פשיטת רגל של יוון והטרגדיה תהיה של כל אירופה - זהירות!
עפ"י אתר ויקפדיה, טרגדיה דנה בשאלות יסוד של הקיום האנושי. מה הם גבולות הסבל והייסורים שאדם יכול לשאת? מדוע העולם כה בלתי צודק? הטרגדיה עוסקת ביצרים אנושיים בלתי נשלטים כגון: גאווה, תשוקה ושנאה. הטרגדיה מסתיימת באסון צפוי מראש, ועלילתה רצופה במשברים.
העולם הפיננסי עוקב בדאגה אחרי הטרגדיה הפיננסית היוונית, שכן השלכותיה אינן מוגבלות רק ליוון כי אם לכלל יבשת אירופה ובשרשור לעולם כולו. אין ספק כי פתרון בעיית החוב של יוון (ושאר מדינות ה-PIIGS), מחייב חשיבה מחוץ לקופסא בכדי שלא יגרור את כל העולם למיתון עמוק.
חלומה של אירופה להתאחד ולהוות גוש כלכלי תחרותי לארה"ב ולמזרח הרחוק, מתנפץ על רקע ההבדלים התרבותיים בין עמי אירופה (מוסר העבודה הגרמני מול הבזבוז היווני כמשל), ולאור העובדה כי איחוד אירופה בוצע על בסיס מוניטארי וללא איחוד פיסקאלי ופוליטי אמיתי. כתוצאה מכך ובחיבור לחטא ההיבריס, נוצר מצב כי אירופה איננה יכולה לבלוע או להקיא את יוון מתוכה.
פשיטת רגל של יוון עלולה להוות אסון פיננסי אשר ימוטט את מערכת הבנקאות האירופאית, משם לשלוח את העולם למיתון עמוק (להלאמה של המערכת הבנקאית באירופה) וחיי צנע וסבל שתושבי מערב אירופה כבר שכחו מהם. בדומה לטרגדיה היוונית הקלאסית, מתמודד האזרח האירופי עם תחושת האי צדק. אין ספק שמנקודת מבטם של הגרמנים, הצרפתים ועמים נוספים באירופה המצב ביוון, פורטוגל ספרד וכו' הינו בלתי נסבל. מדוע אזרח גרמני צריך לשלם את חובות ההילולה של אזרחי יוון?
גם במקרה של יוון, נראה (עפ"י השווקים) כי הסוף ידוע מראש והינו בלתי נמנע. שוקי ההון מתמחרים פשיטת רגל ודאית. מבחינות רבות פשיטת רגל ליוון עדיפה לעולם וזאת בתנאי והיא תבוצע בצורה חכמה. כלומר, יומצא מנגנון פשיטת רגל אשר לא יפעיל את מנגנוני ה-CDS. אם אלה יופעלו, התוצאה למערכת הפיננסית תהיה זהה - חורבן.
פשיטת רגל מסודרת ומוסכמת של יוון (למשל מחילה של בעלי החוב על חובם באופן אקטיבי - מנגנון אשר לא מפעיל CDS) שקולה לניתוח כריתת איבר בגוף על מנת להציל את כל החולה מזיהום. אבל גם לאחר שיימצא פתרון ליוון, הבעיה תישאר סביב הגורמים אשר הובילו למצבה של זו והשלכות גורמים אלו על שאר מדינות אירופה.
התפיסה של לחיות מעבר ליכולת על בסיס אשראי זול, הינה שורש הבעיה של החברה המערבית כולה. הפתרון למשבר ביוון צריך להיות מצד אחד אפקטיבי עבור כלל העולם. אך מספיק מרתיע בכדי לוודא כי מדינות אחרות לא יעדיפו את פתרון פשיטת הרגל היוונית.
יחד עם זאת, למשקיעים בשוק ההון אשר מסתכלים בעיניים כלות על מסכי הבורסה יש סיבה לאופטימיות. שוק ההון שונא ומפחד מאי וודאות. באוקטובר צפוי להיגמר ליוון הכסף ולכן כך או אחרת, תוך כמה שבועות ימצא פתרון לטרגדיה היוונית. יש לקוות שהפתרון יהיה כולל ולא, נחזור לקרוא את הטור הזה בשנית עוד כמה חודשים.
- 2.ברוקר 20/09/2011 09:43הגב לתגובה זורק פרוטליקס ופלוריסטם, הביוטכנולוגיה יוכיח את עצמו בלי קשר לשוק וליוון, זה מה שטוב בביוטכנולוגיה
- 1.ברוקר 20/09/2011 09:38הגב לתגובה זורק פרוטליקס ופלוריסטם
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
