חוסר ההחלטיות זה הרעה החולה באירופה - צפו להחמרה במצב
בחודש הקרוב תידרש יוון לשלם החזר קרן וריבית של 8 מיליארד דולר לבעלי האג"ח שלה. במידה שנראה את מדינות האיחוד מזרימות ליוון סיוע שדי בו רק בכדי לספק לה חמצן לתשלום הקרוב, מובטח לנו שהבעיה תשוב ותצוץ בעוד כמה חודשים. בינתיים, תעלה האי וודאות ויתגבר חוסר האמון שכבר שורר בין המשקיעים למקבלי ההחלטות בגוש. פירושו של דבר, עלייה בסיכון השווקים בכל העולם.
הסיפור של יוון לא חדש. ראשיתו כבר במארס 2010, מה שחדש יחסית היא ההתמכרות של המשקיעים לפתרונות קסם של הזרמת כספים מצד ממשלות ובנקים מרכזים ברחבי העולם. עם זאת, לא לעולם חוסן. המשקיעים ברחבי העולם כבר זיהו ותמחרו את הטיפול האירופי בבעיה כצעדים שמטרתם אחת: קניית זמן כדי להימנע מפתרון אמיתי וכואב של הבעיה.
הפתרונות קיימים וידועים, ולמרות השוני ביניהם יש להם מכנה משותף אחד: צעדי קיצוץ נרחבים במדינות הגוש שיביאו להאטה ממושכת ואף לכניסה למיתון. האירופים מנסים להימנע מזה ולמצוא פתרון אחר, פתרון קל בדמות בקשת סיוע ממדינות מחוץ לגוש כמו סין ורוסיה. מדינות שלהן יתרות מט"ח אדירות (לסין לבדה יתרת מט"ח בסך 3.2 טריליון דולר). לכן נתבקשו לרכוש אג"ח אירופיות.
הסינים כבר סירבו בנימוס לבקשות הנואשות. עיקר העניין של הממשל הסיני היום הוא ברכישת סחורות וחומרי גלם באמצעות חברות בבעלות ממשלתית וקרנות השקעות ממשלתיות. זו הסיבה שענקיות האנרגיה הסיניות פטרוצ'יינה ו-CNOOC רוכשות נכסים במזרח התיכון, באפריקה, ברוסיה ואפילו בצפון אמריקה. קרנות השקעה סיניות מבצעות רכישות תכופות של חברות מתכות, כשהשיא היה ניסיון השתלטות סיני על חברת המחצבים השנייה בגודלה בעולם, ריו טינטו האוסטרלית ורק התערבות של ממשלת אוסטרליה מנעה אותה. עם זאת, אין לטעות ולראות בתשובה הסינית סוף פסוק. חלק ניכר מהייצוא הסיני מופנה ליבשת הישנה, הצלת גוש האירו היא אינטרס סיני מובהק.
פתרון נוסף שנשקל הוא הנפקתה של אג"ח כלל אירופית. המתנגדות המרכזיות לרעיון עוקף קיצוצים זה הן גרמניה וצרפת שיצטרכו לשאת בנטל המימון של המדינות החלשות. אופציה נוספת שנשקלה היא הכרזה מוסכמת על חדלות פירעון של המדינות החלשות, יוון, פורטוגל ואירלנד והוצאתן מגוש האירו. אבל זה יקרה, מה יקרה עם ספרד ואיטליה? משבר באיטליה שנמצאת בחוב של 1.9 טריליון דולר עלול להביא לקריסת הבנקים ברחבי אירופה ולמעשה, לקריסת הגוש כולו.
בינתיים, גדלה הדילמה של צרפת וגרמניה מיום ליום. הבנקים וחברות הביטוח הגרמניות והצרפתיות הם הנושים העיקריים של החוב היווני והשאלה היא את מי לבחור לחלץ, יוון או הבנקים שלה?
אם ללמוד ממקרי העבר והטיפול של מקבלי ההחלטות באירופה במשבר הנוכחי, חוסר ההחלטיות ימשיך ללוות אותנו ולהחמיר את המשבר. בנוסף, דעת הקהל במדינות החזקות, במיוחד בגרמניה, נוטה להתנגד להזרמת כספים נוספים ליוון. מצב זה מקשה על הפוליטיקאים לקבל החלטות כואבות לכאן או לכאן.
משקיעים שמסתכלים על התשואות הגבוהות של אג"ח אירופיות (ספרד ואיטליה), וחושבים שטמונה בהן הזדמנות מפני שהם צופים פתרון מהיר וקל בדמות הזרמת כספים, עלולים להתאכזב. נראה כי אין מנוס מפשיטת רגל והסדר חובות של יוון, בנוסף להוצאתה מגוש האירו על כל המשמעויות הנלוות לכך, שאין היום מי שיכול לנבא את היקפן. מה שכן נוכל לומר, שככל שההחלטה הכואבת תתקבל מוקדם יותר ובאופן נחרץ יותר, יוקל מהר יותר גם למשקיעים ברחבי העולם.
- 2.נו באמת 21/09/2011 15:09הגב לתגובה זוהבורסה היום נראית לך כאילו היא מתנהגת לפי תמחור חברות הגיוני? הריי זה ברור שמה שמשפיע עכשיו על השווקים זה הסנטימנט והוא בלבד והוא בכלל לא קשור למה שקורה בישראל אז מה יש לנתח מה קורה בארץ? מי אנחנו בכלל על המפה? חוצמיזה, הוא נתן פה ניתוח הגיוני של ההשפעות של הפתרונות השונים על המצב ואם אתה לוקח בחשבון את משקלה של אירופה בייצוא הישראלי אז יש פה השפעה מהותית ועוד איך. תתעורר בן אדם!
- 1.אבי קול 21/09/2011 14:22הגב לתגובה זותפסיקו להפחיד את המשקיעים...תתעסקו בניתוח כלכלת ישראל והחברות בישראל ולא במדינות שאין להם השפעה מהותית על כלכלת ישראל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
