סגירה באירופה: הדאקס נפל 3% בהובלת הבנקים, מניית בנק דקסיה צללה 22%

השווקים מאבדים גובה: הדאקס משלים נפילה של 32%. המעו"ף נפילה של 24%. בארה"ב, ה-S&P500 יורד 0.6% ומשלים קריסה של 21% מאז מאי - צפו בגרף המדד משנת 2010
אריאל אטיאס | (9)

יום אדום במיוחד נרשם היום בבורסות העולם, כאשר באירופה נסגר המסחר בירידות שערים מתונות יותר מאילו שנרשמו מוקדם יותר היום. סקטור הבנקאות המשיך להחיבט, זאת כל עוד החששות מקריסת יוון לא יתפזרו. "יש מקום לדאגה אמיתית ליכולת פירעון החובות של הבנקים באירופה" אמר היום לואיס קופר, אנליסט ב-BGC לאתר מרקט וואצ' (market watch)

הבורסות בניו יורק נפתחו במגמה שלילית. אולם בשעה האחרונה הירידות מתמתנות והנאסד"ק אף עבר לעליות. ה-S&P500 מתקן מעלה מירדה של 2% בפתיחת המסחר ויורד כעת רק 0.6%. בכך, משלים קריסה של 21% מאז מאי האחרון.

הירידות התחזקו במהלך היום לאחר שראש ממשלת לוקסמבורג המשמש כיו"ר ועדת שרי האוצר באירופה, ג'ן-קלוד ג'אנקר, הודיע על בשעות הבוקר היום (ג') כי המשך השיחות בדבר חילוצה של יוון נדחה לאמצע נובמבר, כאשר הם ממתינים לסקירה מלאה מה'טוריקה' לגבי יישום הרפורמות של יוון. הדאקס סיים בירידה של 3%, הפוטסי 2.6% והקאק 2.6%. בארה"ב נסחרים במגמה מעורבת: S&P500 יורד 0.6% ואילו הנאסד"ק עולה 0.6%. להלן גרף ה-S&P500 משנת 2010:

שרי האוצר של מדינות האירופי התכנסו אמש בכדי לדון בשינויים בתוכנית החילוץ שאושרה ליוון בחודש יולי. השרים נתנו אינדיקציה ברורה, כי הם מוכנים להבליג על כישלונה של יוון לעמוד ביעדים שהוצבו למדינה הכושלת כתנאים לקבלת כספי סיוע נוספים.

יוון אמורה לקבל סיוע בסך 8 מיליארד אירו זאת כחלק מתוכנית הסיוע שניתנה לה ב-2010, אך כיוון שלא הצליחה לעמוד באבני הדרך שסוכמו עם מדינות גוש האירו וקרן המטבע הבינלאומית הכספים עדיין לא הועברו אליה. במידה והתשלום לא יועבר לה בימים הקרובים, בכירים במדינה הזהירו, כי היא לא תוכל לעמוד בהתחייבותיה.

בנוסף לכך, השרים בוחנים לשנות את חבילת הסיוע השנייה ליוון בצורה כזאת שתוביל להשתתפות של 159 מיליארד אירו מצד המשקיעים ולא 50 מיליארד אירו, כפי שדובר ביולי.

אם זה לא הספיק, ענק הבנקאות גולדמן זאקס עדכן היום את תחזיותיו וצופה כי משבר החובות באירופה רק יחמיר וכלכלות גרמניה וצרפת יגלשו למיתון. גוש האירו צפוי ליפול למיתון ברבעון הרביעי של 2011 וברבעון הראשון של 2012, כאשר הכלכלה צפויה להתכווץ ב-0.1% בכל רבעון. "חוסר הוודאות בנוגע לתחזיות הוא מהותי ותלוי בעיקר על הפתרונות שימצאו לבעיות בגוש האירו", אמרו כלכלני גולדמן זאקס.

סקטור הבנקאות באירופה חטף מכה קשה כאשר הבנק הבלגי הודיע כי הוא יקבל את תמיכת שרי האוצר של בלגיה וצרפת במטרה לפצל את הבנק לשני גופים נפרדים על מנת למנוע את הגעתו לחדלות פרעון. מניית הבנק התרסקה 21% במהלך יום המסחר, כאשר גם דיוטשה סיום יום רע עם ירידה של 4%.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לא לומד לקח 04/10/2011 16:38
    הגב לתגובה זו
    לא שמעתי בקול ההגיון נהרתי אחרי העדר. הייתה לי פעם דירה עכשיו נותר לי חדר...
  • כמוני כמוך 05/10/2011 07:55
    הגב לתגובה זו
    והגעתי ל6 דירות ועכשו יש לי 3 זה העולם לא להשבר ולא לפחד לך אחרי תחושות הבטן
  • 5.
    להיזהר להיזהר קסם לונג פי שלוש (ל"ת)
    גלעד 04/10/2011 16:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עלאק " מיתון עדין" (ל"ת)
    משתמשים במכבסת מילים 04/10/2011 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רציונאליסט 04/10/2011 10:28
    הגב לתגובה זו
    אין איזה הודעה שלילית
  • דן 04/10/2011 13:48
    הגב לתגובה זו
    אנשים עשו בוחטות, ממשים, רוצים לשים חלק בכיס
  • תלמד לנתח טכנית ותבין מה קורה שם... היה צפוי (ל"ת)
    עידן 04/10/2011 12:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין אם מעופניקים שוב נגד זרם יצליחו להחזיק (ל"ת)
    מדדים למעלה? 04/10/2011 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וטוטו מיתון ואבטלה בארץ (ל"ת)
    זהירות אנשים המשבר . 04/10/2011 10:13
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.