האם מנהיגי אירופה עברו מאקמול לניתוח לב פתוח?

קראל פרומוביץ, כלכלן מאקרו חו"ל, מתייחס לתוכנית החילוץ של יוון ופתרון מנהיגי אירופה למשבר הכלכלי
קראל פורמוביץ |

לאחר התגוששויות רבות ומאבקי כוח פנימיים וחיצוניים, מנהיגי האיחוד האירופי הצליחו להגיע להסכמה בטרם השוק היה קרוב לאבד את סבלנותו. המנהיגים שנפגשו בפעם ה-14 ב-21 החודשים האחרונים, מאז נכנסה יוון למשבר הנוכחי, הגיעו להסכמה בנוגע למתווה לפתרון המשבר.

במסגרת התוכנית, הוסכם כי קרן החילוץ (EFSF) תמונף לפחות לכדי 1 טריליון אירו; כ-70 בנקים אירופים גדולים יגייסו הון בהיקף של כ-106 מיליארד אירו ב-8 החודשים הקרובים. זאת על מנת להעלות את יחס ההון ליבה לכדי 9%. בנוסף, תתבצע "תספורת וולונטרית" של 50% מהחוב של ממשלת יוון אשר מוחזק על ידי הבנקים.

ההסכמה על התוכנית החדשה, תאפשר במצב "אופטימלי" (בו לא תידרש פסגה נוספת בעוד חודש על מנת להחמיר את הצעדים) ל-27 מדינות האיחוד האירופי בכלל ומתוכן 17 מדינות גוש האירו בפרט, לסייע ליוון להפחית את היקף החוב מרמה של 165% בשנת 2011 לכדי 120% תוצר בשנת 2020. יחד עם זאת, טרם ברור האם המהלך ימנע הדבקות של מדינות פריפריה נוספות. שכן "התספורת" עלולה להוות טריגר להפעלת חוזי ביטוח על האג"ח (CDS) ולהצית את הפתיל שמנהיגי אירופה ניסו כל כך לכבות.

יוון נמצאת במיתון כבד, לכן התכווצות בקצב גבוה יותר של התוצר דורשת הפחתה משמעותית יותר של החוב. לאחר מספר תוכניות צנע ואי עמידה עקבית ביעדי תוכנית החילוץ, ה"תספורת" נותרה כפתרון האחרון והמרכזי.

נזכיר, כי כלכלת יוון נמצאת במיתון זו השנה השלישית. על פי קרן המטבע הבינלאומית היא צפויה להתכווץ בשנת 2011 ב-5% ובשנת 2012 ב-2% נוספים לכדי 217 מיליארד אירו. קרן המטבע צופה חזרה לצמיחה רק בשנת 2013 בשיעור של 1.5%, מה שבמציאות הצנע של היום, נראית כהערכה מאוד אופטימית.

מנהיגי אירופה הכריזו כי הגיעו להסכמה עם הארגון היציג של הבנקים ה-Institute of International Finance על "תספורת" של 50% על החוב היווני. כמו כן, תזרים הנציבות האירופית 30 מיליארד אירו במסגרת חבילת החילוץ השנייה (בסך הכול 130 מיליארד אירו במקום 109 מיליארד אירו), על מנת שממשלת יוון תבטיח את תשלום הקרן באמצעות רכישת אג"ח בדירוג AAA.

רכישת אג"ח זו תאפשר לממשלת יוון להחזיר לפחות את הקרן, היות ובטווח של 30 שנה יגיעו 30 מיליארד האירו לפדיון ויכסו בדיוק את הקרן של האג"ח שהוחלף. זה המקום לציין, כי בניגוד לפסגה ב-21 ליולי השנה, מנהיגי אירופה לא פירטו איך תתבצע התספורת בפועל או אילו אג"ח עם טווח פדיון ארוך יותר, יקבלו הבנקים כנגד החלפה של האיגרות הנוכחיות ומתי.

נזכיר, כי סך החוב של יוון עומד על 350 מיליארד אירו והוא כולל בתוכו:

- 73 מיליארד אירו שהתקבלו במסגרת חבילת החילוץ הראשונה (מתוך 110 מיליארד אירו), ואינם יכולים לרשום הפסדים בהגדרה. התשלום האחרון בסך 8 מיליארד אירו במסגרת החבילה, אושר סופית ע"י פסגת שרי האוצר ביום שישי האחרון ואמש על ידי קרן המטבע.

- ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) מחזיק גם הוא כ-65 מיליארד אירו נוספים אשר נרכשו במסגרת התערבותו בשוק האג"ח המשני. מאז חודש מאי 2010 רכש ה-ECB אג"ח של ממשלות יוון, פורטוגל ואירלנד, והחל מחודש ספטמבר האחרון גם איטליה וספרד. סך רכישותיו של ה-ECB במסגרת תוכנית רכישות האג"ח הממשלתי של מדינות הפריפריה עומד על סך של 169.5 מיליארד אירו. בדומה לחבילת החילוץ בשלב זה הוא לא יכול לרשום הפסדים. מריו דראגי, הנגיד החדש של ה-ECB, התבטא אתמול באומרו כי הבנק ימשיך וירכוש אג"ח של ממשלות הפריפריה ככל שיידרש.

- קרנות הפנסיה היווניות מחזיקות כ-35 מיליארד אירו. מה שאומר שתספורת של 50% בפנסיה של היוונים עלולה להצית מהומות הרבה יותר גדולות ואלימות מכל אלו אשר נצפו עד כה.

לסיכום, החזקות של משקיעים פרטיים עומדות על סך של כ-177 מיליארד אירו. בחישוב מהיר מצב זה יביא "לתספורת" מקסימלית של 25% על סך החוב היווני.

תגובת השווקים

אישור התוכנית וההסכמה אליה הביאו לעליות שערים משמעותיות בשוקי המניות באירופה ובאג"ח של ממשלת יוון. נכון לעת כתיבת שורות אלו, תשואה של אג"ח ממשלת יוון ל-10 שנים ירדה מרמה של 25.3% לרמה של 24.1%. כמו כן, האג"ח של ממשלת איטליה שרשם שיפור קל בתחילת המסחר, עדיין נסחר בתשואה גבוהה יחסית סביב 5.8%.

בשורה תחתונה, מנהיגי אירופה אישרו את שהיה ידוע כבר בתחילת השבוע. הבנקים האירופים יגייסו הון נוסף על מנת שיוכלו לעמוד בזעזועים במסגרת "התספורת" בחוב היווני. אך למרות זאת, חוסר הוודאות לגבי הדרך שתמונף קרן החילוץ לכדי לפחות 1 טריליון דולר, והשאלה האם ישתתפו בה קרנות ממשלתיות כמו למשל מסין או ברזיל, ימשיכו לרחף ולמשוך תשומת לב רחבה בתחילת השבוע השני של חודש נובמבר, עת יפגשו שרי האוצר של גוש האירו.

מנהיגי אירופה עברו את המשוכה הראשונה, ושידרו לשווקים כי למרות הקשיים והמחלוקות הם עדיין יכולים להגיע להסכמה. פרט לכך, מנהיגי אירופה שידרו מסר ברור כי ימשיכו להלחם ולא יתנו לגוש האירו להתפרק כל כך בקלות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי