חוסר ההחלטיות זה הרעה החולה באירופה - צפו להחמרה במצב
בחודש הקרוב תידרש יוון לשלם החזר קרן וריבית של 8 מיליארד דולר לבעלי האג"ח שלה. במידה שנראה את מדינות האיחוד מזרימות ליוון סיוע שדי בו רק בכדי לספק לה חמצן לתשלום הקרוב, מובטח לנו שהבעיה תשוב ותצוץ בעוד כמה חודשים. בינתיים, תעלה האי וודאות ויתגבר חוסר האמון שכבר שורר בין המשקיעים למקבלי ההחלטות בגוש. פירושו של דבר, עלייה בסיכון השווקים בכל העולם.
הסיפור של יוון לא חדש. ראשיתו כבר במארס 2010, מה שחדש יחסית היא ההתמכרות של המשקיעים לפתרונות קסם של הזרמת כספים מצד ממשלות ובנקים מרכזים ברחבי העולם. עם זאת, לא לעולם חוסן. המשקיעים ברחבי העולם כבר זיהו ותמחרו את הטיפול האירופי בבעיה כצעדים שמטרתם אחת: קניית זמן כדי להימנע מפתרון אמיתי וכואב של הבעיה.
הפתרונות קיימים וידועים, ולמרות השוני ביניהם יש להם מכנה משותף אחד: צעדי קיצוץ נרחבים במדינות הגוש שיביאו להאטה ממושכת ואף לכניסה למיתון. האירופים מנסים להימנע מזה ולמצוא פתרון אחר, פתרון קל בדמות בקשת סיוע ממדינות מחוץ לגוש כמו סין ורוסיה. מדינות שלהן יתרות מט"ח אדירות (לסין לבדה יתרת מט"ח בסך 3.2 טריליון דולר). לכן נתבקשו לרכוש אג"ח אירופיות.
הסינים כבר סירבו בנימוס לבקשות הנואשות. עיקר העניין של הממשל הסיני היום הוא ברכישת סחורות וחומרי גלם באמצעות חברות בבעלות ממשלתית וקרנות השקעות ממשלתיות. זו הסיבה שענקיות האנרגיה הסיניות פטרוצ'יינה ו-CNOOC רוכשות נכסים במזרח התיכון, באפריקה, ברוסיה ואפילו בצפון אמריקה. קרנות השקעה סיניות מבצעות רכישות תכופות של חברות מתכות, כשהשיא היה ניסיון השתלטות סיני על חברת המחצבים השנייה בגודלה בעולם, ריו טינטו האוסטרלית ורק התערבות של ממשלת אוסטרליה מנעה אותה. עם זאת, אין לטעות ולראות בתשובה הסינית סוף פסוק. חלק ניכר מהייצוא הסיני מופנה ליבשת הישנה, הצלת גוש האירו היא אינטרס סיני מובהק.
פתרון נוסף שנשקל הוא הנפקתה של אג"ח כלל אירופית. המתנגדות המרכזיות לרעיון עוקף קיצוצים זה הן גרמניה וצרפת שיצטרכו לשאת בנטל המימון של המדינות החלשות. אופציה נוספת שנשקלה היא הכרזה מוסכמת על חדלות פירעון של המדינות החלשות, יוון, פורטוגל ואירלנד והוצאתן מגוש האירו. אבל זה יקרה, מה יקרה עם ספרד ואיטליה? משבר באיטליה שנמצאת בחוב של 1.9 טריליון דולר עלול להביא לקריסת הבנקים ברחבי אירופה ולמעשה, לקריסת הגוש כולו.
בינתיים, גדלה הדילמה של צרפת וגרמניה מיום ליום. הבנקים וחברות הביטוח הגרמניות והצרפתיות הם הנושים העיקריים של החוב היווני והשאלה היא את מי לבחור לחלץ, יוון או הבנקים שלה?
אם ללמוד ממקרי העבר והטיפול של מקבלי ההחלטות באירופה במשבר הנוכחי, חוסר ההחלטיות ימשיך ללוות אותנו ולהחמיר את המשבר. בנוסף, דעת הקהל במדינות החזקות, במיוחד בגרמניה, נוטה להתנגד להזרמת כספים נוספים ליוון. מצב זה מקשה על הפוליטיקאים לקבל החלטות כואבות לכאן או לכאן.
משקיעים שמסתכלים על התשואות הגבוהות של אג"ח אירופיות (ספרד ואיטליה), וחושבים שטמונה בהן הזדמנות מפני שהם צופים פתרון מהיר וקל בדמות הזרמת כספים, עלולים להתאכזב. נראה כי אין מנוס מפשיטת רגל והסדר חובות של יוון, בנוסף להוצאתה מגוש האירו על כל המשמעויות הנלוות לכך, שאין היום מי שיכול לנבא את היקפן. מה שכן נוכל לומר, שככל שההחלטה הכואבת תתקבל מוקדם יותר ובאופן נחרץ יותר, יוקל מהר יותר גם למשקיעים ברחבי העולם.
- 2.נו באמת 21/09/2011 15:09הגב לתגובה זוהבורסה היום נראית לך כאילו היא מתנהגת לפי תמחור חברות הגיוני? הריי זה ברור שמה שמשפיע עכשיו על השווקים זה הסנטימנט והוא בלבד והוא בכלל לא קשור למה שקורה בישראל אז מה יש לנתח מה קורה בארץ? מי אנחנו בכלל על המפה? חוצמיזה, הוא נתן פה ניתוח הגיוני של ההשפעות של הפתרונות השונים על המצב ואם אתה לוקח בחשבון את משקלה של אירופה בייצוא הישראלי אז יש פה השפעה מהותית ועוד איך. תתעורר בן אדם!
- 1.אבי קול 21/09/2011 14:22הגב לתגובה זותפסיקו להפחיד את המשקיעים...תתעסקו בניתוח כלכלת ישראל והחברות בישראל ולא במדינות שאין להם השפעה מהותית על כלכלת ישראל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
