זה ייגמר בראלי: על הסיבה ששוקי המניות יהיו ירוקים ב-Q4
בתקופה האחרונה שואלים אותי הרבה מה הערכות שלנו לגבי השוק. התשובה כי אנו צופים רבעון רביעי חזק מכמה טעמים אבל כולם מרוכזים בעובדה אחת, הוודאות בשוק צפויה לעלות ברבעון הנוכחי.
אין זה מפתיע ששוק ההון אוהב וודאות. כאשר יש חוסר השווקים נוטים להיות תנודתיים ולרוב הנטייה היא לכיוון השלילי. הגברת הוודאות, גם לתסריט רע (אבל לא קטסטרופה) תגרור לרוב עליות, שכן השוק מתמחר כבר היום חלק ניכר מהחששות כגון: פשיטת רגל של יוון, המשך התדרדרות של שוק האירו (אנו עדים למגמה של מוסדות אירופים אשר מוכרים נכסים מחוץ לאירופה ורוכשים אירו בכדי להקטין חשיפה), גלישה להאטה ואף מיתון עולמי.
להערכתנו, הגורם המשמעותי ביותר כרגע בשווקים העולמיים הינו החוב היווני. מה שמטריד את השווקים כרגע, הוא כיצד ייפתר משבר החובות ולא פחות חשוב, מתי הטרגדיה היוונית תהיה מאחורינו? ידוע לכל, כי הכסף בקופה של יוון הולך ונגמר כבר בחודש הקרוב, לכן יוון תזדקק להזרמת כסף באופן מיידי. אישור קרן החילוץ וההבנה כי יהיה פתרון ליוון, זו הסיבה לזינוק בשווקים בשבועיים האחרונים.
ברם, אי הוודאות עדיין מהווה גורם מרכזי. לראיה, הצהרתה של קנצלרית גרמניה, מרקל מיום שני, כי פתרון מלא לא צפוי שבוע הבא בפגישת שרי האוצר של ה-G20, שלח את שוקי העולם לירידות. צריך לזכור כי הזרמת כסף יכולה להיות גם פתרון זמני אשר שוק ההון לא יאהב.
אם זאת, חשיבה מחוץ לקופסא מובילה להבנה כי הפתרון המלא (ובשאיפה הסופי לבעיית החוב), צפוי בכל זאת להתגבש תוך חודש. ראיה לכך, ניתן למצוא בפגישה הצפויה ביום ראשון של שרי האוצר של מדינות ה-G20. מערכת הבנקאות האירופית (ובשרשור המדינות) חשופה במאות מיליארדים ליוון, בין אם לאג"ח ובין אם דרך CDS-ים.
עד היום מרבית הבנקים באירופה לא הפחיתו את החוב היווני מהמאזנים שלהם, שכן בדוחות של חציון ראשון 2011 עוד ניתן היה לחלום כי יוון לא תאלץ לפשוט רגל. יחד עם זאת, כפי שניתן לראות בטבלה, שוק ההון מתמחר מחיקה משמעותית של החוב היווני מהמאזנים של הבנקים באירופה. מכיוון שבדוחות של רבעון 2 הייתה עוד אי וודאות לגבי יוון, הבנקים באירופה לא נדרשו לתת גילוי מלא בדוחותיהם הכספיים ולא נאלצו לבצע מחיקות. כמובן, שישנם בנקים אשר שמרניים יותר מאחרים (או שמא החשיפה שלהם ליוון קטנה יחסית) וביצעו הפחתה במאזנים שלהם (לרוב קטנה מידי).
ברם, בדוחות של הרבעון השלישי סביר להניח כי אף פירמת רואי חשבון מהביג 4 לא תאפשר לבנקים לפרסם דוחות מבלי לתת גילוי מלא של מה החשיפה שלהם לחוב יווני. כמו כן לבצע הפחתה משמעותית במאזנים. לפיכך, ישנו אינטרס משמעותי של הבנקים באירופה לסיים את סוגיית החוב היווני תוך חודש על מנת לתת דוחות לרבעון השלישי לאחר הפחתה במאזנים על בסיס נתוני אמת ולא שמרנות חשבונאית אשר עלולה לגרום למחיקה גדולה מעבר למחויב.
תחת ההנחה כי ההפחתה תהיה נמוכה משמעותית מהמגולם בשוק, פרסום הדוחות בצירוף הודעה על הסדר חוב יווני ייתן משב רוח חיובי לשוקי ההון בעולם. שווקים חיוביים, תחושה של שליטה בחוב הלאומי של מדינות אירופה הם דברים שגם קנצלרית גרמניה מרקל וגם נשיא צרפת סרקוזי זקוקים לו כמו אוויר לנשימה.
