחזיות הצמיחה מטה הינן גבוהות. נציין, כי תחזית מעודכנת של ארגון ה-OECD אשר פורסמה השבוע, צופה בשנת 2011 צמיחה של כלכלת ארה"ב ב-1.7% (לעומת שיעור צמיחה חזוי של 3.1% מחודש מאי האחרון), וגידול נוסף של 1.8% בשנת 2012 בטרם תחזור הכלכלה האמריקנית לצמיחה בריאה יותר של 2.5% בשנת 2013.
מלבד זאת, תחזית הצמיחה של אירופה לשנת 2012 עודכנה גם היא מטה לכדי צמיחה אנמית של 0.3% בלבד לעומת תחזית קודמת של 2%. ההאטה הן בצמיחה העולמית והן בזו של כלכלת ארה"ב צפויה להמשיך ולהוות גורם מרכזי בהחלטות הבאות של הפד.
התפתחות האינפלציה והריבית המוניטארית
מקור: BLS, Federal Reserve ועיבודי IBI
שורה תחתונה
נכון לרבעון השלישי של השנה, כלכלת ארה"ב צומחת ואינה במיתון. עם זאת, העתיד הקרוב ספק אם טומן בחובו חזרה לצמיחה חזקה יותר. במציאות בה השיתוק הפוליטי בוושינגטון יצר מצב בו הזרוע הפיסקלית אינה מתפקדת כראוי, נותר הפד לבדו בחזית המאבק בסיוע לצמיחה. פרט להפחתת הלחץ על ברננקי לבצע הרחבה כמותית נוספת בדמות רכישת אג"ח ממשלתי, האינפלציה הגבוהה צפויה לעקר מהלך שכזה בן כה וכה.
הצעד הסביר יותר מבחינת הפד, הינו רכישת כמות גדולה יותר של אג"ח מגובה משכנתאות במסגרת הסיוע לשוק הנדל"ן הדואב. השוק אינו מצפה לחדשה מרעישה מהחלטת הפד הנוכחית, ולמרות זאת, הפד כהרגלו עלול להפתיע. נשאלת השאלה האם תגובתו של הפד תהיה מספקת לאור המצב הנוכחי?
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
