פישר שוב יפעל? "אם פסגת גוש היורו תיכשל - אז הסיכוי להפחתת הריבית יעלה"

לפי קונצנזוס התחזיות - הריבית תישאר ברמה של 3%. יניב פגוט מאיילון: "נכון יעשה פישר אם ימתין חודש-חודשיים עד שתתבהר תמונת הצמיחה בארה"ב, המשבר באירופה והאינפלציה המקומית"
רקפת גלילי | (9)

מחר, ביום ב', צפוי נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, להכריז על ריבית בנק ישראל לחודש נובמבר. הריבית עומדת עתה על רמה של 3% לאחר שהופחתה בהחלטה הקודמת ברבע אחוז זאת, בניגוד לתחזיות רוב הכלכלנים. נשאלת השאלה האם החל מתווה של הפחתת ריבית או שמדובר באירוע חד פעמי?

מדד המחירים לצרכן לספטמבר שהפתיע כאשר ירד ב-0.2% בשילוב עם ירידה חדה בציפיות האינפלציה ייתכן שכשירו את הקרקע למתווה של הורדת ריבית במטרה לעודד את הצמיחה בצל הטלטלה הפוקדת את השווקים בעולם. בתוך כך מחירי שכר הדירה צפויים להמשיך לעלות ולכן הכלכלנים מסתכלים על הירידה במדד בעירבון מוגבל.

מסקר הכלכלנים של בלומברג עולה כי מתוך 20 הכלכלנים שבסקר, רובם מעריכים כי הריבית תישאר על כנה ברמה של 3% כאשר מקצתם חוזים הורדת ריבית ל-2.75%. בפעם הקודמת היו רק 2 כלכלנים שצפו הורדת ריבית. בדיעבד הם צדקו.

נתון נוסף אותו יש לקחת בחשבון הוא שכבר בהחלטת הריבית הקרובה ישתנה מנגנון ההחלטה. זו כבר לא תהיה נתונה לשיקולו של סטנלי פישר בלבד, אלא של ועדה מוניטרית בה שישה חברים, כשמתוכם שלושה הם חיצוניים. שלושת נציגי בנק ישראל הם פישר, המשנה לנגיד, ד"ר קרנית פלוג וראש חטיבת השווקים בבנק ישראל, בארי טאף. המספר הזוגי של אנשי הוועדה יכול לגרור מצב של שיוון קולות, במקרה זה הקול של הנגיד ייחשב פעמיים.

"הריבית תרד - אם לא החודש אז בחודש הבא"

ד"ר מיכאל שראל , ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים כתב: "אנחנו מעריכים כי הסיכוי להפחתת ריבית מחר הוא לא אפסי, אך עומד על פחות מ-50 אחוזים. במידה והחדשות מדיוני הפסגה בגוש האירו היום ומחר יצביעו על החרפת המשבר שם, הסיכוי להפחתת הריבית יעלה".

רון אייכל , כלכלן ואסטרטג ראשי במיטב בית השקעות: "אנו צופים כי הריבית תישאר ללא שינוי, כאשר יש סיכוי רב להפחתה נוספת ל-2.75% בהחלטת הריבית לחודש דצמבר, עם פרסום של אינדיקטורים נוספים, אשר יעידו על ירידה ברמת הפעילות המשקית, תוך עדות (אולי) לירידה ראשונה במחירי הדירות (לא של שכר הדירה)".

אמיר כהנוביץ , כלכלן ראשי כלל-פיננסים: "בנק ישראל יוריד כנראה את הריבית פעם נוספת, אם לא החודש אז בחודש הבא, כשציפיות גם שוק המק"מים לוחץ להפחתה נוספת ובארה"ב מתחילים לדבר ברצינות על תוכנית הרחבה מוניטרית שלישית, שלא תוכל להשאיר את בנק ישראל אדיש. ממש לא נופתע אם נראה הפחתה שנייה ברציפות למרות שאנו מכירים את מדיניות הריבית הזהירה של בנק ישראל".

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט , מסר כי "אנו מעריכים כי בנק ישראל יותיר את ריבית הבסיס לחודש נובמבר ללא שינוי ויפחית את ריבית הבסיס פעם נוספת עד לתום שנת 2011, ככל הנראה כבר בהחלטת הריבית לחודש דצמבר. אנו חוזרים ומדגישים כי הידרדרות בלתי צפויה במשבר החוב האירופאי תלווה בצעדים מוניטאריים אשר אינם מין המניין. אנו סבורים כי נכון היה עושה הבנק אם היה ממתין חודש-חודשיים נוספים עם המשך מדיניות הפחתת הריבית, שתתבהר תמונת הצמיחה בארה"ב, תמונת המשבר באירופה ותמונת האינפלציה המקומית".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יעקב 24/10/2011 10:17
    הגב לתגובה זו
    אם הריבית תרד זו תהיה טעות חמורה של הנגיד.בחודש שעבר הוא עשה מחטף והוריד את הריבית, החודש השיטה משתנה ונקווה מאוד שהריבית לא תשתנה.
  • 6.
    למגיבים 1-4 - חברים אתם מחרטטים (ל"ת)
    007 24/10/2011 06:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חזי 24/10/2011 02:38
    הגב לתגובה זו
    לפישר אין מנדט להעלות. פישר העלה בלי סוף כשברננקי שמר על ריבית 0. הר הדולרים התנפח והתנפח כשהוא חיכה לשווא שברננקי יעלה וזה לא קרה. עכשיו הוא חייב להוריד ולהמשיך להוריד כי המיתון בדרך.
  • 4.
    אחד העם 23/10/2011 23:14
    הגב לתגובה זו
    מה רוצים שאנשים ישקיעו בבורסה??או ייקנו דירות להשקעה???פשוט טיפשות של בנק ישראל,זה יתפוצץ למדינה בפרצוף עוד שנתיים
  • אתה צודק!!! 24/10/2011 09:34
    הגב לתגובה זו
    מי שיש לו קצת כסף שנותן ריבית, רץ לקנות דברים מסוכנים, מנפח את הבועה, ומסכן את כספו. ואלה האנשים הקטנים ולא העשירים.
  • 3.
    פישר אסון לאומי (ל"ת)
    יאיר 23/10/2011 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מני 23/10/2011 21:22
    הגב לתגובה זו
    חייב להוריד את הריבית ברבע אחוז
  • אם יוריד יגרום שוב לבועה. ולא רק בדיור. (ל"ת)
    טעות! 24/10/2011 09:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חזי 23/10/2011 20:43
    הגב לתגובה זו
    אין להם שיקול דעת בטח שלא דעה עצמאית, פשוט הולכים עם העדר. פעם קודמת רק 2 מתוך 20 פגעו, עכשיו כשהורידו חודש שעבר כבר יותר קל להצטרף לעדר. בפעם הבאה כבר רובם יצביעו שהריבית תרד, ואז בנק ישראל לא ישנהאת הריבית. פשוט בושה שאלה האנשים שמנהלים לנו את הכסף וגוזרים קופונים. אולי ההפך-גוזרים קופונים וגם מנסים כבדרך אגב לנהל לנו את הכסף?
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.