סגירה באירופה: הדאקס נפל 3% בהובלת הבנקים, מניית בנק דקסיה צללה 22%
יום אדום במיוחד נרשם היום בבורסות העולם, כאשר באירופה נסגר המסחר בירידות שערים מתונות יותר מאילו שנרשמו מוקדם יותר היום. סקטור הבנקאות המשיך להחיבט, זאת כל עוד החששות מקריסת יוון לא יתפזרו. "יש מקום לדאגה אמיתית ליכולת פירעון החובות של הבנקים באירופה" אמר היום לואיס קופר, אנליסט ב-BGC לאתר מרקט וואצ' (market watch)
הבורסות בניו יורק נפתחו במגמה שלילית. אולם בשעה האחרונה הירידות מתמתנות והנאסד"ק אף עבר לעליות. ה-S&P500 מתקן מעלה מירדה של 2% בפתיחת המסחר ויורד כעת רק 0.6%. בכך, משלים קריסה של 21% מאז מאי האחרון.
הירידות התחזקו במהלך היום לאחר שראש ממשלת לוקסמבורג המשמש כיו"ר ועדת שרי האוצר באירופה, ג'ן-קלוד ג'אנקר, הודיע על בשעות הבוקר היום (ג') כי המשך השיחות בדבר חילוצה של יוון נדחה לאמצע נובמבר, כאשר הם ממתינים לסקירה מלאה מה'טוריקה' לגבי יישום הרפורמות של יוון. הדאקס סיים בירידה של 3%, הפוטסי 2.6% והקאק 2.6%. בארה"ב נסחרים במגמה מעורבת: S&P500 יורד 0.6% ואילו הנאסד"ק עולה 0.6%. להלן גרף ה-S&P500 משנת 2010:
שרי האוצר של מדינות האירופי התכנסו אמש בכדי לדון בשינויים בתוכנית החילוץ שאושרה ליוון בחודש יולי. השרים נתנו אינדיקציה ברורה, כי הם מוכנים להבליג על כישלונה של יוון לעמוד ביעדים שהוצבו למדינה הכושלת כתנאים לקבלת כספי סיוע נוספים.
יוון אמורה לקבל סיוע בסך 8 מיליארד אירו זאת כחלק מתוכנית הסיוע שניתנה לה ב-2010, אך כיוון שלא הצליחה לעמוד באבני הדרך שסוכמו עם מדינות גוש האירו וקרן המטבע הבינלאומית הכספים עדיין לא הועברו אליה. במידה והתשלום לא יועבר לה בימים הקרובים, בכירים במדינה הזהירו, כי היא לא תוכל לעמוד בהתחייבותיה.
בנוסף לכך, השרים בוחנים לשנות את חבילת הסיוע השנייה ליוון בצורה כזאת שתוביל להשתתפות של 159 מיליארד אירו מצד המשקיעים ולא 50 מיליארד אירו, כפי שדובר ביולי.
אם זה לא הספיק, ענק הבנקאות גולדמן זאקס עדכן היום את תחזיותיו וצופה כי משבר החובות באירופה רק יחמיר וכלכלות גרמניה וצרפת יגלשו למיתון. גוש האירו צפוי ליפול למיתון ברבעון הרביעי של 2011 וברבעון הראשון של 2012, כאשר הכלכלה צפויה להתכווץ ב-0.1% בכל רבעון. "חוסר הוודאות בנוגע לתחזיות הוא מהותי ותלוי בעיקר על הפתרונות שימצאו לבעיות בגוש האירו", אמרו כלכלני גולדמן זאקס.
סקטור הבנקאות באירופה חטף מכה קשה כאשר הבנק הבלגי הודיע כי הוא יקבל את תמיכת שרי האוצר של בלגיה וצרפת במטרה לפצל את הבנק לשני גופים נפרדים על מנת למנוע את הגעתו לחדלות פרעון. מניית הבנק התרסקה 21% במהלך יום המסחר, כאשר גם דיוטשה סיום יום רע עם ירידה של 4%.
- 6.לא לומד לקח 04/10/2011 16:38הגב לתגובה זולא שמעתי בקול ההגיון נהרתי אחרי העדר. הייתה לי פעם דירה עכשיו נותר לי חדר...
- כמוני כמוך 05/10/2011 07:55הגב לתגובה זווהגעתי ל6 דירות ועכשו יש לי 3 זה העולם לא להשבר ולא לפחד לך אחרי תחושות הבטן
- 5.להיזהר להיזהר קסם לונג פי שלוש (ל"ת)גלעד 04/10/2011 16:18הגב לתגובה זו
- 4.עלאק " מיתון עדין" (ל"ת)משתמשים במכבסת מילים 04/10/2011 10:35הגב לתגובה זו
- 3.רציונאליסט 04/10/2011 10:28הגב לתגובה זואין איזה הודעה שלילית
- דן 04/10/2011 13:48הגב לתגובה זואנשים עשו בוחטות, ממשים, רוצים לשים חלק בכיס
- תלמד לנתח טכנית ותבין מה קורה שם... היה צפוי (ל"ת)עידן 04/10/2011 12:54הגב לתגובה זו
- 2.מעניין אם מעופניקים שוב נגד זרם יצליחו להחזיק (ל"ת)מדדים למעלה? 04/10/2011 10:27הגב לתגובה זו
- 1.וטוטו מיתון ואבטלה בארץ (ל"ת)זהירות אנשים המשבר . 04/10/2011 10:13הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
