עיני המשקיעים היו נשואות היום לפסגת בכירי האיחוד האירופי שנערכה בבריסל. המדינות המובילות את גוש האירו היו מאוד חלוקות ביניהן בקשר לדרכי הפתרון המשבר אך תוכניות לדיון עלו למכביר.

היום לא נסכם כל החלטות, אבל נעשה רוב העבודה", אמרה קנצלרית גרמניה לעיתונות יחד עם ניקולא סרקוזי לאחר שהאחרונים נפגשו עם יתר ראשי 27 המדינות באיחוד.

"הסכמה רחבה כבר לובשת צורה" הרחיב נשיא צרפת בהתייחסו לתוכנית שמטרתה לארגן מחש את הון הבנקים. רוב המחלוקות נוגעות ליוון ולשאלה כיצד למנף את תוכנית החילוץ בת ה-440 מיליארד דולר למנוע את התפשטות המשבר.

טרם פגישת מרקל וסרקוזי דיווח עיתון הוול סטריט ג'ורנל כי תוכנית שתזרים הון לבנקים היא המועדפת על באי הועידה. מדובר על הפרשה של בין 107 ל-108 מיליארד אירו להגדלת עתודות המזומנים של הבנקים, הסכמה שהושגה לאחר דיון מרתוני של 10 שעות. מהלך זה יגרום להעלאת דרישת ההון העצמי מהבנקים באירופה ל- 9%.

בתוך כך, כפי שהורגלנו לראות בחודשים האחרונים כל התבטאות או מסר בהקשר הזה של משבר החובות בגוש האירו יכולים להזיז שוק לכאן או לכאן. ביום שישי, לדוגמא, המדדים המובילים באירופה זינקו ברקע לתקוות מחודשות לפתרון המשבר. שרי האוצר של גוש האירו נפגשו כבר ביום ו' בבריסל בכדי להכין את הקרקע למה שכונה על ידם "חבילה מקיפה" למאבק במשבר החובות באירופה ובתוך כך הסכימו להזרמת כ-8 מיליארד אירו ליוון כפי שאושר כבר בשנה שעברה זאת למרות שיוון לא עמדה בדרישות שהוצבו לה.

ראשי הממשלות, שרי האוצר וחלק מנגידי הבנקים המרכזיים של 17 כלכלות גוש האירו צפויים לדון ב"תוכנית כוללת" לפיתרון המשבר ולנסות להגיע להסכמה על הרחבת קרן החילוץ (EFSF), דרכים לקיצוץ חובותיה של יוון מבלי שתכריז על חדלות פירעון, "מיגון" המערכת הבנקאית באירופה ווידוא כי איטליה וספרד לא "ידרדרו" למצב דוגמת זה של יוון, אירלנד ופורטוגל. במידה ולא יצליחו להגיע להסכמות סופיות תתקיים פגישת המשך ביום רביעי הקרוב.

60% תספורת ביוון

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, אמר בשיחה עם Bizportal כי הוא צופה לאחת משלוש האפשרויות הבאות: "או שנראה הגדלת התספורת לאג"ח היווניות של 60%, או שנראה תוכנית להזרמת נזילות לבנקים או שרשת הביטחון, קרן הסיוע, של ה-440 מיליארד אירו תורחב על ידי מינוף ל-2 טריליון". לדבריו, אם לא נראה לפחות רמיזה לאחת מהאפשרויות עד הפסגה הבאה, הדבר יהווה אכזבה למשקיעים.

גוש האירו מונה אמנם 17 מדינות אך השחקניות שמכתיבות את הטון הן כמו תמיד צרפת וגרמניה. המדינות המובילות חלוקות ביניהן בכמה סוגיות מפתח בשאלה איך לחזק את קרן החילוץ של אזור האירו ואיך להסדיר את החוב היווני. ביום ה' מרקל וסרקוזי אף הודיעו כי לא יוכלו להגיע להסכמות כבר היום ויזדקקו לפסגה השנייה ביום ד' הקרוב.

הקו שמוביל סרקוזי הוא פרו-אקטיבי יותר בעוד מרקל הרבה יותר זהירה. קנצלרית גרמניה, נתנוה תחת לחץ מצד גורמי פנים גרמניים כאשר האופוזיציה והקואולציה כאחד לא ששות להרחיב את קרן החילוץ ודורשות ממרקל פירוט למהלכיה. לטענתם משלם המסים הגרמני אשר נחסכו ממנו קיצבאות רווחה לא צריך לשאת על גבו את היוונים אשר חיו מעבר לאמצעים שלהם.

יש לזכור כי הבנק האירופי המרכזי הוא בעל התחמושת הגדולה ביותר והצעה של צרפת דיברה על הפקדת כספי קרן הסיוע לבנק, שיכול להלוות מהבנק האירופי המרכזי ולהוות גוף עוצמתי יותר. גרמניה וה-ECB שללו הצעו זו על הסף.

גרמניה מצידה הציעה כי מחזיקי אג"ח יוון יספגו תספורת כבדה, צעד שה-ECB וצרפת מתנגדים לו. ביום שישי פורסם דוח פקחים בינלאומיים ("טרויקה") לפיו אגרות החוב של המדינה יסבלו ממחיקות של 60% או שאתונה תזדקק למיליארדי אירו נוספים. הדוח מחזק את עמדת גרמניה בנושא.