כשהשווקים סוערים: האם זו הזדמנות להשקעה בשוק האג"ח?
כבר שלושה ימים שהשוק מתמודד עם ה'בוקר שאחרי' האופוריה על אישור קרן החילוץ האירופית. ההתפתחויות האחרונות העמיקו את ההכרה שרב הנסתר על הגלוי ולמרות הכל רמת אי הוודאות בשווקים נותרה כשהייתה. הסנטימנט בשוק האג"ח הקונצרניות לא שונה במובן הזה, אך אם נתבונן באג"חים בדירוג גבוה (AA ומעלה), נראה כי קיים שוני גדול בפרמיות הסיכון בין אג"חים צמודות ולא צמודות ובין אג"חים בריבית משתנה לאג"חים בריבית קבועה. עודף התשואה על אותן אגרות חוב גורם לנו לעיתים קרובות להעדיף אותן כתחליף לאג"ח הממשלתיות, אך חשוב לזכור שהפיצוי לא תמיד שווה את הסיכון.
אג"ח קונצרנית לא צמוד בריבית קבועה
במהלך החודש האחרון, רשמו אגרות חוב אלו עליות שערים נאות וסגרו באופן משמעותי את המרווח מהאג"ח הממשלתיות (מרווח התשואה המגלם את פרמיית הסיכון). למעשה, הן נסחרות היום במחירים המגלמים פרמיית סיכון נמוכה מאוד, מה שיוצר עדיפות ברורה להחזקת אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה.
יש שני מצבים הטומנים בחובם את האפשרות ליצור רווחי הון מהחזקת אותן אג"חים: האחד, ירידה בפרמיית הסיכון. זו כאמור, נמצאת כבר ברמה נמוכה מאוד. השני, במידה והשוק יגלם ריבית נמוכה מזו שהוא מגלם היום. כלומר, ירידה של עקום התשואות כלפי מטה. עם זאת, במקרה זה ייתכן שבסופו של תהליך פרמיית הסיכון תיפתח, מה שיקזז את רווחי ההון ואף עלול לגרור הפסדי הון למחזיקים באג"ח, ואז עדיפה ההחזקה באג"ח הממשלתית שתהנה גם היא מירידת העקום מבלי להיחשף לפרמיית הסיכון. כך שלמרות שבאג"ח הקונצרנית 'נזחל' בתשואה גבוהה יותר מאשר באג"ח הממשלתית, הסבירות להפסדי הון באג"ח הקונצרנית בלתי מבוטלת.
אג"ח קונצרנית לא צמוד בריבית משתנה
מה שאירע לאג"חים בריבית משתנה הוא תמונת ראי למה שהתרחש באג"חים בריבית הקבועה. מאז חודש אוגוסט טיפסו המרווחים מהאג"ח הממשלתית לשיאים חדשים ורק לאחרונה החלו להיסגר. להערכתי, יש עוד מקום לסגירת מרווחים ולגריפת רווחי הון באג"חים אלו. מנגנון הריבית של חלק ניכר מהאג"חים בריבית משתנה מתבסס על תשואת המק"מ לשנה, הן במישרין והן בעקיפין (באמצעות האג"חים הממשלתיות בריבית משתנה המתבססות גם הן על תשואת המק"מ לשנה).
כיום, כאשר המק"מ לשנה נסחר בתשואה של 2.8%, ולטווחים מסוימים מגלם ריבית בנק ישראל של 2.5%, הוא מותיר למנגנון הריבית של האג"חים הללו, כרית בטחון. כך שגם אם בנק ישראל יוריד את הריבית הוא לא יפגע באג"חים בריבית משתנה. כלומר, במידה שהאג"חים לא יפגעו מירידת הריבית הגלומה בשוק, עולה הפוטנציאל ליצירת רווחי הון מצמצום פרמיות הסיכון. חשוב לציין כי אג"חים אלו רגישות יותר לתנודות בשווקים בהשוואה למקביליהן בריבית קבועה. לכן סנטימנט שלילי בשווקים שיוביל לירידת תשואת המק"מ יגרור הפסדי הון באג"חים אלו.
אג"ח קונצרנית צמודה
אם נתבונן על פרמיות הסיכון של האג"חים הצמודות, נראה כי נותר עוד מקום לירידה בפרמיות, אמנם פחות מאשר באג"חים בריבית משתנה אך עדיין יש מקום לסגירת מרווחים. הנעלם הגדול הוא שיעור האינפלציה. עד הורדת הדירוג של ארה"ב ותחילת המחאה החברתית בישראל, עמדו ציפיות האינפלציה של המשקיעים ברמה של כ-3% לשנה. כיום האינפלציה הגלומה בטווח הקצר נעה בטווח של 1.7%-2%, זו אמנם אינפלציה נמוכה ברמה היסטורית, אך כל הנתונים מעידים על התמתנות הפעילות הכלכלית בישראל.
להערכתי יש לשלב את ההחזקה הצמודה בתיק בין אג"ח קונצרנית לממשלתית, ובכל אופן להעניק משקל יתר לאג"ח השקלית על פני הצמודה.
נזכור, כי במידה שיעלה שיעור האינפלציה הגלום, יעלו עמו גם ציפיות הריבית (תנודה של עקום המק"מ כלפי מעלה), מהלך שייטיב עם האג"חים בריבית משתנה.
- 3.לא הבנתי כלום (ל"ת)משה 02/11/2011 15:57הגב לתגובה זו
- 2.תוכל לתת שם של אגח שיקלי ממשלתי מועדף (ל"ת)tamir 02/11/2011 13:48הגב לתגובה זו
- 1.תהיה ספציפי, זה רק בלה בלה כללי לא רציני (ל"ת)ר 02/11/2011 12:22הגב לתגובה זו
- זבו 03/11/2011 22:14הגב לתגובה זותבין,יש הזדמנות טובה להשקעה בשוק האג" ח..כדאי לך לנסות להבין קצת יותר את הכתבה,לדעתי המסחר חם עכשיו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
