חזון אחרית הימים? חפירת מנהרת הרכבת הקלה בגוש דן תחל מחר ותמשך כשנה

לאחר שנים של עיכוב תחל מחר חברת נתע לחפור 3 פירי ענק דרכם יוחדרו המכונות לכריית מינהרה תת קרקעית של הרכבת הקלה. עד כה הושקעו כ-1.3 מיליארד שקל
לירן סהר | (11)

השלב הראשון בחפירת המנהרה התת קרקעית בה עתידה לעבור הרכבת הקלה בקו האדום - ייצא מחר לדרך: חברת נ.ת.ע (נתיבי תחבורה עירוניים), תחל בחפירתם של שלושה פירי שילוח ענקיים, אשר מתוכם ישוגרו מכונות המנהור אשר ייכרו את התוואי התת קרקעי של הקו האדום. על פי התוכניות, לאחר חפירת הפירים יוכנסו אל תוכם מרכיבי הדיפון של מנהרות הרכבת, במקביל להוצאה ופינוי של חומרי החפירה (אדמה). העבודות על חפירת הפירים צפויות להמשך כעשרה עד חמישה עשר חודשים, בהתאם למורכבות הפיר.

פרויקט הקו האדום אשר מסלולו יחבר בין פתח תקווה לבת ים כאשר הוא חולף בדרכו פני בני ברק, רמת גן ותל אביב-יפו, מהווה את 'חוט השדרה' של רשת הרכבות העתידה להיבנות בגוש דן. הקו האדום בן 22 הק"מ, יכלול לאורכו 33 תחנות, כאשר 23 מתוכן תהיינה קרקעיות ו- 10 , מצומת גהה בפתח תקווה ועד שכונת נווה צדק-מנשייה בתל אביב, תהיינה תת קרקעיות.

את הפיר הראשון שיבנה, בעומק 23 מטרים מתחת לפני הקרקע, תקים "חברת אברהם יצחק" ברחוב הרצל פינת יהודה הלוי בתל אביב (שכונת שבזי על גבול שכונת פלורנטין), בשטחו של חניון בית רומנו. מפיר זה ישולחו 2 מכונת ה- TBM לכיוון מזרח. פיר נוסף יוקם על ידי חברת "זלמן בראשי" בצמוד לחניון גלי גיל בתל אביב, ואת הפיר השלישי בפתח תקווה, שגם הוא מיועד לשליחת 2 מכונות כרייה, ייבנה על ידי חברת דניה סיבוס.

כריית המנהרות תתבצע בשיטת חפירה וכיסוי (CUT AND COVER) על פיה תיחפר תעלה בקרקע שלאחריה תבנה מעל התעלה גג. עלות העבודות המקדימות עד כה, לאורך התוואי, לרבות התשלומים בגין הפקעות קרקע הוא כ -1.3 מיליארד שקלים.

מיכאל רצון, יו"ר נ.ת.ע. מסר: "נ.ת.ע. דבקה בלוח הזמנים אותו הגישה לראשי משרדי התחבורה והאוצר הסומכים ידיהם על ראשי החברה שיצליחו לממש חזון בן עשרות שנים. העבודות המתחילות היום בשטח מהוות את התשובה לכל הציניקנים אשר הביעו ספק ביכולתה של זרוע ממשלתית להקים פרוייקט כה מורכב, בהתאם ללוח זמנים קפדני".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ארז 25/09/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
    התרגשות מהולה בחוסר אמון בסיסי :)
  • 9.
    סוס ירוק 21/09/2011 14:38
    הגב לתגובה זו
    מה הגיע המשיח אחרת אני לא מבין למה מתחילים לחפור דווקא עכשו משהו כאן מסריח וחוץ מזה זה מדינת ישראל וכאן כול פרויקט תחבורתי גדול נתקע למה כובע.
  • 8.
    ירושלמי 20/09/2011 21:52
    הגב לתגובה זו
    אצלנו אמרו שייקח 5 שנים - לקח 11. ואצנו הכל בנוי קרקעי... חכו חכו, הנה בא הסיוט!
  • 7.
    צביקה החשמלי 20/09/2011 16:40
    הגב לתגובה זו
    הכתב צריך להבין שאם יש TBM שזה חפרפרת אז זה לא חפור וכסה...
  • 6.
    זה יגמר במפולת עפר.... מנסיון של גשר המכביה. (ל"ת)
    מדינת חלם 20/09/2011 14:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סמי 20/09/2011 14:32
    הגב לתגובה זו
    סוף כל סוף גם לנו תהיה רכבת קלה , בהצלחה ! ושהפרויקט יעבוד , ולא יתקע , ברכות
  • 4.
    מושיק 20/09/2011 12:41
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף זה קורה. העניין הוא לשמור על רצף של עבודות בלי הפסקה כדי לא ליצור פילים לבנים בדמות תעלות ופירים לאורך גוש דן .אני מקווה שמי שעומד בראש הפרויקט מודע לגודל אחריותו. בהצלחה.
  • אכן נראה כמו היסטוריה (ל"ת)
    יואב 20/09/2011 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דודי 20/09/2011 12:12
    הגב לתגובה זו
    יכול להתרחש בפרק זמן שכזה??????
  • 2.
    יובל 20/09/2011 11:56
    הגב לתגובה זו
    אומנם באיחור של חמישים שנה, אבל גם זה משהו.
  • 1.
    כותרת מטעה- חפירת הפיר לבדו תימשך שנה ויותר (ל"ת)
    מוריס 20/09/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.