פנסיה וגמל בעידן של תזוזות בשוק ההון
התנודתיות בשוקי ההון החל מ-2008 מטרידה (בנוסף לכולם) גם את החוסכים לטווח ארוך ועמיתי קופות הגמל והפנסיה. עליות וירידות של 1% ומעלה מידי חודש, הפכו להיות חזון נפוץ בין עמיתי הקופות גם אלה שטרם 2008 נחשבו כקופות סולידיות.
כפי שכבר הזכרנו לא פעם, עמיתי קופות הפנסיה נהנים מהבטחה של אגח מיועד מסוג ערד עם תשואה אפקטיבית של 4.86% על 30% מנכסיהן, בניגוד לעמיתי קופות הגמל וביטוחי המנהלים (מ-1992). על כן, מובן כי בתקופות של ירידות, סביר שנראה תשואה טובה יותר בקרנות הפנסיה מאשר בקופות הגמל וביטוחי המנהלים, אך האם התוצאות יהיו שונות בתקופה של עליות? והאם גם בתקופה של עליות וירידות ולאורך זמן קרנות הפנסיה עדיפות?
לצורך בדיקת הסוגיה, השוואנו את תשואות קופות הגמל וקרנות הפנסיה ב-4 תקופות שונות. החל משנת 1999, ב-5 השנים האחרונות, 3 השנים האחרונות ובשנה האחרונה.
החל מ-1999
אם אנו בודקים את תוצאות ההשקעות החל מ-1999, אנו רואים כי ההבדלים אינם גדולים. קרנות הפנסיה השיגו תשואה מצטברת של 148.88% במהלך התקופה, בעוד קופות הגמל השיגו תשואה מצטברת של 140.48%.
יחד עם זאת חשוב לזכור, כי במהלך תקופה זו עבר השוק שינוי משמעותי.
הן קופות הגמל והן קרנות הפנסיה שינו עלויותיהן. מבעלויות של בנקים וההסתדרות עברו הקרנות והקופות לניהול השקעות של בתי השקעות וחברות ביטוח. משוק לא תחרותי אשר כמעט לא נמדד על פי תשואות, לשוק תחרותי מאד אשר נמדד בתשואה חודשית ומטבע הדברים הופך להיות "מסוכן ונועז" יותר.
מה לגבי תקופה קצרה יותר?
מבדיקה ממוצעת של 5 השנים האחרונות ניתן לראות כי קרנות הפנסיה השיגו תשואה ממוצעת של 6.83% לעומת 4.89% בממוצע בקופות הגמל. ב-3 השנים האחרונות השיגו קרנות הפנסיה תשואה ממוצעת של 7.61% לעומת 5.2% בממוצע בקופות הגמל. גם בבחינה של 12 החודשים האחרונים, קרנות הפנסיה מובילות עם תשואה של 4.99% לעומת 1.49% בקופות הגמל.
אז מה המסקנה?
עוד לפני שדיברנו על סוגיית דמי הניהול, אנו רואים כי קרנות הפנסיה, בזכות האג"ח המיועד מסוג ערד על חלק מנכסיהן, מצליחות להשיג תשואה גבוהה יותר, הן לזמן ארוך והן בפרקי זמן קצרים יותר. כיום, כשתקנות הניוד מאפשרות ניוד בין המכשירים הפנסיונים בינם לבין עצמם, קיימת חשיבות רבה לעובדה זו.
למרות כך, מובן כי סוגיית התשואות אינה היחידה וחוקי המס השונים החלים על הכספים הישנים, סוגיית הביטוח וסוגיית דמי הניהול משפיעים גם כן על החלטת החסכון של הפרט.
*הערות:
- הבדיקה על פי נתוני גמל נט ופנסיה נט כפי שמופיעים באתר משרד האוצר. הממוצע הוא של כלל קופות התגמולים והפיצויים האישיות וממוצע קרנות הפנסיה המקיפות כפי שמופיע באתרי משרד האוצר.
- אין לראות בתשואות העבר כתחזית לתשואות העתיד
- 5.מר פנסיה גמל 23/10/2011 17:39הגב לתגובה זויש לזכור שבקרנות הפנסיה סכום הםנסיה בפועל אינו רק תלוי תשואה אלא גם תלוי במצבה האקטוארי של הקופה, בעוד שבגמל אין מצב של גרעון אקטוארי
- 4.לא כדאי להפריש !! 23/10/2011 16:05הגב לתגובה זותגמולי העובד (5% מהשכר) חייבים במס הכנסה *בעת ההפקדה* וממוסים פעם שנייה כאשר תמשכו קצבה (" פנסיה" ) - מס הכנסה כפול! הפטור קיים רק למרכיב הפיצויים (8.33%) בפנסיה ובתנאי שלא משכתם פיצויים פטורים 15 שנה לפני היציאה לפנסיה
- תגמולי העובד והפרשות המעביד, כולם פטורים ממס (ל"ת)רונן 23/10/2011 20:57הגב לתגובה זו
- תגמולי המעביד פטורים 23/10/2011 21:56רק תגמולי המעביד פטורים
- 3.על פרמיה בפנסיה 23/10/2011 11:16הגב לתגובה זולעומת קופות הגמל, והעלות הביטוחית (לטוב ולרע) כשמבצעים השוואה בין פנסיה לקופ" ג..
- 2.מורי 23/10/2011 11:03הגב לתגובה זומה הסיבה שקיימת אפלייה בין החוסכים במסלול הפנסיה וקופ" ג וביטוח מנהלים .
- ירון שמיר 23/10/2011 14:46הגב לתגובה זושאלה מצויינת. בעבר הוגש בגץ בנושא ונקבע כי אפליה הינה רק בין שווים. באותו פסק דין קבע בית המשפט כי קרן פנסיה וביטוח מנהלים דומים אך לא זהים. יכול להיות שהיום בעקבות תיקון 3 תשובתו היתה שונה. יחד עם זאת האקלים ההשקעתי (יציאת הממשלה מהשוק) לא תאפשר לדעתי מתן הטבה דומה
- 1.הפוך גוטה הפוך 23/10/2011 10:50הגב לתגובה זושים לב מה כתבת: " כפי שכבר הזכרנו לא פעם, עמיתי קופות הגמל וביטוחי המנהלים (מ-1992) נהנים מהבטחה של אגח מיועד מסוג ערד עם תשואה אפקטיבית של 4.86% על 30% מנכסיהן, בניגוד לעמיתי קופות הפנסיה"
- ירון שמיר 23/10/2011 11:05הגב לתגובה זונפלה טעות בהגהה של הכתבה, תוקן בודאי שקרנות הפנסיה נהנות....
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
