אחרי ישיבת קבינט של 6.5 שעות: ממשלת יוון הכריזה על צעדי צנע נוספים

בין הצעדים - הפחתה בפנסיות של מקבלי קיצבה של מעל 1,200 אירו, ביטול 30 אלף משרות בסקטור הציבורי השנה ועוד
יוסי פינק | (16)

יוון מתקדמת לקראת קבלת הסיוע הנוסף שיימנע לפי שעה הגעה של המדינה למצב של חדלות פירעון. לאחר שיחה טלפונית מרתונית שהתקיימה אמש בין שר האוצר היווני לבין נציגי האיחוד האירופי וה-IMF, הושגה "התקדמות טובה". היום החלה ישיבת קבינט בעניין התוכנית להורדת הגירעון, ישיבה שנמשכה לא פחות מ-6.5 שעות ובסופה הודיעה הממשלה על סדרת צעדים.

בין צעדי הצנע החדשים עליהם הוחלט בקבינט היווני היום - ביטול 30 אלף משרות של עובדי הסקטור הציבורי (במקום 20 אלף בהחלטה קודמת), הפחתה בפנסיות של מקבלי קיצבה של מעל 1,200 אירו, כמו גם הפחתה בפנסיה של אלו שהחלו לקבל קיצבה מתחת לגיל 55. בנוסף, השכר השנתי עליו תחל הממשלה לגבות מיסים יירד ל-5,000 אירו במקום 8,000 אירו עד כה וקיצוץ זה יתחיל כבר השנה.

התנאי ההכרחי מצד האיחוד האירופי כלפי יוון על מנת להעביר את המשך הסיוע הוא עמידה ביעד הגירעון שנקבע. בימים האחרונים גברו החששות כי יוון לא תצליח לבצע צעדים להקטנת הגירעון ולכן השווקים החלו לגלם חדלות פירעון. השיחות המרתוניות אמש התנהלו במטרה להשכיח את חששות המשקיעים.

נציגי האיחוד דוחקים ביוון לצמצם את הגירעון ע"י שורת צעדי צנע כואבים כגון רפורמה בפנסיה, העלאת מיסים, פיטורי עובדי מדינה ועוד. בנוסף דורש האיחוד מיוון למכור נכסי מדינה בשווי 50 מיליאר אירו. חלק מהדברים כבר החלו לקרות ביוון, כך למשל הממשל ביוון הלך לפעול לצמצום משרת המשרות בסקטור הציבורי. כעת מועסקים בסקטור הציבור ביוון לא פחות מ-750 אלף עובדים וזאת במדינה של 11 מיליון תושבים. הממשל שואף להפחית את מספר המשרות ב-150 אלף עד 2015.

בתגובה לצעדים הצפויים כבר הודיעו איגודי העובדים ביוון על השבתת התחבורה הציבורית באתונה מחר למשך 24 שעות, זאת במטרה למנוע פיטורי עובדים בסקטור הציבורי.

היום בשעה 11:30 (שעון יוון זהה לשעון ישראל) כינס ראש ממשלת יוון את הקבינט ויעדכן את חבריו בדבר דרישות ה'טרויקה', (נציגי האיחוד האירופי, הבנק האירופי וה-IMF) וניסה לקבל את תמיכתם. בשבוע הבא ישובו נציגי ה'טרויקה' לאתונה על מנת לבחון את המצב הכלכלי במדינה.

לפי סוכנות רויטרס, מאוחר יותר היום יוציא פפאנדראו הודעה בדבר צעדי הצנע הצפויים שאמורים להביא להורדת הגירעון וסלילת הדרך לקבלת הסיוע שימנע מצב של פשיטת רגל. מדובר ב-8 מיליארד אירו שהינם המנה השישית של הסיוע ואמורים להיות מועברים בחודש הבא.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    נכון קלעתי בומבה? (ל"ת)
    שופט טניס 21/09/2011 15:43
    הגב לתגובה זו
  • שפויה 22/09/2011 08:05
    הגב לתגובה זו
    לא ברור למה כל הטמבלים חושבים שיהיו עליות כשהעולם מתפרק!!! היום מרחץ דמים בתל אביב. ויוה קסם שורט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 11.
    יעקב 21/09/2011 13:54
    הגב לתגובה זו
    אירופה יורדת אין שום סיבה ליפול במלכודת!!
  • 10.
    תנו להם אוזו סופלקי וסירטקי אל תענו אותם (ל"ת)
    ויוה דראכמה 21/09/2011 13:40
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דודי 21/09/2011 12:49
    הגב לתגובה זו
    זהירות באותה מהירות הוא יכול גם לצנוח......
  • 350? אולי התכוונת 950K ... (ל"ת)
    נועם 21/09/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שופט טניס 21/09/2011 12:34
    הגב לתגובה זו
    העלאה להנחתה חזקה ,השם יעזור מה שהולך לקרות
  • 7.
    ישר 21/09/2011 12:21
    הגב לתגובה זו
    גם אצלנו חוגגים במיוחד הבנקים שמצאו את הנוסחה לייצור זהב ממים...
  • 6.
    ישר 21/09/2011 12:16
    הגב לתגובה זו
    איך בדיוק זה קשור לתל אביב שלושים קמ מפרידים בין החגיגות...
  • 5.
    אלי 21/09/2011 11:57
    הגב לתגובה זו
    שר האוצר הישראלי הכריז על יוון כפושטת רגל האירופאים מנסים לדחות את הקץ כיוון שכל אירופה שקועה בבוץ
  • 4.
    co007 21/09/2011 11:34
    הגב לתגובה זו
    להוציא את יוון ,הבורסות המרכזיות באירופה יורדות חזק.
  • יעח 21/09/2011 11:50
    הגב לתגובה זו
    מה נסגר הכל משתולל
  • 3.
    הקוסם 21/09/2011 11:33
    הגב לתגובה זו
    אפשר לחשוב שהולכים להכריז על צמיחה?
  • 2.
    ארון 21/09/2011 11:32
    הגב לתגובה זו
    ממילא זה יקרה מוקדם וא מאוחר. אולי זה עונש על גרמניה לסחוב על גבה כל הפרזיטים בגלל פשעי הנאצים?
  • 1.
    יש סיכוי שהוא מכריז על פשיטת רגל?? (ל"ת)
    נועם 21/09/2011 11:08
    הגב לתגובה זו
  • גם אני לא מבין על מה הדרמה? יכריזו על קיצוצים (ל"ת)
    וידחו את הקץ 21/09/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.