הבורסות לאן? משירותי המין בלטביה ועד 'מדד הפופקורן' - 15 האינדיקטורים ההזויים

בזמן שמנהלי ההשקעות הגדולים חלוקים בדעתם לגבי כיווון השווקים, באתר סטריט אינסיידר החליטו להציג את האינדיקטורים הפחות סטנדרטים. צפו ברשימה...
סתיו שירייב | (22)

מידי יום מתפרסמים נתוני מאקרו רבים ברחבי העולם המספקים פרנסה לכלכלנים אשר דואגים לפרשם ולספק לציבור המשקיעים תמונה כוללת לגבי מצב הכלכלה. אולם בתיאוריה קיימים מספר אינדיקטורים אשר יכולים לספק למשקיע אינדיקארטורים אלטרנטיבים.

באתר האינטרנט סטריט אינסיידר אספו 15 מדדים 'הזויים' והזויים פחות לבחינת המצב הכלכלי:

מדד הפרסומת של חיילי מארינס

לפעמים הפרסומות לגיוס חיילי מארינס בארה"ב, עשויות להצביע על התפתחות בשוק העבודה המקומי. לפי התיאוריה, בזמנים קשים נרשמות יותר פניות לכוחות מארינס. אולם, כאשר נרשמת כמות גדולה של של פניות הפרסומות לגיוס החיילים הופכות ליותר מאיימות על מנת לסנן את הפונים.

מדד הזונות בלטביה

עניין פשוט של היצע וביקוש - במהלך תקופות של גאות בעסקים נשים רבות מצליחות למצוא ביתר קלות מקור פרנסה ולפיכך מספר היצאניות פוחת וזה גורם לעליית מחירי שירותי המין. להוכחה, בשיא המשבר הכלכלי ב-2009 מחירי שירותי המין בלטביה צנחו לרמה של 60 דולר ללילה.

מדד תחתוני גברים

לפי התיאוריה, בתקופות משבר גברים רבים ממעטים לקנות הלבשה תחתונה במטרה לחסוך עוד כמה פרוטות. לפי המחקר שנערך על ידי חברת מחקר MINTEL במהלך המשבר הכלכלי האחרון בשנת 2009 חלה ירידה ראשונה מאז 2003 בהיקף המכירות תחתוני גברים.

מדד צריכת בירה

בתקופות משבר אוהדי בירה רבים מעדיפים לחזור הביתה לאחר יום עבודה ארוך במקום ללכת לשתות בירה בפאב שכונתי עם חברים במטרה לחסוך כסף. דפוס התנהגות זה גורם לירידה במכירות הפאבים ולירידה בהיקף המשרות בתעשייה הקשורה לבירה. במהלך שנים 2008 עד 2010 תעשיית הבירה באירופה פיטרה 12% מהעובדים וזאת בהשוואה ל-2% לשאר הסקטורים בכללותם.

מדד התסרוקות הנשיות ביפן

בתקופות שגשוג נשים נוהגות לבלות זמן רב בסלוני יופי ושיער, אולם בתקופות משבר הנשים מעדיפות לקצץ את שיערן בעוד מספר סנטימטרים משבדרך כלל וזאת על מנת לחסוך ביקור במספרה. המגזין היפני 'ניקיי' ערך מחקר אשר תוצאותיו הצביעו כי האורך הממוצע של הנשים ביפן התקצר בכמה סנטימטרים במהלך המיתון ב-1997.

מדד גובה החצאיות

מדד נוסף למצב הכלכלה גם הוא קשור לנשים. לפי תיאוריה קיים קשר בין גובה החצאיות של נשים לבין המצב הכלכלי. המדד פותח על ידי כלכלן ג'ורג' טיילור ב-1920. כמובן שהתיאוריה גורסת כי שככל שעסקים פורחים כך מתצקרות החצאיות.

מדד הפופקורן

לפי התיאוריה בתקופות משבר האנשים במטרה לצמצם בהוצאות נוהגים לפקוד את יותר ויותר בתי קולנוע. כך בשנת 2009 נרשמה אחת השנים החזקות בתעשיית בתי הקולנוע.

מדד סגירת העסקאות של סוכני המכוניות

בתקופות משבר כאשר העסקים בשוק הרכב מציגים ביצועים חלשים, סוכני המכוניות מוכנים להתפשר יותר וללכת לקראת הקונה ומוירים את המחיר עבור המכונית המבוקשת. נציין כי במהלך 2008 נרשמו הנחות ענק בשוק הרכב האמריקני, כאשר ענקיות כמו פורד, GM וקרייזלר נתקעו עם כמות מלאי גדולה במיוחד.

מדד הגוגל

כמובן שאי אפשר בלי גוגל. מנוע חיפוש הגדול בעולם יכול לספק מידע לגבי מגמות חיפוש למילים כמו 'דרושים', 'אבטלה' ועוד מילים רבות באותו סגנון, היכולות להצביע על העדפות הגולשים.

מדד הצעצועים בארוחות ילדים

לפי התיאוריה, ניתן להבחין במגמות הכלכליות בשוק על ידי התבוננות בתכולת האריזות של ארוחות ילדים. כך בתקופות משבר נוהגות רשתות מזון רבות להפחית במידה רבה את המתנות לילדים.

