כשהשווקים סוערים: האם זו הזדמנות להשקעה בשוק האג"ח?
כבר שלושה ימים שהשוק מתמודד עם ה'בוקר שאחרי' האופוריה על אישור קרן החילוץ האירופית. ההתפתחויות האחרונות העמיקו את ההכרה שרב הנסתר על הגלוי ולמרות הכל רמת אי הוודאות בשווקים נותרה כשהייתה. הסנטימנט בשוק האג"ח הקונצרניות לא שונה במובן הזה, אך אם נתבונן באג"חים בדירוג גבוה (AA ומעלה), נראה כי קיים שוני גדול בפרמיות הסיכון בין אג"חים צמודות ולא צמודות ובין אג"חים בריבית משתנה לאג"חים בריבית קבועה. עודף התשואה על אותן אגרות חוב גורם לנו לעיתים קרובות להעדיף אותן כתחליף לאג"ח הממשלתיות, אך חשוב לזכור שהפיצוי לא תמיד שווה את הסיכון.
אג"ח קונצרנית לא צמוד בריבית קבועה
במהלך החודש האחרון, רשמו אגרות חוב אלו עליות שערים נאות וסגרו באופן משמעותי את המרווח מהאג"ח הממשלתיות (מרווח התשואה המגלם את פרמיית הסיכון). למעשה, הן נסחרות היום במחירים המגלמים פרמיית סיכון נמוכה מאוד, מה שיוצר עדיפות ברורה להחזקת אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה.
יש שני מצבים הטומנים בחובם את האפשרות ליצור רווחי הון מהחזקת אותן אג"חים: האחד, ירידה בפרמיית הסיכון. זו כאמור, נמצאת כבר ברמה נמוכה מאוד. השני, במידה והשוק יגלם ריבית נמוכה מזו שהוא מגלם היום. כלומר, ירידה של עקום התשואות כלפי מטה. עם זאת, במקרה זה ייתכן שבסופו של תהליך פרמיית הסיכון תיפתח, מה שיקזז את רווחי ההון ואף עלול לגרור הפסדי הון למחזיקים באג"ח, ואז עדיפה ההחזקה באג"ח הממשלתית שתהנה גם היא מירידת העקום מבלי להיחשף לפרמיית הסיכון. כך שלמרות שבאג"ח הקונצרנית 'נזחל' בתשואה גבוהה יותר מאשר באג"ח הממשלתית, הסבירות להפסדי הון באג"ח הקונצרנית בלתי מבוטלת.
אג"ח קונצרנית לא צמוד בריבית משתנה
מה שאירע לאג"חים בריבית משתנה הוא תמונת ראי למה שהתרחש באג"חים בריבית הקבועה. מאז חודש אוגוסט טיפסו המרווחים מהאג"ח הממשלתית לשיאים חדשים ורק לאחרונה החלו להיסגר. להערכתי, יש עוד מקום לסגירת מרווחים ולגריפת רווחי הון באג"חים אלו. מנגנון הריבית של חלק ניכר מהאג"חים בריבית משתנה מתבסס על תשואת המק"מ לשנה, הן במישרין והן בעקיפין (באמצעות האג"חים הממשלתיות בריבית משתנה המתבססות גם הן על תשואת המק"מ לשנה).
כיום, כאשר המק"מ לשנה נסחר בתשואה של 2.8%, ולטווחים מסוימים מגלם ריבית בנק ישראל של 2.5%, הוא מותיר למנגנון הריבית של האג"חים הללו, כרית בטחון. כך שגם אם בנק ישראל יוריד את הריבית הוא לא יפגע באג"חים בריבית משתנה. כלומר, במידה שהאג"חים לא יפגעו מירידת הריבית הגלומה בשוק, עולה הפוטנציאל ליצירת רווחי הון מצמצום פרמיות הסיכון. חשוב לציין כי אג"חים אלו רגישות יותר לתנודות בשווקים בהשוואה למקביליהן בריבית קבועה. לכן סנטימנט שלילי בשווקים שיוביל לירידת תשואת המק"מ יגרור הפסדי הון באג"חים אלו.
אג"ח קונצרנית צמודה
אם נתבונן על פרמיות הסיכון של האג"חים הצמודות, נראה כי נותר עוד מקום לירידה בפרמיות, אמנם פחות מאשר באג"חים בריבית משתנה אך עדיין יש מקום לסגירת מרווחים. הנעלם הגדול הוא שיעור האינפלציה. עד הורדת הדירוג של ארה"ב ותחילת המחאה החברתית בישראל, עמדו ציפיות האינפלציה של המשקיעים ברמה של כ-3% לשנה. כיום האינפלציה הגלומה בטווח הקצר נעה בטווח של 1.7%-2%, זו אמנם אינפלציה נמוכה ברמה היסטורית, אך כל הנתונים מעידים על התמתנות הפעילות הכלכלית בישראל.
להערכתי יש לשלב את ההחזקה הצמודה בתיק בין אג"ח קונצרנית לממשלתית, ובכל אופן להעניק משקל יתר לאג"ח השקלית על פני הצמודה.
נזכור, כי במידה שיעלה שיעור האינפלציה הגלום, יעלו עמו גם ציפיות הריבית (תנודה של עקום המק"מ כלפי מעלה), מהלך שייטיב עם האג"חים בריבית משתנה.
- 3.לא הבנתי כלום (ל"ת)משה 02/11/2011 15:57הגב לתגובה זו
- 2.תוכל לתת שם של אגח שיקלי ממשלתי מועדף (ל"ת)tamir 02/11/2011 13:48הגב לתגובה זו
- 1.תהיה ספציפי, זה רק בלה בלה כללי לא רציני (ל"ת)ר 02/11/2011 12:22הגב לתגובה זו
- זבו 03/11/2011 22:14הגב לתגובה זותבין,יש הזדמנות טובה להשקעה בשוק האג" ח..כדאי לך לנסות להבין קצת יותר את הכתבה,לדעתי המסחר חם עכשיו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
