"'אויש' הבנקים שוב חטפו"; הם פשוט לא מוצאים את הסיבה לתנודתיות

ג'נט צ'יקו | (10)

כארון הוא משיט המעבורת של אל השאול האדס. המיתולוגיה מספרת שהוא העביר מתים לצידו השני של נהר האכרון, רק אם היה ברשותם מטבע לתשלום עבור הנסיעה. לכן היוונים הקדמונים נהגו לקבור את מתיהם כשמטבע טמון מתחת ללשונם, כדי שלא יאלצו לנדוד לנצח לאורך גדות הנהר.

פעמים בודדות בלבד התיר כארון לאנשים חיים לשוט במעבורתו ולהיכנס אל תחומיה הפנימיים של ממלכת השאול. בין היתר, הוא אפשר זאת למוזיקאי המוכשר אורפאוס, שהצליח לעשות כן באמצעות נגינתו העצובה והיפה שריככה את ליבו של כארון.

האם כזה הוא גם פפנדריאו, בן אנוש בשר ודם, ראש ממשלת יוון? האם הצליח להערים על כארון ולמנוע ממדינתו להצלות בלהבות השאול, או שמא זו הקנצלרית מרקל שקפצה על הסירה והשתלטה על המשוטים.

יועצים ומשקיעים בפרט כל הזמן תרים אחר הסיבה לעליות והירידות בבורסה. ובכל אמצעי המדיה מספקים להם את הסיבות. בתחילת השבוע כשהשוק צנח - שמועות שיוון פושטת רגל. בהמשך השבוע כשהשוק זינק - ייוון תקבל סיוע מקרן המטבע הבינלאומית. כשהודיעו על הורדת הדירוג של איטליה, השוק הגיב באופן מפתיע בעליות. טוב כנראה שלשטויות של ברלסקוני כבר התרגלנו.

"מי בכלל זוכר את כל הבעיות שלנו עם הפלסטינאים כשאירופה בוערת?" אמרה לי היועצת מאחד הבנקים בסניף הראשי בחיפה. והיא המשיכה ב - "שלא לדבר על זה שכבר לא ברור מה לקנות, פעם זה היה סקטור הבנקים ורואים איך הוא חוטף ואז מחזיר. עכשיו עם הורדות הדירוג לבנקים סיטי ובנק אוף אמריקה, אויש".

ל-"אויש" התווסף אנחה כבדה ולא בכדי. סקטור הבנקים הוא ללא ספק אחד הסקטורים שמרכז הכי הרבה עניין אצל היועצים. הרי הרעיון היה פשוט וקל, לפני שלוש שנים הצלנו את הבנקים, והבנקים בתמורה היו אמורים להציל את הכלכלה. בפועל, זה לא בדיוק עבד כך, אפשר להבין את מרמור היועצים.

אם כך הישיבה על הגדר ממשיכה לאפיין גם את השבוע החולף אצל היועצים. הקרנות השקליות הקצרות (עד שנה) עדיין מככבות בתיקי הלקוחות בסמוך לפדיונות בקרנות המנייתיות ושאר קרנות אגרות החוב. כחלק מהתפקיד שלי אני גם מקיימת פגישות לניהול תיקים עם לקוחות פרטיים. מעניין לראות כי לקוחות שהיו מצפים בנונשלנטיות לתשואה של 9% היום מנסים בעיקר לשמור על כספם ולקבל את הפיצוי לאינפלציה ולאו דווקא לקחת סיכונים. לעומת זאת תמיד יהיו את אלה שבכלל לא מוכנים להיות במשחק ושמים את הכסף מתחת לבלטות.

אולי כדאי שפפנדריאו ישמור את אחת מהמטבעות שהוא מקבל מה-IMF מתחת ללשון.. Just in case

לטורים קודמים:

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כתיבה יפה - אבל איפה הנקודה? (ל"ת)
    בובו 23/09/2011 19:41
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גיא כהן 23/09/2011 17:09
    הגב לתגובה זו
    מעניין לראות את הנקודת מבט הזו שלהפתעתי אובייקטיבית
  • 5.
    היווניה הגדולה 23/09/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
    אז מה, בסוף יוצא שהשקל עובד הכי טוב? או שלא? מה את אומרת??
  • 4.
    לפי 23/09/2011 11:52
    הגב לתגובה זו
    לא יודעת מה איתכם -אבל אני מכורה לטור החדש! עוד לא ראיתי כזאת כותבת יצירתית!!!!! מצחיק, מעניין, זורם וכתוב ברמה גבוהה. סחטיין עלייך!
  • אהבתי מאוד את הכתיבה והסגנון (ל"ת)
    דייב 23/09/2011 13:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שי 23/09/2011 09:44
    הגב לתגובה זו
    מה שאותי מעניין זה איך זה שזה הסיוע השישי שהם מקבלים והם לא הצליחו עדיין לעמוד על הרגליים, לא נראה לי שכארון יפסח עליו הפעם, ואחלה כתיבה אהבתי
  • 2.
    antisopiralist 22/09/2011 23:34
    הגב לתגובה זו
    I had repeatedly warned , israeli investors and investors all over the world that Banks were " SELL" . You can see my calls for SELL, at GOOGLE " Boris Chikvashvili GLOBES" ,. It was relatively easy to make this call, as the majority of the worlds countries have either consumers, companies and./or governments heavy in debt. Under those conditions the banks cannot make money and as trading revenues have declines as well, it has become difficult for banks to have nice returns. So, it will be a long time before they will return to big profits.
  • 1.
    רוני 22/09/2011 20:34
    הגב לתגובה זו
    זה לא סוד שפפנדריאו וביבי חברים. בתקופה הזאת טוב שיש שכנות ידידותיות גם אם הן על סף פשיטת רגל, אפילו אנחנו ניסינו לעזור להם.. ובגלל שיש הרבה השקעות במדינה מגורמים חיצוניים אני לא מאמין שבכלל תהיה פשיטת רגל. מבחינתי זה זמן טוב להשקיע! הבעיה העיקרית האם יש במה?! ה-Bed
  • א 23/09/2011 11:56
    הגב לתגובה זו
    אני במקומך הייתי עוצרת פעמיים וחושבת טוב טוב...סינריו בו יוון אכן תוכרז כחדלת פירעון אינו מנותק מהמציאות....חבל על הכסף! אם אתה מחפש השקעות " עליזות" יש לך מספיק כאלו גם בשוק המקומי.... המלצה שלי- אג" ח קונצרניות לא מדורגות בתשואה דו ספרתית...בהצלחה!
  • רוני 24/09/2011 00:06
    את מתכוונת לאג" חים שלא משלמים ואז הולך כל הכסף לאיבוד?
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי