פשיטת רגל של יוון והטרגדיה תהיה של כל אירופה - זהירות!
עפ"י אתר ויקפדיה, טרגדיה דנה בשאלות יסוד של הקיום האנושי. מה הם גבולות הסבל והייסורים שאדם יכול לשאת? מדוע העולם כה בלתי צודק? הטרגדיה עוסקת ביצרים אנושיים בלתי נשלטים כגון: גאווה, תשוקה ושנאה. הטרגדיה מסתיימת באסון צפוי מראש, ועלילתה רצופה במשברים.
העולם הפיננסי עוקב בדאגה אחרי הטרגדיה הפיננסית היוונית, שכן השלכותיה אינן מוגבלות רק ליוון כי אם לכלל יבשת אירופה ובשרשור לעולם כולו. אין ספק כי פתרון בעיית החוב של יוון (ושאר מדינות ה-PIIGS), מחייב חשיבה מחוץ לקופסא בכדי שלא יגרור את כל העולם למיתון עמוק.
חלומה של אירופה להתאחד ולהוות גוש כלכלי תחרותי לארה"ב ולמזרח הרחוק, מתנפץ על רקע ההבדלים התרבותיים בין עמי אירופה (מוסר העבודה הגרמני מול הבזבוז היווני כמשל), ולאור העובדה כי איחוד אירופה בוצע על בסיס מוניטארי וללא איחוד פיסקאלי ופוליטי אמיתי. כתוצאה מכך ובחיבור לחטא ההיבריס, נוצר מצב כי אירופה איננה יכולה לבלוע או להקיא את יוון מתוכה.
פשיטת רגל של יוון עלולה להוות אסון פיננסי אשר ימוטט את מערכת הבנקאות האירופאית, משם לשלוח את העולם למיתון עמוק (להלאמה של המערכת הבנקאית באירופה) וחיי צנע וסבל שתושבי מערב אירופה כבר שכחו מהם. בדומה לטרגדיה היוונית הקלאסית, מתמודד האזרח האירופי עם תחושת האי צדק. אין ספק שמנקודת מבטם של הגרמנים, הצרפתים ועמים נוספים באירופה המצב ביוון, פורטוגל ספרד וכו' הינו בלתי נסבל. מדוע אזרח גרמני צריך לשלם את חובות ההילולה של אזרחי יוון?
גם במקרה של יוון, נראה (עפ"י השווקים) כי הסוף ידוע מראש והינו בלתי נמנע. שוקי ההון מתמחרים פשיטת רגל ודאית. מבחינות רבות פשיטת רגל ליוון עדיפה לעולם וזאת בתנאי והיא תבוצע בצורה חכמה. כלומר, יומצא מנגנון פשיטת רגל אשר לא יפעיל את מנגנוני ה-CDS. אם אלה יופעלו, התוצאה למערכת הפיננסית תהיה זהה - חורבן.
פשיטת רגל מסודרת ומוסכמת של יוון (למשל מחילה של בעלי החוב על חובם באופן אקטיבי - מנגנון אשר לא מפעיל CDS) שקולה לניתוח כריתת איבר בגוף על מנת להציל את כל החולה מזיהום. אבל גם לאחר שיימצא פתרון ליוון, הבעיה תישאר סביב הגורמים אשר הובילו למצבה של זו והשלכות גורמים אלו על שאר מדינות אירופה.
התפיסה של לחיות מעבר ליכולת על בסיס אשראי זול, הינה שורש הבעיה של החברה המערבית כולה. הפתרון למשבר ביוון צריך להיות מצד אחד אפקטיבי עבור כלל העולם. אך מספיק מרתיע בכדי לוודא כי מדינות אחרות לא יעדיפו את פתרון פשיטת הרגל היוונית.
יחד עם זאת, למשקיעים בשוק ההון אשר מסתכלים בעיניים כלות על מסכי הבורסה יש סיבה לאופטימיות. שוק ההון שונא ומפחד מאי וודאות. באוקטובר צפוי להיגמר ליוון הכסף ולכן כך או אחרת, תוך כמה שבועות ימצא פתרון לטרגדיה היוונית. יש לקוות שהפתרון יהיה כולל ולא, נחזור לקרוא את הטור הזה בשנית עוד כמה חודשים.
- 2.ברוקר 20/09/2011 09:43הגב לתגובה זורק פרוטליקס ופלוריסטם, הביוטכנולוגיה יוכיח את עצמו בלי קשר לשוק וליוון, זה מה שטוב בביוטכנולוגיה
- 1.ברוקר 20/09/2011 09:38הגב לתגובה זורק פרוטליקס ופלוריסטם
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
