ספיבק-יונה: טרכטנברג - "תיקון קוסמטי בלבד שיבוטל בחוק ההסדרים"
"450,000 איש יצאו לרחוב והתשובה: לא מכינים תקציב חברתי חדש, אלא מזיזים סעיפים בתוך התקציב. לכן הסכום החדש שאפשר יהיה לקבל הוא בין 1 ו-3 מיליארד שקל, קיצוץ בביטחון שעליו יכריע רה"מ", כך הודיע היום פרופ' אביה ספיבק, מצוות ספיבק יונה, לאחר ששוחררו כיווני הדוח של ועדת טרכטנברג. "זהו תיקון קוסמטי בלבד ולא שינוי אמיתי בסדרי העדיפויות."
יוסי יונה אומר כי לאחר ניתוח השינויים על פי הראיונות של שר האוצר ושל טרכטנברג, נראה כי השינויים יהיו קטנים, תוך איסור מוחלט לפרוץ את מסגרת התקציב. "זה הסכום שאמור להספיק לכל ההוצאות המתוכננות? חינוך לגיל הרך, יום לימודים ארוך, סיוע בשכר דירה אבל כיון שדברים אלו עולים יותר "המהלך יוחל בהדרגה עד שיתפשט לכל הארץ". כמה זמן? 30 - 40 שנה? הרי בעוד שנה-שנתיים הם יבוטלו בחוק ההסדרים. זה פשוט עצוב."
לדברי ספיבק ויונה, סדרי הגודל שבהם מדובר הם קטנים. לדוגמא, העלאת מס החברות באחוז אחד מביאה הכנסה של 700 מיליון שקל - סכום זעום יחסית למה שצריך. "האם אפשר לעשות משהו אחר כדי להיענות באמת לבקשות של המחאה? כמובן, צריך רק לרצות. צריך להעלות ביותר את מס החברות - לא עד 25% אלא עד 31%."
ספיבק מוסיף כי המשמעות של אי פריצת מסגרת התקציב חסרת היגיון כלכלי מציינים חברי הועדה: "הרי את המסים הנוספים אפשר לנצל כדי להגדיל את ההוצאות, שקל תמורת שקל. כך לא יגדל הגירעון ולא יהיה סיכון ליציבותה של המדינה. אבל מיטת סדום של התקציב ממשיכה לשלוט בנו. מכאן: ההעלאה במס החברות ובמס רווחי הון תשמש להורדת מסים במקום אחר- נקודות זיכוי לאבות, הפחתות מסי קניה, הפחתת מס על הדלק ומכסים."
לסיכום, אומרים השניים כי "אפשר לבטל הרבה פטורים, אבל לא לחסל את קרנות ההשתלמות. כאשר פועלים ברצינות, אפשר לייצר סה"כ תוספת מסים של 20 מיליארד שקל שאת כולם אפשר להוציא. אלו 2.5% תוצר. אם זה אפשר להתחיל לשנות דברים. מה שמגיע מהועדה הוא אכזבה."
- 2.כדי להבין מי אלה ספיבק-יונה תחפשו בגוגל (ל"ת)יוסי יונה זכות השיבה 15/09/2011 15:59הגב לתגובה זו
- 1.עכשו הפרופסורים מאשרים ועדת מריחה (ל"ת)מנהיג המהפכה 15/09/2011 15:44הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
