דויטשה: מכירת הפניקס תהפוך את קבוצת דלק לאטרקטיבית יותר לזרים

בדויטשה מסבירים כי המשקיעים הזרים מעדיפים השקעה בחברת אנרגיה ממוקדת על פני חברת אחזקות. כמו כן, מעריכים כי הבנקים ייהנו מפחות לחץ על מרווחי האשראי ומפחות תחרות מכיוון שוק ההון
רקפת גלילי |

דויטשה בנק מנתח היום (ג') את המלצות וועדת הריכוזיות אשר התפרסמו אתמול. מהדוח עולה כי מכירת הפניקס תהפוך את דלק לאטרקטיבית יותר בעיני המשקיעים הזרים והבנקים המקומיים ייהנו מפחות לחץ על מרווחי האשראי מכיוון שוק ההון.

בעקבות המלצות הועדה להפרדה בין החזקות פיננסיות לריאליות קבוצת דלק תיאלץ למכור את אחזקותיה בחברת הביטוח הפניקס בתוך 4 שנים. אנשי המחקר של דויטשה מציינים כי המכירה תבוצע ככל הנראה לא במחיר אופטימלי. "עם זאת", אומרים בדויטשה, "מכירת הפניקס תהפוך את קבוצת דלק לאטרקטיבית יותר עבור משקיעים זרים, המעדיפים השקעה בחברת אנרגיה ממוקדת על פני חברת אחזקות".

לפי המלצות הוועדה הצעות רכש למניות שליטה בחברות יינתנו באותם תנאים לבעלי מניות מיעוט ובעלי מניות שליטה. בבנק כותבים כי רכישת שליטה תהפוך ליקרה יותר עבור משקיעים אסטרטגיים, דבר אשר יביא לירידה בעסקאות מיזוג ורכישה פוטנציאליות. כתוצאה מכך, מכירות מניות ע"י בעלי שליטה יבוצעו בצורת בלוקים של מניות למשקיעים פיננסיים ופחות כמכירה למשקיעים אסטרטגיים.

האנליסטים דן הרווארד ורי'צארד גאסו מתייחסים למגבלות על האשראי המוסדי. לטענתם חשיפות האשראי של המשקיעים המוסדיים ללווה או קבוצת לווים בודדת יהיו נתונות להגבלות מצד הבנקים 15% ו-30% בהתאמה, מה שבוודאי יגביל את זמינות האשראי משוקי ההון.

לפי דויטשה, מצב זה ייאלץ חברות לחפש פתרון בשוקי האשראי הגלובליים בהם המרווחים גבוהים, ויביא לתוצאה חיובית גם עבור הבנקים המקומיים, שייהנו מפחות לחץ על מרווחי האשראי ומפחות תחרות מכיוון שוק ההון. מן הצד השני, הוצאות המימון של החברות עשויות לעלות, אלא אם החברות יורידו מינופים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.