זרם ההכחשות נמשך: נגיד הבנק הצרפתי - "אין צורך בתוכנית מימון לבנקים בצרפת"
השמועות צפויות לתפוס את הבמה המרכזית בעוד המשקיעים נאחזים בכל שביב של מידע על מנת לנווט בסערת הרגשות שתקפה את השווקים לאחר שנגיד הבנק המרכזי בצרפת שלל את השמועה בדבר עסקה סודית בין צרפת וגרמניה בגובה 1.7 טריליון דולר במטרה להציל את גוש האירו ולאפשר ליוון להשתמט מחובותיה.
נכון ליום שישי התשואה על האג"ח היווני לשנתיים נסחרת כבר ברמה של 69.7%, זאת לאחר נפילה של כמעט 15% רק בשבוע האחרון (בכל יום בשבוע האחרון האיגרות איבדו גובה). ממחירי ביטוחי האשראי של יוון משתקף כי הסיכוי לפשיטת רגל עומד על 90%.
נגיד הבנק הצרפתי הדגיש כי הבנקים הצרפתים יציבים כאשר הוא מציין כי "הבנקים הצרפתיים לא מחביאים אף נכס רעיל בדוחותיהם", כשהוא רומז על הנעשה מעבר לים, בארה"ב. כאשר התבקש להגיב על השמועה של תוכנית מימון מחדש לבנקים הצרפתיים, הגיב נוייר כי "אין לנו תוכנית כזאת וגם אין לנו צורך באחת".
במהלך תדרוך לא רשמי במסעדה בוושינגטון, היכן שנפגשו נציגים מהבנק העולמי והקרן המוניטרית העולמית במטרה לעלות אסטרטגיות ללחימה במשבר הפיננסי, בכיר ממשרד האוצר הודה כי סביר כי המלווים של יוון יאבדו כמחצית מכספם מה שיגרום למכה אנושה עבור הכלכלה העולמית.
בתגובה לכך הגיב נגיד הבנק הצרפתי ואמר כי "ליוון יש תוכנית ועליה ליישם אותה. בכל אופן, זה ברור שלגוש האירו בעיות משלו שהוא צריך לפתור". למרות ששרים ברחבי אירופה ממשיכים להתעקש כי על יוון לכבד את התחייבויותיה, מאחורי דלתיים סגורות, ה-G20 הסכים כי יוון לעולם לא תוכל לעמוד בתשלום אדיר של 350 מיליארד יורו המרכיבים את החוב הממשלתי במדינה.
משכך, ב-G20 נעשות הכנות לקראת "חדלות פירעון מאורגנת" שתאפשר את תשלום חובותיה של יוון למספר חודשים בשווי 5 מיליארד יורו. במהלך התקופה הזו, ינסו ארה"ב והאיחוד להקים חבילת חילוץ כוללת בשווי 2.1 טריליון דולר, כחלק מהמאמץ המשותף לטפל בזליגת המשבר לאיטליה, ספרד ופורטוגל.
נציין, כי הפאניקה של יום שישי החלה לאחר סעודת ה-G20 שאליה הצטרפו עיתונאים כלכליים בכירים במסעדת הפאלם סטייק האוס. לאחר מספר שעות עלתה כותרת ברשת 'סקיי ניוז' כי "שרי ה-G20 מתכוננים לקראת חדלות פירעונה של יוון". למרות הכחשות ראשוניות, הבכירים שנכחו בארוחה הודו כי "תסריט שכזה אכן נדון מאחורי הקלעים".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