- 8.להיות מסריחחחחח מכסף 19/10/2011 09:55הגב לתגובה זוזה לא קל להחזיק צוות של 10 בכירים במשכורת ממוצעת של 70 אלף בחודש , בשביל זה צריך בערך 300 מליון שקל בהפקדות עם דמי ניהול של 2.9% . הבעיה היחידה - יש 8.5 מליארד שקל בקרנות , ז" א צריך לחלק עוד 238 מליון שקל בשנה למישהוא....בעיה !
- 7.ראליסט 18/10/2011 19:45הגב לתגובה זוהאדון הלמן מדבר רק מהפוזיציה, כמו אדון ספיבק שמספר לנו שהשוק יסיים את 2011 בתשואה חיובית. כל בעלי בתי ההשקעות חושבים רק על דמי הניהול ומפיצים כתבות שאין להם כל בסיס במציאות. המציאות היא עגומה. אירופה בשקיעה של 3 שנים. בעוד חצי שנה איטליה פושטת את הרגל ואחריה שאר מדינות ארופה. המצב לא הולך להשתפר גם אם אנחנו במלכודת דובים כרגע.
- 6.זחוח מרושע עשיר 18/10/2011 19:36הגב לתגובה זומה שנעלם מבינתי זה איך לעזאזל השרלטן הזה מופיע בכול מקום ? ביזפורטל . דה מרקר . גלובס. כלכליסט . ככר השבת ? ועוד רבים וטובים . מאות כתבות ומאמרים וניתוחים, אחד סותר את השני , אחד מגחך את השני, אחד לקנות אחד למכור . אחד קטסטרופה אחד ראלי , הכול חרטא - דבילים תתעוררו מזמברים את אימא שלכם ב### . מה קורה פה ? זה חוקי ? משהוא מסריח לי כהונאה אחת גדולה . אם היתה עיתונות עם מיליגרם אחד של אנטגריטי הינו כבר מזמן מבינים את החידה . אני איש מאמין , ואני מייחל ומתפלל שתיפסק ההונאה הזו , והרבה אחרות .
- 5.ראובן 18/10/2011 18:13הגב לתגובה זותמורת דמי ניחול של 2.9% תגידו שלום לכספכם בקרן של השוטים " הלמן-אלדובי הזדמנות"
- 4.פיני 18/10/2011 17:08הגב לתגובה זומותר להם לרשום הפסד מקניית אגחים כרווח כיוון שכיום הם יכולים לקנות אותם בזול יותר
- 3.זחוח עשיר (2 18/10/2011 17:04הגב לתגובה זואתה תותח ! ! ! נשפכתי מצחוק ! ! ! הפתיים תמיד נתפסים בחכה ! ! ! ותמיד יש פתיים חדשים ! ! ! ויש שמשלמים גם על כורחם דרך קרן פנסיה ונאמנות הסתדרות וכ"ו . ככה זה בחיים ! ! ! רק שיקשיבו לך ! ! !
- 2.LLL 18/10/2011 16:10הגב לתגובה זותחליט או שאתה טיפש או שאתה שקרן ורוצה עמלות מאנשים ?! המצב בעולם זוועה , אין אפילו קרנית אור קטנה כרגע , הכל משחקי מלים והדפסות , והעברת חוב מכאן לכאן , הכל יתפוצץ !! האבטלה גבוהה בכל מקום , על מה ולמה עליות ??!
- 1.מפרגן להלמן אלדובי 18/10/2011 11:18הגב לתגובה זואין ספק שהמשפט תקף גפ לגבי שוק ההון :)
- זחוח מרושע עשיר 18/10/2011 12:17הגב לתגובה זואחרי שבוע עליות , שוטה הכפר מחליט שהבורסה תעלה . הבנאדם לא על סמים , הוא לא מטומטם , הוא רק רוצה את הדמי ניהול שלכם -עדר פתיים שלי . כך עובדת השיטה : הוא מבטיח עליות ותשואה . עדר פתיים ניתפס בחכה . הפוזציה נופלת ואז הוא יגיד " זה מפולת של פעם ב77.5 שנים " הדמי ניהול כבר בכיס . שקט לשנה . חזרה לראש הדף .
- אידה 18/10/2011 15:39אין יותר אמת מהתגובה מס 1, כל מלה בסלע, טוב שאנשים לומדים מנסיון.
- אבי. ד 18/10/2011 12:41מספר ימים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדחייה משאירה בעירייה חור תקציבי של מיליוני שקלים, כי התקציב נבנה על בסיס הכנסות צפויות מהמהלך. מהצד של העסקים בבורסה, הדחייה מונעת קפיצה מיידית של מאות שקלים למ”ר. ברקע נשארת גם הטענה הכלכלית של העירייה על שינוי אופי האזור והיקפי פעילות של מיליארדי שקלים בשנה. כשהכנסה מתוכננת לא נכנסת, הלחץ עובר לתעדוף פרויקטים ושירותים עירוניים, ולסיכוי שהוויכוח יחזור בגלגול אחר בסבב הבא.