מדד קופסאות שימורים

צרכנים רבים משנים את הרגלי האכילה בעתות משבר ועוברים לצריכה מוגברת של קופסאות שימורים וזאת במטרה לחסוך בעלויות. במהלך 2009 חל זינוק של 23% בביקוש לקופסאות שימורים של שעועית אפויה.

מדד הליפסטיק

המדד שפותח על ידי לאונרד לאודר, יו"ר חברת קוסמטיקה אסטי לאודר, מצביע על קשר בין קניית ליפסטיקים לבין רכישה של מוצרי יוקרה. כך לפי המדד, בתקופות משבר הנשים נוהגות להעדיף יותר קניית ליפסטיקים מאשר מוצרי יוקרה כמו תיקים ונעליים. את האישוש לתיאוריית המדד ניתן לקבל מנתוני המכירות של הליפסטיקים מאז המיתון שהגיע לאחר 11 ללספטמבר, אז המכירות הוכפלו.

מדד העניבות

בעצם מדובר בשני מדדים: לפי הראשון בתקופות משבר גברים רבים רוכשים יותר עניבות מהממוצע וזאת על מנת ליצור רושם של אדם רציני ועובד על מעסיקיהם. לפי המדד השני - העניבות הופכות לצרות יותר בתקופות המשבר ולבהירות יותר בתקופות התאוששות.

מדד הקבלנים

מדובר במדד המודד את משך זמן ההמתנה לשיחה חוזרת מקבלן שיפוצים. כאן הקשר הוא די ברור, בתקופות פריחה הקבלנים עמוסי עבודה ולכן גם הזמן ההמתנה לשיחה מקבלן מתארך בגלל שהאחרון עסוק עם לקוחות אחרים.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    שמואל 30/09/2011 12:23
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מעליבה את האינטליגנציה של הקורא. דחילקום מה זה השטויות האלה??????
  • שמואל, אל תהייה כל כך רציני. חג היום. תשתחרר (ל"ת)
    חביבי, תשתחרר..... 13/10/2011 19:28
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    כשהעסקים מרוויחים - סימן שהמצב הכלכלי טוב. (ל"ת)
    א 27/09/2011 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    במדד נוחי וסולטן לא משנה מה המצב הכלכלי..צול (ל"ת)
    הצינור תמיד יהיה 4!! 27/09/2011 06:55
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    רוני 26/09/2011 12:48
    הגב לתגובה זו
    מדד הזונות נורא משעשע וזה מוסיף מעט פלפל לבורסה בתל-אביב.שנה טובה לכולם.
  • 16.
    שכחתם את מדד הביג מק (ל"ת)
    ראובן 26/09/2011 08:25
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    שימשון 25/09/2011 22:17
    הגב לתגובה זו
    יצאו לפנסיה .
  • 14.
    ראלי 25/09/2011 21:25
    הגב לתגובה זו
    מה אתם מחפשים שטויות תראו את כל הבורסות שנסחרו היום לא כולל תל אביב כולם בלי יוצא מהכלל ירדו וירידות משמעותיות.ראו בבלומברג או במקורות מידע אחרים
  • 13.
    123 (ל"ת)
    כתבה נחמדה מאוד 25/09/2011 21:16
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מדד הבורסה הוא קובע את מדד הזונות (ל"ת)
    דני 25/09/2011 21:05
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אמיל 25/09/2011 20:55
    הגב לתגובה זו
    לגבי היצאניות מלטביה, הרי מדובר במדינה די עניה ובעתות משבר אין תיירות. מכאן הירידה בתעריף
  • 10.
    גד 25/09/2011 20:52
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לאתר ביזפורטל. סוף סוף כתבה רצינית ומכובדת, המאפשרת למשקיע הסולידי, מדדים רלבנטיים וחשיבה עצמאית על השוק !!!
  • 9.
    אחת שמבינה 25/09/2011 20:24
    הגב לתגובה זו
    שממש חבל ששכחו לציין את מדד הבייגלה שקובע בנחרצות שכמה שהביגלה יותר שמן כך החור יותר קטן
  • 8.
    מדד נרקומנים. (ל"ת)
    חסר 25/09/2011 20:23
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מדד השחיתות בארץ? (ל"ת)
    מה עם 25/09/2011 20:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ראל 25/09/2011 20:12
    הגב לתגובה זו
    זה גם משהו הזוי נתנו להם דבש לא נפט אולי בראש השנה לפתוח בעצם לוסקין לא אמין זה מסוכן.........
  • 5.
    העם מאס בשטויות 25/09/2011 20:04
    הגב לתגובה זו
    העם רוצה עיתונות רצינית
  • קמצ לחייך לא יזיק כתבה נהדרת... (ל"ת)
    מצחיק 25/09/2011 22:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דני יותם 25/09/2011 20:01
    הגב לתגובה זו
    מה עם מדד הזנות בדרום תל אביב?
  • 3.
    דני יותם 25/09/2011 20:00
    הגב לתגובה זו
    חזק ביזפורטל
  • 2.
    ערן 25/09/2011 19:59
    הגב לתגובה זו
    לכתוב ולהפחיד
  • 1.
    שגריר סדום 25/09/2011 19:47
    הגב לתגובה זו
    בזמן פריחה כשהבורסה עולה רמת הטוסטסטרון עולה וכך גם הדרישה למין ככל שמפסידים בבורסה רמת הטוסטסטרון יורדת וכך גם הדרישה לשירותי מין, אין יותר מדד אמין מזה , כל השאר הזויים . חחחחח
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.