אחרי ישיבת קבינט של 6.5 שעות: ממשלת יוון הכריזה על צעדי צנע נוספים

בין הצעדים - הפחתה בפנסיות של מקבלי קיצבה של מעל 1,200 אירו, ביטול 30 אלף משרות בסקטור הציבורי השנה ועוד
יוסי פינק | (16)

יוון מתקדמת לקראת קבלת הסיוע הנוסף שיימנע לפי שעה הגעה של המדינה למצב של חדלות פירעון. לאחר שיחה טלפונית מרתונית שהתקיימה אמש בין שר האוצר היווני לבין נציגי האיחוד האירופי וה-IMF, הושגה "התקדמות טובה". היום החלה ישיבת קבינט בעניין התוכנית להורדת הגירעון, ישיבה שנמשכה לא פחות מ-6.5 שעות ובסופה הודיעה הממשלה על סדרת צעדים.

בין צעדי הצנע החדשים עליהם הוחלט בקבינט היווני היום - ביטול 30 אלף משרות של עובדי הסקטור הציבורי (במקום 20 אלף בהחלטה קודמת), הפחתה בפנסיות של מקבלי קיצבה של מעל 1,200 אירו, כמו גם הפחתה בפנסיה של אלו שהחלו לקבל קיצבה מתחת לגיל 55. בנוסף, השכר השנתי עליו תחל הממשלה לגבות מיסים יירד ל-5,000 אירו במקום 8,000 אירו עד כה וקיצוץ זה יתחיל כבר השנה.

התנאי ההכרחי מצד האיחוד האירופי כלפי יוון על מנת להעביר את המשך הסיוע הוא עמידה ביעד הגירעון שנקבע. בימים האחרונים גברו החששות כי יוון לא תצליח לבצע צעדים להקטנת הגירעון ולכן השווקים החלו לגלם חדלות פירעון. השיחות המרתוניות אמש התנהלו במטרה להשכיח את חששות המשקיעים.

נציגי האיחוד דוחקים ביוון לצמצם את הגירעון ע"י שורת צעדי צנע כואבים כגון רפורמה בפנסיה, העלאת מיסים, פיטורי עובדי מדינה ועוד. בנוסף דורש האיחוד מיוון למכור נכסי מדינה בשווי 50 מיליאר אירו. חלק מהדברים כבר החלו לקרות ביוון, כך למשל הממשל ביוון הלך לפעול לצמצום משרת המשרות בסקטור הציבורי. כעת מועסקים בסקטור הציבור ביוון לא פחות מ-750 אלף עובדים וזאת במדינה של 11 מיליון תושבים. הממשל שואף להפחית את מספר המשרות ב-150 אלף עד 2015.

בתגובה לצעדים הצפויים כבר הודיעו איגודי העובדים ביוון על השבתת התחבורה הציבורית באתונה מחר למשך 24 שעות, זאת במטרה למנוע פיטורי עובדים בסקטור הציבורי.

היום בשעה 11:30 (שעון יוון זהה לשעון ישראל) כינס ראש ממשלת יוון את הקבינט ויעדכן את חבריו בדבר דרישות ה'טרויקה', (נציגי האיחוד האירופי, הבנק האירופי וה-IMF) וניסה לקבל את תמיכתם. בשבוע הבא ישובו נציגי ה'טרויקה' לאתונה על מנת לבחון את המצב הכלכלי במדינה.

לפי סוכנות רויטרס, מאוחר יותר היום יוציא פפאנדראו הודעה בדבר צעדי הצנע הצפויים שאמורים להביא להורדת הגירעון וסלילת הדרך לקבלת הסיוע שימנע מצב של פשיטת רגל. מדובר ב-8 מיליארד אירו שהינם המנה השישית של הסיוע ואמורים להיות מועברים בחודש הבא.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    נכון קלעתי בומבה? (ל"ת)
    שופט טניס 21/09/2011 15:43
    הגב לתגובה זו
  • שפויה 22/09/2011 08:05
    הגב לתגובה זו
    לא ברור למה כל הטמבלים חושבים שיהיו עליות כשהעולם מתפרק!!! היום מרחץ דמים בתל אביב. ויוה קסם שורט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 11.
    יעקב 21/09/2011 13:54
    הגב לתגובה זו
    אירופה יורדת אין שום סיבה ליפול במלכודת!!
  • 10.
    תנו להם אוזו סופלקי וסירטקי אל תענו אותם (ל"ת)
    ויוה דראכמה 21/09/2011 13:40
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דודי 21/09/2011 12:49
    הגב לתגובה זו
    זהירות באותה מהירות הוא יכול גם לצנוח......
  • 350? אולי התכוונת 950K ... (ל"ת)
    נועם 21/09/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שופט טניס 21/09/2011 12:34
    הגב לתגובה זו
    העלאה להנחתה חזקה ,השם יעזור מה שהולך לקרות
  • 7.
    ישר 21/09/2011 12:21
    הגב לתגובה זו
    גם אצלנו חוגגים במיוחד הבנקים שמצאו את הנוסחה לייצור זהב ממים...
  • 6.
    ישר 21/09/2011 12:16
    הגב לתגובה זו
    איך בדיוק זה קשור לתל אביב שלושים קמ מפרידים בין החגיגות...
  • 5.
    אלי 21/09/2011 11:57
    הגב לתגובה זו
    שר האוצר הישראלי הכריז על יוון כפושטת רגל האירופאים מנסים לדחות את הקץ כיוון שכל אירופה שקועה בבוץ
  • 4.
    co007 21/09/2011 11:34
    הגב לתגובה זו
    להוציא את יוון ,הבורסות המרכזיות באירופה יורדות חזק.
  • יעח 21/09/2011 11:50
    הגב לתגובה זו
    מה נסגר הכל משתולל
  • 3.
    הקוסם 21/09/2011 11:33
    הגב לתגובה זו
    אפשר לחשוב שהולכים להכריז על צמיחה?
  • 2.
    ארון 21/09/2011 11:32
    הגב לתגובה זו
    ממילא זה יקרה מוקדם וא מאוחר. אולי זה עונש על גרמניה לסחוב על גבה כל הפרזיטים בגלל פשעי הנאצים?
  • 1.
    יש סיכוי שהוא מכריז על פשיטת רגל?? (ל"ת)
    נועם 21/09/2011 11:08
    הגב לתגובה זו
  • גם אני לא מבין על מה הדרמה? יכריזו על קיצוצים (ל"ת)
    וידחו את הקץ 21/09/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי