האם מנהיגי אירופה עברו מאקמול לניתוח לב פתוח?

קראל פרומוביץ, כלכלן מאקרו חו"ל, מתייחס לתוכנית החילוץ של יוון ופתרון מנהיגי אירופה למשבר הכלכלי
קראל פורמוביץ |

לאחר התגוששויות רבות ומאבקי כוח פנימיים וחיצוניים, מנהיגי האיחוד האירופי הצליחו להגיע להסכמה בטרם השוק היה קרוב לאבד את סבלנותו. המנהיגים שנפגשו בפעם ה-14 ב-21 החודשים האחרונים, מאז נכנסה יוון למשבר הנוכחי, הגיעו להסכמה בנוגע למתווה לפתרון המשבר.

במסגרת התוכנית, הוסכם כי קרן החילוץ (EFSF) תמונף לפחות לכדי 1 טריליון אירו; כ-70 בנקים אירופים גדולים יגייסו הון בהיקף של כ-106 מיליארד אירו ב-8 החודשים הקרובים. זאת על מנת להעלות את יחס ההון ליבה לכדי 9%. בנוסף, תתבצע "תספורת וולונטרית" של 50% מהחוב של ממשלת יוון אשר מוחזק על ידי הבנקים.

ההסכמה על התוכנית החדשה, תאפשר במצב "אופטימלי" (בו לא תידרש פסגה נוספת בעוד חודש על מנת להחמיר את הצעדים) ל-27 מדינות האיחוד האירופי בכלל ומתוכן 17 מדינות גוש האירו בפרט, לסייע ליוון להפחית את היקף החוב מרמה של 165% בשנת 2011 לכדי 120% תוצר בשנת 2020. יחד עם זאת, טרם ברור האם המהלך ימנע הדבקות של מדינות פריפריה נוספות. שכן "התספורת" עלולה להוות טריגר להפעלת חוזי ביטוח על האג"ח (CDS) ולהצית את הפתיל שמנהיגי אירופה ניסו כל כך לכבות.

יוון נמצאת במיתון כבד, לכן התכווצות בקצב גבוה יותר של התוצר דורשת הפחתה משמעותית יותר של החוב. לאחר מספר תוכניות צנע ואי עמידה עקבית ביעדי תוכנית החילוץ, ה"תספורת" נותרה כפתרון האחרון והמרכזי.

נזכיר, כי כלכלת יוון נמצאת במיתון זו השנה השלישית. על פי קרן המטבע הבינלאומית היא צפויה להתכווץ בשנת 2011 ב-5% ובשנת 2012 ב-2% נוספים לכדי 217 מיליארד אירו. קרן המטבע צופה חזרה לצמיחה רק בשנת 2013 בשיעור של 1.5%, מה שבמציאות הצנע של היום, נראית כהערכה מאוד אופטימית.

מנהיגי אירופה הכריזו כי הגיעו להסכמה עם הארגון היציג של הבנקים ה-Institute of International Finance על "תספורת" של 50% על החוב היווני. כמו כן, תזרים הנציבות האירופית 30 מיליארד אירו במסגרת חבילת החילוץ השנייה (בסך הכול 130 מיליארד אירו במקום 109 מיליארד אירו), על מנת שממשלת יוון תבטיח את תשלום הקרן באמצעות רכישת אג"ח בדירוג AAA.

רכישת אג"ח זו תאפשר לממשלת יוון להחזיר לפחות את הקרן, היות ובטווח של 30 שנה יגיעו 30 מיליארד האירו לפדיון ויכסו בדיוק את הקרן של האג"ח שהוחלף. זה המקום לציין, כי בניגוד לפסגה ב-21 ליולי השנה, מנהיגי אירופה לא פירטו איך תתבצע התספורת בפועל או אילו אג"ח עם טווח פדיון ארוך יותר, יקבלו הבנקים כנגד החלפה של האיגרות הנוכחיות ומתי.

נזכיר, כי סך החוב של יוון עומד על 350 מיליארד אירו והוא כולל בתוכו:

- 73 מיליארד אירו שהתקבלו במסגרת חבילת החילוץ הראשונה (מתוך 110 מיליארד אירו), ואינם יכולים לרשום הפסדים בהגדרה. התשלום האחרון בסך 8 מיליארד אירו במסגרת החבילה, אושר סופית ע"י פסגת שרי האוצר ביום שישי האחרון ואמש על ידי קרן המטבע.

- ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) מחזיק גם הוא כ-65 מיליארד אירו נוספים אשר נרכשו במסגרת התערבותו בשוק האג"ח המשני. מאז חודש מאי 2010 רכש ה-ECB אג"ח של ממשלות יוון, פורטוגל ואירלנד, והחל מחודש ספטמבר האחרון גם איטליה וספרד. סך רכישותיו של ה-ECB במסגרת תוכנית רכישות האג"ח הממשלתי של מדינות הפריפריה עומד על סך של 169.5 מיליארד אירו. בדומה לחבילת החילוץ בשלב זה הוא לא יכול לרשום הפסדים. מריו דראגי, הנגיד החדש של ה-ECB, התבטא אתמול באומרו כי הבנק ימשיך וירכוש אג"ח של ממשלות הפריפריה ככל שיידרש.

- קרנות הפנסיה היווניות מחזיקות כ-35 מיליארד אירו. מה שאומר שתספורת של 50% בפנסיה של היוונים עלולה להצית מהומות הרבה יותר גדולות ואלימות מכל אלו אשר נצפו עד כה.

לסיכום, החזקות של משקיעים פרטיים עומדות על סך של כ-177 מיליארד אירו. בחישוב מהיר מצב זה יביא "לתספורת" מקסימלית של 25% על סך החוב היווני.

תגובת השווקים

אישור התוכנית וההסכמה אליה הביאו לעליות שערים משמעותיות בשוקי המניות באירופה ובאג"ח של ממשלת יוון. נכון לעת כתיבת שורות אלו, תשואה של אג"ח ממשלת יוון ל-10 שנים ירדה מרמה של 25.3% לרמה של 24.1%. כמו כן, האג"ח של ממשלת איטליה שרשם שיפור קל בתחילת המסחר, עדיין נסחר בתשואה גבוהה יחסית סביב 5.8%.

בשורה תחתונה, מנהיגי אירופה אישרו את שהיה ידוע כבר בתחילת השבוע. הבנקים האירופים יגייסו הון נוסף על מנת שיוכלו לעמוד בזעזועים במסגרת "התספורת" בחוב היווני. אך למרות זאת, חוסר הוודאות לגבי הדרך שתמונף קרן החילוץ לכדי לפחות 1 טריליון דולר, והשאלה האם ישתתפו בה קרנות ממשלתיות כמו למשל מסין או ברזיל, ימשיכו לרחף ולמשוך תשומת לב רחבה בתחילת השבוע השני של חודש נובמבר, עת יפגשו שרי האוצר של גוש האירו.

מנהיגי אירופה עברו את המשוכה הראשונה, ושידרו לשווקים כי למרות הקשיים והמחלוקות הם עדיין יכולים להגיע להסכמה. פרט לכך, מנהיגי אירופה שידרו מסר ברור כי ימשיכו להלחם ולא יתנו לגוש האירו להתפרק כל כך בקלות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.